כאב ראש כלכלי ומשפטי: משמעות הכרת נורבגיה, אירלנד וספרד בפלסטין

אירלנד ונורבגיה, ולאחר מכן גם ספרד, הודיעו בבוקר יום רביעי, במהלך מתואם מראש, על הכרה במדינה פלסטינית, בנימוק כי הדבר "מקדם את פתרון שתי המדינות" ו"הכרחי לטובת שלום במזרח התיכון".

ההכרזה קובעת את 28 במאי כיום שבו שלוש המדינות יכירו יחד במדינה פלסטינית, צעד שממנו נמנעו עד כה בלחץ ישראל ומדינות פרו-ישראליות באיחוד האירופי.

● "גל ראשון" של הכרה במדינה פלסטינית באירופה, והתגובה הישראלית
● בשורה אחת עם רוסיה וסודאן: ההשלכות הכלכליות על ישראל אם יוצאו צווי מעצר בהאג 
● כותרות העיתונים בעולם | איראן בטוחה שהיא מנצחת את ישראל, אבל מה חושבים המומחים?

לפי ראשי הממשלה של אירלנד ונורבגיה, שכינסו מסיבות עיתונאים שבהן הכריזו על הצעד, מדובר ב"גל ראשון" של הכרה, שאליו צפויות להצטרף מדינות נוספות. כלי התקשורת ביבשת העריכו כי מדובר במלטה ובסלובניה, וכי הדבר יתרחש בתוך "שבועות אחדים".

מה הרקע להכרזת המדינות?

המהלך המתואם הוא חלק מיוזמה בינלאומית של ציר מדינות פרו-פלסטיניות ביבשת. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, הוביל בחודשים האחרונים את המהלך, ואף שואף לכנס "ועידת שלום" במדריד בקרוב.

המנהיגים אמרו כי "הגיע הרגע" להכיר במדינה פלסטינית כדי להעניק תקווה לפלסטינים וגם להציג דרך אלטרנטיבית לאלימות שמציע חמאס. ההכרזה מהווה בעיקר צעד סמלי כתגובה לנעשה ברצועת עזה אחרי התקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, ולמלחמה שמנהלת ישראל מאז.

ציר המדינות הזה, ביחד עם בלגיה, לוקסמבורג, מלטה וסלובניה, פועל בעקביות כמעט מהימים הראשונים של המלחמה לקרוא להפסקת אש מיידית וכוללת ולהטיל אמברגו נשק על מדינת ישראל, ואף קרא להשהות את הסכמי האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, המהווים את הבסיס ליחסים הכוללים.

בעוד שהדרישות לא נענו ברמת האיחוד האירופי, בשל התנגדות גרמניה ומדינות פרו-ישראליות אחרות, ציר המדינות החל לפעול באופן עצמאי.

האם מדובר בתקדים מדיני?

לא. שבדיה היתה אחת מהמדינות הראשונות במערב אירופה להכיר במדינה פלסטינית, עוד ב-2014, מה שהביא להחזרת השגריר הישראלי בשטוקהולם להתייעצויות, ולתקופת מתיחות מדינית רבה בין המדינות. גם מדינות מזרח אירופה "נושאות עימן" הכרה במדינה פלסטינית עוד מלפני הסכמי אוסלו, מסוף שנות ה-80, כאשר היו חלק מהגוש הסובייטי.

עם זאת, עמדת האיחוד האירופי כארגון - בהשראת עמדת גרמניה וצרפת עד כה - היא שיש להמתין עם ההכרה במדינה פלסטינית עד להסכמה של שני הצדדים לכך, כתוצאה ממשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.

מהן ההשלכות הכלכליות?

ההחלטה הנורבגית מנותקת מהחלטות ההשקעה של קרן העושר הנורבגית הריבונית, שמחזיקה במניות ובאג"ח בשווי של 1.5 מיליארד דולר בישראל. קרן העושר החליטה לפני כמה חודשים "לבחון מחדש" השקעה בחברות "הקשורות למלחמה בישראל".

ממשלת אירלנד החליטה עוד לפני חמישה חודשים להסיט את כל ההשקעות של קרן העושר האירית מישראל, אך מדובר בכמה מיליוני דולרים בלבד. סך הסחר בין ישראל לאירלנד עמד על כ-5.9 מיליארד דולר בשנה שעברה, הסחר בין ישראל לספרד על 3.5 מיליארד דולר והסחר עם נורבגיה על כ-0.6 מיליארד דולר. מתיחות פוליטית יכולה להתבטא בקשיי מסחר.

מהן ההשלכות הפוליטיות?

כפי שאירע מול שבדיה ב-2014, גם הבוקר הורה שר החוץ ישראל כ"ץ על "החזרה מיידית להתייעצויות" של שגרירי ישראל באירלנד, בנורבגיה ובספרד. "ישראל לא תבליג מול מי שמסכנים את ביטחונה", נכתב בהודעת משרד החוץ, שהתפרסמה ברשת החברתית X, "אירלנד ונורבגיה מתכוונות לשלוח מסר לעולם: הטרור משתלם". מאוחר יותר הודיע שר החוץ על החזרת השגריר להתייעצויות גם מספרד. היחסים המדיניים בין המדינות ובין ישראל נמצאים כעת בשפל, בשל המהלך.

האם יש השלכות משפטיות?

שאלת ההכרה במדינה פלסטינית היא סמלית ברובה, אך היא עשויה למלא תפקיד במהלך הדיונים בסוגיית הסמכות השיפוטית של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שהתובע הכללי שלו הגיש שלשום בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. גרמניה ובריטניה הבהירו, למשל, כי אינן מכירות בסמכות השיפוטית של בית הדין על הנעשה בשטחים ובעזה, בין היתר מכיוון שאינן מכירות בפלסטין כמדינה. בית הדין הפלילי החליט ב-2021 לקבל את פלסטין במעמד של מדינה החתומה על אמנת רומא, הקובעת את הבסיס לפעילותו. הכרה של מדינות נוספות באירופה בפלסטין כמדינה עצמאית עשויה להציב את גרמניה בעמדת מיעוט באירופה.