"תוקע מיזמים": איש המוסד שעזב בטריקת דלת והפך ליועץ הקרוב של מירי רגב

מנהל "אנמי" שלא הקשיב בדיונים וגרר החלטות, עיכב פרויקטי ענק, עסק בעיקר בסייבר ובשביל אופניים בבית שאן, ומיד לאחר שסיים את תפקידו כמנכ"ל משרד התחבורה קפץ לעבוד בחברת האם של "יאנגו"; עופר מלכה ש"כיכב" בתחקיר המקור ושימש בקדנציה הקודמת של השרה מירי רגב כמנכ"ל משרד התחבורה, מוגדר על ידי גורמים שעבדו מולו כמי שהתפקיד היה "גדול עליו באלף שנות אור". זה לא הפריע לרגב להמליץ עליו לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה - באפריל האחרון הוא נפסל על ידי הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות, בנימוק של אי עמידה בתנאי הסף.

● הסיכויים שתיפתח חקירה פלילית נגד מירי רגב, ואיך השרה נערכת? 
● פרשנות | רגב אשמה, אבל איפה היו שומרי הסף? 

בחלק השני של תחקיר "המקור" ששודר השבוע, נחשפו התכתבויות בקבוצת הוואטסאפ "המטבחון" של סביבתה הקרובה של רגב, מהימים הסמוכים לפרוץ המלחמה. בשבעה באוקטובר כתב מלכה, "השרה, בקשה אישית שלי. הקבינט חייב לדרוש ממפקד חיל האוויר את רשימת החיילים שלא התייצבו. יש לשפוט אותם כבוגדים".

הוא גם דרש ליזום דיון דחוף בהשתתפות המשטרה, השב"כ והמוסד שיסבירו מה ה"נזק" מפעילות "אחים לנשק", ומהיכן התקבל המימון של הארגון עם תחילת המלחמה, כשאלו היו עסוקים במתן סיוע לתושבי הדרום בשעה שהממשלה חדלה לתפקד. הוא הוסיף: "אחים לנשק של חמאס. הם הסיבה המיידית לטבח שקרה".

בימים הראשונים למלחמה, כשרגב הגיעה לבארי והתבקשה לעזוב על ידי התושבים, כתב מלכה בקבוצה כי "משרד התחבורה הוא אחד מהמפרנסים העיקרים של בארי. אולי שווה לצאת למכרז חדש אם מנהל בית הדפוס מסלק את מי שמפרנסת אותו". יצוין כי דפוס בארי מדפיס את רישיונות הנהיגה בעבור משרד התחבורה.

על המוחים נגד המהפכה המשפטית שהובילה הממשלה, מלכה כתב: "אולי החיזבאללה מממן אותם כדי לכרסם בחברה הישראלית, אולי ה־CIA שרוצה להפיל את ממשלת נתניהו כפי שעשו בלא מעט מקומות בעולם. צריך להטריף את הציבור נגדם. כך נראית אנרכיה".

עיסוק אובססיבי בסייבר

ככל הידוע, מלכה נכנס לכוורת של רגב בשנת 2020, אז מונה למנכ"ל משרד התחבורה על ידה. הוא התגייס למוסד בשנת 1993, ועל פי התחקיר סיים את תפקידו שם בטונים צורמים. לאחר פרישתו ב־2012 הוא כיהן כמנכ"ל החברה הכלכלית בחדרה, לאחר מכן הצטרף לחברת הגנת הסייבר CYE, וכיהן כשנה כמנכ"ל משרד התחבורה.

גורמים שעבדו מול אנשיה של רגב לא הוכו בתדהמה מהממצאים שעלו בתחקיר. הקשר של רגב לרשויות שהיא מפיקה תועלת פוליטית מפעילים בהן או מהעומדים בראשן הוא לא חדש, ואולם השיטתיות היא שהפתיעה רבים, כמו גם הקשר האדוק בין רגב ובין מלכה, והתבטאויותיו מעוררות הקבס.

"עופר מלכה לא היה מנכ"ל חזק ומשפיע", אמר גורם שעבד מולו, "הייתה שם מערכת יחסים לא בריאה, היא הייתה צועקת עליו בדיונים ולא ברור מה קרה שם שהוא נהפך ליועץ קרוב אליה".

בכל אופן, הגורם מעיד ש"כמעט ולא היו דיונים מקצועיים, אם הייתי יושב איתו בזום היה לי ברור שהוא לא מקשיב, הוא כל הזמן בנייד, והיה בלתי אפשרי להתנהל מולו כי הוא לא התעניין ולא הייתה לו אג'נדה מקצועית. הוא התאמץ לא לקבל החלטות אלא בהנחתות שהגיעו מהשרה".

ואולם הוא מדגיש, "אין מה להשוות את הניהול האנמי שלו למה שמתרחש עכשיו במשרד התחבורה, עכשיו הכל הרבה יותר דורסני, שיטתי ומגעיל".

גורם אחר תיאר עיסוק אובססיבי של מלכה בסייבר: "הייתה תפיסה שמירי רגב היא מירי רגב - אבל הוא בסדר יחסית. מהר מאוד גילינו שזה לא נכון. הוא עסק המון בסייבר והזהיר שרכבים יתחילו לקפוץ מצוקים, למרות שגופי המשרד כפופים לרגולציית סייבר מחמירה, אבל הוא רצה שגם חברות פרטיות יהיו כפופות להגנת סייבר, בעלות של עשרות מליוני שקלים.

"דבר נוסף שהעסיק אותו היה פיתוח יכולות הרחפנים, וכן שבילי אופניים בבית שאן שהשרה רגב רצתה להקים. אלו לא דברים שעומדים בפני משרד שאחראי על 40 מיליארד שקל ועל משבר תחבורתי שרק מתעצם".

בתגובה לכך שהאוצר בלם את הקמת השבילים משום שהם לא עמדו בקריטריונים של המשרד, רגב ומלכה עצרו את פרויקט "אופנידן" לסלילת שבילי אופניים בגוש דן. בהמשך, רגב התבטאה נגד הקמת פרויקט המטרו.

לדברים הצטרף גם מלכה עצמו, ובראיון לגלובס בשנת 2021 אמר כי "בבעיות צריך לטפל מהחוץ פנימה. הפקק בגוש דן מגיע מהמכוניות שנכנסות מהפריפריה. בגוש דן הושקעו עשרות רבות של מיליארדים, ובחוץ לא השקענו כלום. קח את ה־200 מיליארד ותעשה עוד מסילות, תחבר את קריית שמונה".

גורמי המקצוע התנערו מעמדה זו, שכן מרבית הנסיעות בישראל הן מטרופוליניות וקצרות, ושם עיקר הקושי של אזרחי המדינה.

פרויקט נוסף שאותו מלכה עיכב הוא הקמת המסילה הרביעית באיילון. שלוש המסילות הקיימות מלאות ברכבות, וכדי להגביר את תדירות הרכבות יש להקים מסילה נוספת. אלא שאת מלאכת ההקמה מלכה העביר כמה פעמים בין חברת נתיבי ישראל ורכבת ישראל, לפי גורמים כדי "להעניש" את החברות שלא התיישרו עם לשכת השרה.

בסופו של דבר הושג הסכם ביניהן רק בתקופתה של מיכאלי במשרד, והפלונטר הזה עלה בעיכוב משמעותי עד כדי כך שהפרויקט נדחה מ־2027 ל־2030 לפחות.

ממשרד התחבורה ליאנגו

עוד פרויקט שמלכה היה מעורב בעיכובו הוא הקמת קווי הרכבת הקלה בגוש דן, כשבכהונתו משרד התחבורה סירב לאפשר לחברת נת"ע להפקיע מבנים בכפר שלם וזאת למרות התחייבות המדינה לבג"ץ לפנות את המבנים.

בדיון שהתקיים אצל המשנה ליועמ"ש דאז ארז קמיניץ מלכה ביקש לבחון שוב את מתווה הפיצויים למפונים, אך הובהר לו שלא ניתן לפתוח מחדש את המתווה. "הפינוי צריך להתבצע מהר ככל שניתן", קבע בדיון המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אך גם לאחר מכן, משרד התחבורה סירב לקבוע תאריך לפינוי. בתגובה לכך משרד האוצר הורה לעכב את פתיחת מעטפות מכרז ההקמה האחוד של הקו הסגול והקו הירוק, למשך כשנה וחצי, עד שבתקופת מיכאלי המבנים פונו. גורמים במשרד טענו באותה עת כי גורמים בליכוד השפיעו על השרה לעכב את הפינוי.

לאחר שסיים את תפקידו במשרד התחבורה מלכה עבר לעבוד בחברת יאנדקס, חברת האם של יאנגו שהפעילה מוניות וקורקינטים בישראל, ללא תקופת צינון.

בקדנציה הנוכחית רגב מינתה את מלכה לדירקטור ברשות שדות התעופה, ולאחר כמה חודשים הוא התפטר מתפקידו והגיש מועמדות לתפקיד מנכ"ל החברה, וכאמור נפסל בוועדת המינויים בשל אי עמידה בתנאי הניסיון.

כעת יידרש מלכה לספק תשובות מדוע לא ציין בתצהירים עד כמה עמוקה זיקתו לשרה מירי רגב, זיקה אשר נחשפה ביתר שאת בתחקיר המקור.