האם שיעורי העישון בישראל עולים או יורדים? תלוי בקבוצת הגיל

ח"כ משה סולומון טען כי גרף המעשנים כל שנה ושנה הולך וגדל, וכי גיל המעשנים הולך וקטן. בדקנו • המשרוקית של גלובס

ח''כ משה סולומון, הציונות הדתית (''השיטה'', גלי ישראל, 6.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ח''כ משה סולומון, הציונות הדתית (''השיטה'', גלי ישראל, 6.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: משה סולומון
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: השיטה, גלי ישראל
תאריך: 6.3.24
ציטוט: "גרף המעשנים... כל שנה ושנה הולך וגדל... (ו)גם גיל המעשנים הולך וקטן"
ציון: חצי נכון

חה"כ משה סולומון התראיין לגלי ישראל ונשאל לגבי העלאת המס על מוצרי העישון. המראיין האשים אותו שמתעללים במעשנים מבלי שלדבר יש תועלת לקופת המדינה או לבריאות המעשנים. סולומון השיב: "נקודת המוצא של העלאת המסים היא לא לחסוך בכסף. נקודת המוצא היא דוח מאוד עמוק שנעשה על-ידי משרד הבריאות, שהציגו את הנתונים, שגרף המעשנים, עלייה במעשנים, כל שנה ושנה הולך וגדל, לא רק הולך וגדל, אלא גם גיל המעשנים הולך וקטן. גם בסיגריות הרגילות וגם בסיגריות האלקטרוניות. ולכן הסיבה העיקרית היא כדי לרצות לשמור על בריאות הציבור".

משרד הבריאות הפנה אותנו לדוחות שר הבריאות על העישון בישראל. בדוח ל-2022, העדכני ביותר, יש עיסוק בשיעור התלמידים שמעשנים. לפי הסקר שנערך, אכן הייתה עלייה בשיעור התלמידים שהעידו שהם מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום בין 2019 (4.8%) ל-2022 (9%). בנוסף, מוסיף הדוח, בקרב תלמידים נראתה ירידה קלה בין 2021 ל-2022 בשיעור התלמידים שעישנו סיגריה אלקטרונית לפחות פעם אחת בשבוע (מ-6.5% ל-5.3%; לא נבדקו נתונים לסיגריות אלקטרוניות לפני 2021).

הדוח האחרון בו יש נתונים לאוכלוסייה הבוגרת הוא הדוח ל-2021. הנתונים בו מראים שבאופן כללי ככל שהגיל עולה שיעור המעשנים יורד. יש לציין שבקרב נשים ערביות נראית דווקא מגמה הפוכה. לגבי שיעור העישון בכלל האוכלוסייה, הרי שהדוח מראה כי הייתה ירידה מ-2016 (21.6%) ל-2018 (19.8%) ועלייה קלה ב-2019 (20.1%).

לפי הנתונים המופיעים בדוח, ב-2017 שיעור העישון בישראל היה גבוה מהממוצע ב-OECD הן בקרב גברים (25.6% לעומת 22.5%) והן בקרב נשים 14.8% לעומת 13.9%). בכל מקרה, לפי נתונים ה-OECD, עד 2019 ישראל כבר הייתה מעט מתחת לממוצע באוכלוסייה הכללית (16.4% לעומת 16.5%) הודות לנשים, שכן בקרב הגברים עדיין שיעור העישון הישראלי נותר גבוה יותר (21.7% לעומת 20.6%). עם זאת, עדיין ניתן לראות שהייתה ירידה בשנים האחרונות.

משרד הבריאות הוא לא הגוף היחידי שאוסף נתונים בנושא. לפי דוח של המיזם למיגור העישון ל-2022, בקרב בני נוער (15-17) הייתה עלייה בשיעורי העישון בין 2019 ל-2022 (מ-17.7% ל-25.1%), בעוד שבקרב בני 22 ומעלה הייתה ירידה בשיעורי העישון בין 2019 ל-2021 (מ-41.6% ל-35.1%), וב-2022 הייתה עלייה קלה (ל-36.1%; הדוח מתאר שהירידה "נעצרה"). יצוין שבקרב האוכלוסייה הבוגרת הדוח נוגע אך ורק לחברה היהודית, בשל קשיי מתודולוגיה מול החברה הערבית (בקרב בני הנוער הנתונים משקפים את כלל האוכלוסייה). לפי נתוני המיזם, בפילוח לפי מוצרי העישון השונים, בקרב בני 15-17 הייתה ירידה קלה אך עקבית בעישון סיגריות רגילות, לעומת עלייה חדה בעישון סיגריות אלקטרוניות.

שני דברים יכולים להסביר את הפער בין נתוני משרד הבריאות לנתוני המיזם למיגור העישון לאוכלוסייה הבוגרת (בקרב נוער קשה להשוות בין הדוחות, שכן משרד הבריאות יוצר פיצול בין סוגי מוצרי העישון שקשה לאחד לכדי שיעור עישון כללי). ראשית, בסקר משרד הבריאות השאלה שנשאלת בסקר לאוכלוסייה הכללית היא "האם אתה מעשן סיגריות כולל סיגריות מגולגלות?", כך שייתכן שמי שמעשנים סיגריות אלקטרוניות השיבו שהם לא מעשנים. שנית, משרד הבריאות סוקר את מי שמעשנים פעם ביום ופעם בשבוע, בעוד המיזם למיגור העישון מוסיף לשתי תדירויות אלו גם "לעתים רחוקות יותר". אם נבחן רק את שתי התדירויות הראשונות לפי המיזם, הרי שבקרב האוכלוסייה היהודית מעל גיל 22, הייתה ירידה מ-31.5% ב-2019 ל-22.6% ב-2021, ולאחר מכן קפיאה על 22.7% ב-2022. אם נבחן רק עישון על בסיס יומי, הירידה הייתה עקבית מ-24.7% ב-2019 ל-17.9% ב-2022. עדיין יש פער מסוים מנתוני משרד הבריאות, אך הם קטנים משמעותית.

שוחחנו עם שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, כדי להבין את משמעות הנתונים הללו, בדגש על הנתונים של שנת 2022: "אנחנו קוראים לסיטואציה שנוצרה 'קפיאה על המקום'. מדינת ישראל קידמה רגולציות שהביאו לירידה בשיעורי העישון בקרב המבוגרים המעשנים, כמו אריזות אחידות, איסור פרסום, מיסוי וכו'. אבל במקביל שוק הסיגריות האלקטרוניות גדל בצורה משמעותית, וב-2021 התרחב גם לסיגריות האלקטרוניות החד-פעמיות. עד לנקודת הזמן הזו לא חויבו הסיגריות האלקטרוניות במס ובכך הוקלה עליהן הכניסה לשוק כמוצר זול יותר. המצב הזה הביא לכך שבמקום שמעשנים יבחרו להיגמל, הם בחרו לעבור להשתמש בסיגריות אלקטרוניות, מה שהקפיא את מגמת הירידה שהחלה להסתמן בשיעורי העישון של המבוגרים.

"במקביל, הסיגריות אלקטרוניות מאוד אטרקטיביות עבור בני נוער. אם תשאל אותם על סיגריות רגילות הם ידעו לומר שהן מסוכנות ויגידו שזה מגעיל אותם, אבל סיגריות אלקטרוניות נתפסות בקרב הנוער כמשהו אחר. וכך אנחנו רואים שהילדים והנוער בוחרים להתנסות בסיגריות האלקטרוניות, וגיל התחלות העישון יורד. אם פעם העישון היה מתחיל בתיכון היום זה כבר יכול להגיע לסוף בית ספר יסודי".

לגבי גיל העישון, כסלו אמרה: "עד גיל 24 אנחנו רואים כניסה לעולם העישון, התנסות והתמכרות, וכתוצאה מכך עלייה בשיעורי העישון. מגיל 25 ומעלה על פי רוב המגמה תהיה יותר קרובה לקו ישר עד לגילאי 30-35 ומגיל זה ומעלה נתחיל לראות ירידה בשיעורי העישון בעקבות גמילה מעישון".

ממשרד הבריאות נמסר למשרוקית: "צמצום תופעת העישון ונזקיה היא אחת המשימות הלאומיות החשובות בתחום בריאות הציבור אותן מוביל משרד הבריאות במשך שנים, ובמסגרת זו הציג המשרד את המתווה למלחמה בעישון הכולל יעדים מדידים. המתווה כולל מספר צעדים דרמטיים לדוגמת העלאת גיל מכירת מוצרי עישון ל-21 שנים, השוואת המיסוי נגד סיגריות אלקטרוניות ויתר מוצרי הניקוטין ועוד.

"בנתוני העישון בקרב מבוגרים אין לצערנו שינוי משמעותי ועדיין כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת, כלומר אחד מכל חמישה מעשן. לגבי בני נוער קיימים נתונים של המיזם למיגור העישון שמעידים על עליה משמעותית בשימוש במוצרים מסוכנים אלו בקרב בני נוער. נתונים השוואתיים של משרד הבריאות יהיו זמינים בהמשך השנה".

מטעם ח"כ סולומון לא נמסרה תגובה.

לסיכום, נתוני משרד הבריאות לאוכלוסייה הכללית מגיעים רק עד 2019, ומראים עלייה קלה בלבד לעומת 2018, לאחר מגמת ירידה, ובמשרד מתייחסים אליהם כאל קפיאה. נתוני המיזם למיגור העישון מראים שב-2022 הייתה קפיאה לאחר ירידה שהגיעה עד ל-2021. בקרב בני נוער אכן הייתה עלייה בעישון, בעיקר בשל עלייה בצריכת סיגריות אלקטרוניות, וגיל העישון יורד. לכן דבריו של סולומון חצי נכונים.

גם בימים טרופים כאלה, בריאות הציבור ממשיכה להיות נושא חשוב. כך למשל, ח"כ משה סולומון סיפר למאזינים של קול ישראל שיש עוד הרבה מה לעשות בכל הנוגע לתופעת העישון: "(יש) דוח מאוד עמוק שנעשה על־ידי משרד הבריאות… שגרף המעשנים… כל שנה ושנה הולך וגדל… גם גיל המעשנים הולך וקטן - גם בסיגריות הרגילות וגם בסיגריות האלקטרוניות". האם אכן כך? 

למה לא אוסרים על עישון במרפסת? הצו של בג"ץ שמחייב את המדינה לספק תשובות
מעשנים יותר, מתאמנים פחות: איך השפיעה המלחמה על הבריאות שלנו?

פנינו למשרד הבריאות, ושם הפנו אותנו לדוחות שר הבריאות על העישון בישראל. הדוח האחרון בו יש נתונים לאוכלוסייה הבוגרת הוא מ־2021. כפי שניתן לראות בגרף, התמונה סטטית לאורך השנים. משרד הבריאות גם מסר לנו: "בנתוני העישון בקרב מבוגרים אין לצערנו שינוי משמעותי, והוא עדיין כ־20% מהאוכלוסייה הבוגרת". 

גוף נוסף שאוסף נתונים בנושא הוא המיזם למיגור העישון. נציין כי בשל הבדלי מתודולוגיה, ביניהם סוגי מוצרי העישון ותדירות העישון הנבדקת, ישנם גם הבדלים במספרים אליהם מגיעים הדוחות של כל אחד מהגורמים. לפי המיזם, בקרב מבוגרים יהודים מעל גיל 22 שיעורי המעשנים ירדו בין 2019 (41.6%) ל־2021 (35.1%). ב־2022 שיעורם עמד על 36.1%, נתון שאותו הדוח תיאר כעצירה בירידה. כלומר, שוב, אין עלייה.

ומה לגבי בני נוער? כאן הצדק עם סולומון. דוח משרד הבריאות מ־2022 מראה שהייתה עלייה בשיעור התלמידים שהעידו כי הם מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום, מ־4.8% ב־2019 ל־9% ב־2022. לפי המיזם למיגור העישון, בקרב גילי 15־17 שיעור המעשנים עלה באותן שנים מ־17.7% ל־25.1%.

שוחחנו עם שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, כדי להבין את משמעות הנתונים הללו. "מדינת ישראל קידמה רגולציות שהביאו לירידה בשיעורי העישון בקרב המבוגרים המעשנים", היא מסבירה. "אבל במקביל שוק הסיגריות האלקטרוניות גדל בצורה משמעותית, וב־2021 התרחב גם לסיגריות האלקטרוניות החד־פעמיות".

לסיגריות האלקטרוניות, היא מסבירה, יש חשיבות רבה על הנתונים של בני הנוער: "אם תשאל אותם על סיגריות רגילות, הם יידעו לומר שהן מסוכנות, ויגידו שזה מגעיל אותם, אבל סיגריות אלקטרוניות נתפסות כמשהו אחר".

עוד היא הסבירה כי עד גיל 24 נראה כניסה לעולם העישון והתמכרות, והחל מגילי 30־35 נתחיל לראות ירידה בשיעורי המעשנים בעקבות גמילה.

מח"כ סולומון לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דברי סולומון חצי נכונים. הנתונים מראים קיפאון בשיעורי העישון בקרב האוכלוסייה המבוגרת. בקרב הנוער אכן יש עלייה בשיעורי העישון, בעיקר בגלל סיגריות אלקטרוניות. 

תחקיר: אוריה בר־מאיר