ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מירי רגב
מפלגה: הליכוד
תוכנית: משדר מיוחד, קשת 12
תאריך: 8.3.24
ציטוט: "(ועדות חקירה) תמיד שמו אחראי אישי, ראש ממשלה... (כך היה) עם ועדת אור ועם אסון ערד..."
ציון: לא נכון ברובו

שרת התחבורה מירי רגב התראיינה לקשת 12 לאחר פרסום המסקנות בנושא אסון מירון, בו ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא כנושא באחריות אישית לאסון. המראיין ביקר את תגובת הליכוד, ואמר שנתניהו לא לקח אחריות למרות מסקנות הוועדה. רגב ענתה על כך: :"קודם כל הוועדה תמיד שמה אחראי אישי, ראש ממשלה, כפי שהיה עם ועדת אור וכפי שהיה עם אסון ערד - " ובשלב הזה נקטעה.

ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון הוקמה ב-20 ביוני 2021, כדי לחקור את אסון מירון בו בהילולת ל"ג בעומר נהרגו 45 איש בשל כשלי בטיחות. בדוח נכתב: "הגענו לכלל מסקנה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא באחריות א אישית בהתאם לממצאים שפורטו". עם זאת, גם הבהירו: "החלטנו שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. תפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, ועל כן כאמור איננו באים בהמלצה בעניינו".

ראשית, בחנו את שתי הדוגמאות שרגב סיפקה. הוועדה שבחנה את אסון פסטיבל ערד לא הייתה ועדת חקירה ממלכתית אלא ועדת בדיקה ממשלתית שהוקמה על-ידי שרת המדע והאמנויות שולמית אלוני. הדוח המסכם שלה (העותק הסרוק נשלח אלינו מארכיון הכנסת) לא התייחס כלל לראש הממשלה. הביקורת הופנתה כלפי עמותת פסטיבל ערד, המשטרה, חברת ההפקה, חברת האבטחה ופינוי והצלה. הגורם הפוליטי היחידי שהוזכר הוא ראש עיריית ערד דאז בצלאל טביב, שמתוקף תפקידו שימש גם כיו"ר עמותת פסטיבל ערד. טביב נמצא כ"בעל רלוונטיות" לאירוע, אך לא הומלצה המלצה בעניינו. למעשה, כל ההמלצות נגעו לנהלים שעל משרד האמנויות להציב בפני גורמי הפקה שמעוניינים להפיק אירועי ענק.

ועדת אור, שבחנה את אירועי אוקטובר 2000, אכן התייחסה באופן ישיר לראש הממשלה בזמן האירועים אהוד ברק, בפרק פרטי האזהרה שנשלחו לגורמים השונים שנחקרו. הוועדה ציינה מספר ליקויים בהתנהלותו של ברק: "מצאנו שהוכח (ש)מר ברק לא היה ער במידה הנדרשת, בהיותו ראש ממשלת ישראל, לתהליכים המתרחשים בחברה הערבית בישראל, אשר יצרו בתקופת כהונתו חשש ממשי לפריצת מהומות בקנה מידה נרחב. כן קבענו, כי הוכח שמר ברק לא נתן דעתו, בחודשים שלפני אירועי אוקטובר, בצורה מספקת לצורך בהיערכות הולמת של משטרת ישראל להתפרצות מהומות כאמור, וכי בכך נמנע מלתת את דעתו במידה הנדרשת לנושא שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל, ולשלום אזרחיה. קבענו גם, כי הוכחה אחת הטענות... לפיה מר ברק לא נקט פעולות מספיקות למניעת השימוש באמצעים קטלניים או להגבלתו על ידי המשטרה. עוד נקבע, כי הוכח... (שהוא) לא קיים את חובתו, בהיותו ראש ממשלת ישראל במהלך אירועי אוקטובר 2000, בכך שנמנע מלדרוש מן המשטרה או מן הממונים על פעולתה דיווח קונקרטי, מלא ומפורט, בכל ההקדם, על אופן פעולתה של המשטרה באירועים ספציפיים בהם נהרגו אזרחים או נפגעו קשה, ועל הסיבות, בכל אירוע כזה, לתוצאה של פגיעה בחיים או בגוף". עם זאת, הוועדה החליטה שלא להגיש המלצות אישיות נגד ברק, והדבר צוין גם בפרק הסיכום והמסקנות.

יש לציין שהמונח "אחריות אישית" לא מופיעה בהקשרו של ברק (בדוח ועדת אור). עם זאת, כפי שציינה בפני המשרוקית ד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "ועדת אור לא השתמשה במונח "אחריות אישית". היא כן ייחסה אחריות לגורמים שונים, בעיקר בדרג המקצועי. אך לדוגמא, בדרג הפוליטי, על שלמה בן עמי, שהוועדה קבעה שהוא לא יכול לשמש שוב כשר לביטחון הפנים, היא כתבה שהוא 'כשל במילוי תפקידו', אבל לא במטבע הלשון של אחריות אישית". עם זאת, למרות היעדר המונח "אחריות אישית" מדוח ועדת אור, ניתן בהחלט לפרש את ממצאי הוועדה לגבי ברק ככאלו שמטילים עליו אחריות.

רגב דיברה על ועדות באופן כללי, כשוועדת אור והוועדה שבדקה את פסטיבל ערד היו רק דוגמאות, ולכן ערכנו בדיקה מדגמית. ועדת מצא (הגישה את הדוח ב-2010), שבחנה את הטיפול במפוני ההתנתקות, "החליטה להימנע מלעשות שימוש בסמכותה לקבוע מסקנות המטילות אחריות אישית על מי מהמעורבים". ועדת ביין (הגישה את הדוח ב-2010), שבחנה את התנהלות משק המים הישראלי, "הגיעה למסקנה שלא יהיה זה נכון מהבחינה המשפטית והציבורית, להצביע על נושאי תפקיד ספציפיים כאשמים". לא מצאנו את הדוח המלא של ועדת כהן (הגישה את הדוח ב-1983), שחקרה את הטבח בסברה ושתילה, אך לפי תקציר באתר ארכיון המדינה, היא הטילה על ראש הממשלה בגין "מידה מסוימת של אחריות". ועדת זיילר, שהוקמה לאחר אסון אולמי ורסאי, קיבלה מנדט לחקור את נושא בטיחות המבנים באופן כללי, ובהתאם לא הסיקה מסקנות אישיות.

"לא כל הוועדות השתמשו באותה הטרמינולוגיה בדיוק", מסבירה בלאנדר. "ועדת אגרנט אמרה שהיא לא עוסקת באחריות מיניסטריאלית-אישית, כלומר הפרידה בין אחריות שנובעת מעצם התפקיד לבין אחריות שנובעת מהתנהלות לא ראויה של האוחז בו. ועדת כהן הלכה צעד קדימה ואמרה שהיא כן תעסוק גם באחריות זו, בלי להפריד בין הדרג הפוליטי לצבאי. ועדת וינוגרד, שלמרות היותה ועדה ממשלתית קיבלה סמכויות של ועדה ממלכתית, החליטה בתור אסטרטגיה לא להטיל אחריות אישית, אבל זה לא אומר שהאחריות לא קיימת ועדיין הייתה הרבה ביקורת על ראש הממשלה ושר הביטחון. ההמלצות תלויות גם באופי הנושא הנבדק. אם הוא מצומצם יחסית - מלחמה, מחדל או אסון - וככל שברור יותר שמדובר בכישלון ושהאחריות היא סיבתית, יש סבירות גדולה יותר שיהיו מסקנות אישיות. הוועדה הזו לקחה את הרטוריקה הכי רחוק, כי הכישלון היה כל-כך קולוסאלי שכל הגורמים הספיקו להיכשל באיזשהו שלב.

"אבל יש בעייתיות במתן המלצות לראש ממשלה בדמוקרטיה. מדובר בגוף חוקר ממונה, מה הוא כבר יכול לעשות? להמליץ לראש הממשלה להסיק מסקנות אישיות? להמליץ לכנסת להביע בו אי-אמון? לכן גם פה מי שבסוף באמת נפגע זה הש"ג. אפילו אוחנה, שנקבע לגביו שהוא לא יכול להיות יותר השר לביטחון פנים, יוכל להיות שר אחר. בדרך כלל הטיפול בדרג המקצועי הוא יותר חריף בזמן שאת הטיפול בדרג הפוליטי משאירים לציבור".

מטעם השרה רגב לא התקבלה תגובה.

לסיכום, ועדת אור אכן אבחנה כשלים אצל אהוד ברק על תפקודו כראש הממשלה טרם אירועי אוקטובר 2000 (מבלי להשתמש במילה "אחריות"). הוועדה שעסקה באסון פסטיבל ערד לא עסקה כלל בדרג פוליטי מעל לעיריית ערד. בנוסף, יש עוד ועדות חקירה שלא עסקו או שלא הגיעו למסקנות אישיות לגבי הדרג הפוליטי וראש הממשלה. לכן דבריה של רגב לא נכונים ברובם.