הנגיד על האפשרות שיוטלו גזרות חדשות: "סביר שיידרשו צעדים נוספים מעבר להעלאת המע"מ ב-2025"

בתום דיוני הוועדה המוניטרית, ובהתאם לציפיות, בנק ישראל הותיר היום (ב') את הריבית על רמה של 4.5% בפעם השלישית ברציפות. בהסברים להחלטה ציינו בבנק המרכזי כי הוועדה מעריכה כי קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות על הפעילות בענף הבניה והתעופה, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם.

● באוצר בונים על הנהגים שימלאו את הבור בקופה: אלה הגזירות המתוכננות 
● סימן מדאיג: הנתון הישראלי שזינק לשיא של 13 שנה 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, רמז בריאיון לגלובס לאחר ההחלטה כי למרות גל עליות המחירים שלא עוצר ועצם כך שציפיות האינפלציה חורגות מהיעד של בנק ישראל שעומד על בין 1% ל-3%, בנק ישראל לא יעלה בינתיים את הריבית.

"רמת הריבית הנוכחית, גם בהינתן סביבת האינפלציה, הינה מרסנת. אנחנו כמובן עוקבים באדיקות ומקבלים החלטות בהתאם לנתונים, אבל בהחלט רמת הריבית היא מרסנת. אפשר לראות שגם למרות שיש עלייה מסוימת בציפיות, כשמסתכלים שנה קדימה, האינפלציה מתכנסת ליעד", הסביר ירון.

הוא שב והדגיש כי מבחינתו רמת הריבית מרסנת. "הייתה עלייה בסביבת האינפלציה וקשה לדעת כמה מהרכיבים חריגים. למרות שאין לנו מדד פורמלי לאינפלציית ליבה, המדדים המנוכים אצלנו נמוכים, בעוד שבשאר המדינות אנחנו רואים תופעה שונה", הוא הוסיף.

בהמשך לכך, התחזית שלכם שפורסמה באפריל צפתה שלוש הורדות ריביות, בעוד שתחזיות השוק צופות 0 הורדות ריבית עד סוף השנה. לאן אנחנו הולכים?
"צריך להבין שהתחזית שפורסמה בחודש אפריל שיקפה את הנתונים שעמדו בפני הוועדה באותו זמן. חווינו מאז התגברות של אי הוודאות הגאופוליטית, התגברות בעצימות הלחימה שרואים בוודאי בצפון ועלולה להוביל ללחצים נוספים, ועלייה בסביבת האינפלציה. כל הדברים האלה מאתגרים את הנורמליזציה של הריבית. גם כשהורדנו את הריבית בחודש ינואר אמרנו שתוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה. כרגע הייתה עלייה בכל הפרמטרים האלה והכיוון שלהם הוא שמאתגר את הנורמליזציה של הריבית. מהצד השני חשוב לזכור שהתחזית ההיא מסתכלת כמעט שנה קדימה ודברים יכולים להשתנות במהירות. לכן כרגע אנחנו פועלים מהחלטה להחלטה בצורה מדודה וזהירה ובהתאם לנתונים. התחזית הבאה שתצא ביולי תגיע עם תובנות".

"רמת הפעילות לא חזרה לרמה של טרום המלחמה"

בהסברים שנתן בנק ישראל להחלטתו הוא ציין כי מעבר להשפעות הביטחוניות, למלחמה יש השלכות כלכליות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. עוד הוסבר כי נתוני החשבונאות הלאומית מצביעים על שיפור בפעילות ברביע הראשון של השנה, לאחר התכווצות משמעותית בפעילות העסקית עם פרוץ המלחמה. "עם זאת, רמת הפעילות לא חזרה לרמה של טרום המלחמה ומושפעת בעיקר ממגבלות היצע. מידת אי-הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת מתבטאת ברמה הגבוהה של פרמיית הסיכון של המשק", ציינו בבנק ישראל.

באשר לפרמטרים הכלכליים, הוזכרה העלייה בסביבת האינפלציה. זאת לאחר שמדד המחירים לצרכן של חודש מרץ עלה ב-0.6% והמדד של חודש אפריל 2024 עלה ב-0.8%. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ועומדת על 2.8%, קרוב לגבול העליון של היעד כאשר בניכוי אנרגיה ופו"י (פירות וירקות) האינפלציה עומדת על קצב שנתי של 2.4%.

"בדינמיקת האינפלציה חלה עלייה וקצב האינפלציה לשלושה חודשים (במונחים שנתיים ובניכוי עונתיות) גבוה מהאינפלציה השנתית. קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים הוסיף לעלות ועומד על 2.8% בעוד קצב העלייה של הרכיבים הלא סחירים במדד הוסיף להתמתן ועומד גם על 2.8%. רכיב הטיסות לחו"ל, שמשקלו במדד הוא פחות מ-2%, תרם כ-0.4% מהשינוי החודשי במדד אפריל, שינוי חריג המשפיע גם על המדדים המנוכים, אך טרם ברור האם מדובר בעלייה זמנית", הסבירו בבנק ישראל.

מה הגורם האינפלציוני שהכי מדאיג אותך?
"אנחנו מסתכלים על מספר פרמטרים בסביבת האינפלציה. כמובן מסתכלים על המדדים עצמם ועל דינמיקת האינפלציה שיורדת. אין ספק שהמדדים האחרונים גרמו לכך שהאינפלציה עלתה. אנחנו מנסים לבודד רכיבים חריגים ודיברנו בהודעה שלנו על נושא הטיסות לחו"ל שכיוונו עדיין לא ברור. אנחנו עדיין נמצאים במצב שבו מגבלות ההיצע משפיעות מאוד על חלק מהמחירים, בוודאי בשוק הדיור. אנחנו רואים את זה בנושא התיירות שלא נכנסת. כמובן שזהו מכלול נושאים שאנחנו מתכללים כשמסתכלים על סביבת האינפלציה".

בהודעת בנק ישראל הוזכר הגרעון הממשלתי, כשבנק ישראל מציין שהגרעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הוסיף לעלות בשל הגידול בהוצאות הממשלה. "לאחר נטרול הדחייה הנקודתית של גביית תשלומי מע"מ, הוא הסתכם ב-6.7 אחוזי תוצר נכון לחודש אפריל. הגירעון השנתי המצטבר צפוי להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים ולהתכנס בחזרה לסביבה דומה לנוכחית לקראת סוף שנת 2024, ככל שלא תהיה חריגה מהותית בהוצאות הבטחון", הסבירו בבנק ישראל.

אתה חושש מהגירעון של הממשלה?
"צריך להבין שחלק מההוצאות שיצאו, יצאו מהר מהצפוי ומצד שני גם ההכנסות הגיעו גבוהות מהצפוי. כשמתכללים את שני האלמנטים רואים בסה"כ את הגרעון, ופה חשוב לי להדגיש, לשנת 2024 שהוא עדיין פחות או יותר על התוואי אותו חזינו. זה אומר שהוא יעלה מעל הרמות שרואים כרגע אבל לקראת הרבעון האחרון של 2024 הוא אמור להתכנס חזרה לסביבה הנוכחית של בין 6.5%-7%, כל עוד לא תהיה חריגה מהותית בהוצאות הביטחון, כלומר אם יפעלו לפי התקציב. לגבי 2025, כבר הנחנו גרעון של בסביבות 4.5%-5%. עוד גורמים מתווספים להערכות האלה. ברור שככל שהלחימה תתמשך ויהיה צורך בעוד הוצאות תקציביות, אם חלקן יוסטו מ-2024 או באופן כללי, יהיה צורך בעוד התאמות מעבר לאלו שהוחלט עליהן. בכל מקרה ברור שהממשלה בתקופה הזו צריכה לעשות ככל האפשר לצמצם את העלייה בחוב ולשדר לשווקים אחריות תקציבית".

אתה חושב שצריך להקדים את העלאת המע"מ שצפויה ב-2025 כבר לשנה הקרובה?
"שוב, הממשלה צריכה לעשות ככל האפשר כדי לצמצם את עליית החוב ולשדר לשווקים אחריות תקציבית. כל פעולה שתתרום להגברת האמינות התקציבית ולהורדת פרמיית הסיכון כמובן תיטיב עם הכלכלה. לכן בראש ובראשונה קיימת חשיבות גבוהה במתווה העלאת המסים כפי שהתקציב אושר. אבל ככל שיחול גידול בלתי צפוי בהוצאות הביטחוניות יש לשקול גם צעדים נוספים בתחום המיסוי או להקדים צעדים מתוכננים כמו המע"מ. בכל מקרה חשוב שהצעד של המע"מ יקרה, גם אם זה ב-2025. כרגע יש סבירות לא מעטה לאור ההתפתחויות שידרשו צעדים נוספים".