בנק הפועלים רשם ברבעון הראשון של שנת 2024 רווח נקי של כ-1.94 מיליארד שקל. מדובר ברווח דומה מאוד לזה שנרשם ברבעון האחרון של השנה שעברה (כ-1.76 מיליארד שקל) ולזה שנרשם ברבעון המקביל אשתקד (כ-2 מיליארד שקל). השינוי ברווח מול הרבעון המקביל נובע בעיקר מקיטון בסך הכנסות הבנק (ירידה של כ-5%), לאור שינוי בסביבת הריבית והאינפלציה.
● בנק ישראל מאותת שוב לבנקים - שמרו על דיבידנד מצומצם
● אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש
שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון הראשון של השנה על 14.6% בהשוואה ל-14.0% ברבעון הקודם ול-17.0% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בתשואה להון ברבעון הראשון בהשוואה לרבעון המקביל הושפעה בין היתר גם מגידול בהון של הבנק וכן ממעבר בשנה החולפת של יתרות לקוחות מעו"ש לפיקדונות.
בהמשך לתוצאות החזקות, דירקטוריון הבנק הכריז על חלוקת דיבידנד בסך 775 מיליון שקל המהווה כ-40% מהרווח הנקי לרבעון הראשון. השיעור הגבוה יחולק בתיאום עם בנק ישראל למרות שהמפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, הורה רק בשבוע שעבר לבנקים לשקול חלקה סולידית יותר של דיבידנדים בשל אי הוודאות שמביאה עמה המלחמה. וזאת בשל עודפי ההון הגדולים שצבר הבנק.
נזכיר כי הדוחות מפורסמים כשבועיים אחרי שמנכ"ל הבנק דב קוטלר הודיע לדירקטוריון על כוונתו לסיים את כהונתו לאחר כ-5 שנים. מועד סיום הכהונה ייקבע בהמשך, בהתחשב בהתקדמות ההליך למינוי מנכ"ל חדש שייבחר על ידי דירקטוריון הבנק, שכבר מינה ועדה לאיתור מנכ"ל בראשה עומד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק וחבריה הנוספים הם רונית אברמזון רוקח, דוד אבנר ונעם הנגבי.
ועדת האיתור החלה בעבודתה ובכוונתה לקבל מועמדויות למשרת המנכ"ל בתוך שבועיים, עד ל-4 ביוני. עם זאת, הבנק ציין כי הוועדה עשויה לפנות למועמדים פוטנציאליים נוספים כפי שתראה לנכון.
ירידה בהכנסות ובסך הפיקדונות
כאמור, בנק הפועלים דיווח על ירידה בהכנסות של כ-5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והן הסתכמו בכ-5 מיליארד שקל. בבנק מייחסים את הירידה בהכנסות להשפעות המעבר מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית במהלך השנה האחרונה וכן מירידה בהכנסות מהפרשי הצמדה, בשל השינויים בשיעור המדד הידוע בין התקופות. ההכנסות מריבית עמדו על 3.8 מיליארד שקל, לעומת 4 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, הם עלו לעומת הרבעון האחרון של 2023.
באשר לפיקדונות הציבור, אלה הסתכמו בסוף הרבעון ב-540 מיליארד ש"ח ירידה של 2.6% בהשוואה ל-554.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023. הפיקדונות של הלקוחות הפרטיים בישראל אמנם עלו ב-1.3% לכ-254.1 מיליארד שקל, אך הפיקדונות של העסקים הקטנים בישראל ירדו וגם אלו של העסקים הגדולים.
האשראי צמח ב-1% בלבד
תיק האשראי צמח במהלך הרבעון בכ-1%, כשבבנק מציינים כי מדובר בגידול אחראי שנעשה תוך איזון בין מרכיבי סיכון, רווחיות וצמיחה, והמשך הצגת מדדי איכות אשראי גבוהים התואמים את תיאבון הסיכון של הבנק.
תיק האשראי כולו של הבנק הסתכם ב-411.3 מיליארד שקל, גידול של 4 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה. האשראי ללקוחות הפרטיים בישראל הסתכם ב-38 מיליארד שקל, עלייה בשיעור של 0.9% . תיק המשכנתאות ( אשראי לדיור) צמח ב-0.7% לכדי 132 מיליארד שקל.
באשר לאשראי לעסקים, כאן נרשמה מגמה מעורבת. האשראי לעסקים קטנים בישראל הסתכם ב-33.3 מיליארד שקל, עלייה בשיעור של 1.9% והאשראי במגזר המסחרי בישראל גדל ב-1.5% לסכום של 60.2 מיליארד שקל, כשמנגד האשראי במגזר העסקי בישראל, כלומר העסקים הגדולים, הסתכם ב-123.4 מיליארד שקל, ירידה בשיעור של 0.4%.
במקביל, אחרי ההפרשות הגדולות של הבנק בשנה החולפת להפסדי אשראי, למקרה שלווים לא יעמדו בהלוואות, הפועלים רשם רווח בסעיף זה, כלומר שחרר חלק מהעתודות שלו. "על רקע איכות תיק האשראי ובניית ההפרשות ברבעונים האחרונים, הבנק רשם ברבעון הראשון הכנסה להפסדי אשראי בסך 14 מיליון שקל לעומת הוצאה להפסדי אשראי בסך 185 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
העמלות הסתכמו ברבעון הראשון ב-970 מיליון ₪, סכום כמעט זהה לזה שנרשם ברבעון המקביל. עלייה של 2 מיליון שקל נבעה מגידול בעמלות בפעילות בניירות-ערך ועמלות מעסקי מימון וטיפול באשראי שקוזזו כתוצאה מירידה בעמלות מהפרשי המרה ומדמי ניהול חשבון .
"ההכנסות המימוניות והעמלות הושפעו ברבעון הראשון של השנה מהטבות שניתנו גם ברבעון זה ללקוחות כדי להקל על ההתמודדות עם השלכות המלחמה", ציינו בבנק. "עם פרוץ המלחמה ועל מנת לתמוך בלקוחות הבנק בהתמודדות עם השלכותיה, הבנק הודיע על סדרת הטבות משמעותית ללקוחותיו בתחומי המשכנתאות, ההלוואות, הפיקדונות והעמלות, תוך הבחנה בין לקוחות המעגל הראשון אשר מושפעים באופן ישיר מהמלחמה לבין שאר האוכלוסייה. ההטבות הן בהתאם למתווה שפרסם הפיקוח על הבנקים וכן הטבות נוספות מעבר למתווה.
נכון למועד פרסום הדוח ניצלו לקוחות הבנק הטבות בסכום העומד על כ-240 מיליון שקל, בעוד שפוטנציאל התמיכה בניצול מלא עשוי להסתכם בכ-543 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
