"גל ראשון" של הכרה במדינה פלסטינית באירופה, והתגובה הישראלית

אירלנד ונורבגיה, ולאחר מכן גם ספרד, הודיעו הבוקר (ד') במהלך מתואם מראש על הכרה במדינה פלסטינית, בנימוק כי הדבר "מקדם את פתרון שתי המדינות" ו"הכרחי לטובת שלום במזרח התיכון". ההכרזה קובעת את ה-28 במאי כיום בו שלוש המדינות יכירו יחד במדינה פלסטינית, צעד ממנו נמנעו עד כה בלחץ ישראל ומדינות פרו־ישראליות באיחוד האירופי. לפי ראשי הממשלה של אירלנד ונורבגיה, שכינסו מסיבות עיתונאים שבהן הכריזו על הצעד, מדובר ב"גל ראשון" של הכרה, אליו צפויות להצטרף מדינות נוספות. 

● צ'כיה תעמוד לצד ישראל, ומה תעשה גרמניה? בית הדין בהאג עשוי לפלג את אירופה
● בשורה אחת עם רוסיה וסודאן: ההשלכות הכלכליות על ישראל אם יוצאו צווי מעצר בהאג

כלי התקשורת ביבשת העריכו כי מדובר במלטה ובסלובניה. המהלך המתואם הוא חלק מיוזמה בינלאומיות של ציר מדינות פרו-פלסטיניות ביבשת. ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז הוביל בחודשים האחרונים את המהלך המתואם, ואף שואף לכנס "ועידת שלום" במדריד בקרוב. סנצ'ז כינס גם הוא מסיבת עיתונאים שבה הכריז על הכרה במדינה פלסטינית, דקות אחרי עמיתיו הנורבגים והאירים.

ההכרה במדינה פלסטינית מצד שלוש המדינות, בשלב הראשון, היא בעיקר צעד סמלי המהווה תגובה לנעשה ברצועת עזה אחרי התקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, ולמלחמה שמנהלת ישראל מאז. ציר המדינות שהוזכרו פועל בעקביות, כמעט מהימים הראשונים של המלחמה, לקרוא להפסקת אש מיידית וכוללת, להטיל אמברגו נשק על מדינת ישראל ואף קרא להשהות את הסכמי האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, המהווים את הבסיס ליחסים הכוללים. בעוד הדרישות לא נענו ברמת האיחוד האירופי, בשל התנגדות גרמניה ומדינות פרו-ישראליות אחרות, ציר המדינות החל לפעול באופן עצמאי, ואחד הצעדים שהבטיחו בחודשים האחרונים לבצע הוא הכרה במדינה פלסטינית.

ראש הממשלה האירי אמר היום כי ההכרה אינה פוגעת בהכרה המלאה בזכותה של ישראל להתקיים, וכי אינה צריכה להתפרש כתמיכה בחמאס, אלא כניסיון של ארצו להבהיר כי לא יהיה פתרון צבאי לעימות, אלא רק בדרכי שלום, הכולל את קיומן של שתי המדינות זו לצד זו. "שלום וביטחון מגיעים לילדי ישראל ולילדים הפלסטינים. חמאס אינו מייצג את הפלסטינים". הוא קרא גם לשחרור מיידי של כל החטופים הישראלים והזרים ברצועת עזה.

שגרירי ישראל באירלנד ובנורבגיה הוחזרו להתייעצויות בירושלים

ההכרה אינה תקדים אירופי. שבדיה היתה אחת מהמדינות הראשונות במערב אירופה להכיר במדינה פלסטינית, עוד ב-2014, מה שהביא להחזרת השגריר הישראלי בשטוקהולם להתייעצויות ולתקופת מתיחות מדינית רבה בין המדינות. גם מדינות מזרח אירופה "נושאות עמן" הכרה במדינה פלסטינית עוד מלפני הסכמי אוסלו, מסוף שנות ה-80.

הבוקר, לפי הדיווחים, הורה שר החוץ ישראל כ"ץ על החזרת השגרירים באירלנד ובנורבגיה להתייעצויות בירושלים. "ישראל לא תבליג מול מי שמסכנים את ביטחונה", נכתב בהודעת משרד החוץ, "אירלנד ונורבגיה מתכוונות לשלוח מסר לעולם: הטרור משתלם".

שאלת ההכרה במדינה פלסטינית עשויה למלא תפקיד כלשהו במהלך הדיונים בסוגיית הסמכות השיפוטית של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שהתובע הכללי שלו הגיש שלשום בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. גרמניה ובריטניה הבהירו כי הן אינן מכירות בסמכות השיפוטית של בית הדין על הנעשה בשטחים ובעזה, בין היתר מכיוון שאינן מכירות בפלסטין כמדינה. בית הדין החליט ב-2021 לקבל את פלסטין במעמד של מדינה החתומה על אמנת רומא, הקובעת על הבסיס לפעילותו. הכרה של מדינות נוספות באירופה בפלסטין כמדינה עצמאית עשויה להציב אותן בעמדת מיעוט.