מספר הישראלים המשתמשים בזכאות לאזרחות-עבר של משפחותיהן כדי להוציא דרכון גרמני זינק בחדות במחצית הראשונה של 2024, בין היתר על רקע המלחמה בעזה; כך מדווח היום אתר השבועון "דר שפיגל". לפי השבועון, הדבר נובע בין היתר מהרצון הישראלי להוציא דרכונים זרים אחרי פרוץ המלחמה בעזה.
● כך מסקרים בעולם את תקיפת צה"ל ברפיח
● ביל אקמן: "מבין את בחירת אמזון שלא לדבר על העובד החטוף"
לפי הדיווח, רוב הישראלים שמבקשים להוציא אזרחות גרמנית עושים זאת על סמך החוקים המיוחדים של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית, המאפשרים הכרה באזרחות מבלי התיישנות למי שסביהם או אף מעבר לכך נולדו בגרמניה, התגוררו בה או היו זכאים לאזרחות מסיבות אחרות.
לפי נתונים רשמיים מהממשלה הגרמנית, מינואר ועד אפריל (כולל) השנה בלבד הוגשו 6,869 בקשות על ידי ישראלים לאזרחות גרמנית על בסיס היסטורי זה, דווח. זאת, בהשוואה ל-9,129 בקשות שהוגשו בכל שנת 2023 ו-5,670 בקשות בשנת 2022. אם המגמה הנוכחית תימשך, הרי שמספר הבקשות השנה יהיה כפול מזה שבשנה שעברה ופי קרוב לארבעה מזה שלפני שנתיים.
הסיבות לזינוק במספר הבקשות לדרכונים
השבועון קובע כי המהלך משקף "זינוק במספר הישראלים המוציאים דרכון ישראל אחרי התקפת חמאס באוקטובר". עם זאת, ישנן כמה הקלות גרמניות בזכאות לדרכונים שיכולות לספק הסבר חלופי לתופעה, ובמיוחד שינוי שנעשה בחוק ב-2021, כך שמספיקה "זכאות היפותטית" לאזרחות של הדור שחי בגרמניה, ולא ממשית, כדי להתחיל בתהליך הורשת הזכאות הזו לצאצאים. משרדי עורכי דין בישראל פעילים מאוד בשנה האחרונה בעידוד ישראלים לאתר מסמכים היסטוריים שיבטיחו להם ולילדיהם אזרחות גרמנית. הדרכון הגרמני, יחד עם דרכונים אחרים מהאיחוד האירופי, נחשב ל"חזק ביותר" בעולם, והוא מאפשר כניסה ללא ויזה מראש ליותר מ-160 מדינות.
עורכת הדין הגרמנית-ישראלית אילאיל פרידמן, המטפלת בפניות רבות של ישראלים להוצאות אזרחות גרמנית בברלין, סבורה כי הזינוק במספר הפניות נובע במשולב משינוי חוקי הזכאות לאזרחות בגרמניה, יחד עם רצון מוגבר להגירה - או אפשרות הגירה - מישראל בשנים האחרונות.
לדבריה, "עם שינוי החוק באוגוסט 2021 הורחב מעגל הזכאים באופן משמעותי. כיום למשל האזרחות ניתנת לא רק לצאצאים של בעלי אזרחות גרמנית, אלא גם במידה ובני הדור הרלבנטי חיו בגרמניה לפי עליית הנאצים לשלטון ב-1933 ונאלצו להגר מגרמניה בעקבות רדיפה מסיבות פוליטיות או על רקע דת או גזע. מדובר במקרים של משפחות שלמות שעד שינוי החוק לא היו זכאיות ובקשותיהן סורבו, הרבה מהם כי לבני המשפחה הייתה למשל אזרחות פולנית או לא הייתה אזרחות בכלל, למרות שהם חיו שנים בשטחי גרמניה, דיברו את השפה וכדומה".
בסך הכל, כולל בקשות אזרחות שאינן נובעות מנסיבות היסטוריות, הוגשו כ-14 אלף בקשות התאזרחות גרמנית מצד ישראלים ב-2023, לעומת 11,400 בקשות בשנת 2021. גרמניה וישראל מתירות להחזיק דרכונים של שתי המדינות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.