חדשות טובות לנופשים: האתרים הבינלאומיים יחויבו לעמוד בדין הישראלי

בית המשפט העליון קבע כי הדין שיחול על תביעה נגד אתר "אגודה" - המציע בתי מלון בישראל ונמצא בבעלות חברה זרה - הוא הדין הישראלי, ולא הדין הסינגפורי כפי שנקבע בתנאי השימוש באתר. ההחלטה התקבלה במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה החברה - ונדחתה, לאחר שבית המשפט המחוזי אישר לנהל תובענה ייצוגית נגדה. "אגודה" חויבה לשלם 50 אלף שקל הוצאות משפט.

החברה מאוגדת לפי הדין הסינגפורי, ובאתר, המציע בתי מלון בישראל, ניתן לגלוש בעברית ולשלם בשקלים. 

● בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים: השופט בדימוס איתן אורנשטיין ואפי נוה עוכבו לחקירה
● לשכת עורכי הדין מטילה מגבלות על פרסום למשרדים ומחריגה את הגדולים
● חשד: בכיר בוולט קיזז חשבוניות פיקטיביות בסך כ-230 מיליון שקל

שי צביה הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד "אגודה", בטענה כי המחירים במלונות ובצימרים בישראל המוצגים באתר אינם כוללים מע"מ בניגוד לדין. צביה התכוון לנפוש במלון כרמים. הוא שילם סכום ללא מע"מ, אבל כאשר הגיע למלון, הוא נדרש לשלם 307 שקל נוספים שלא הוצגו באתר. הוא טען כי רק לאחר מספר שלבים בהזמנה מצוין באותיות קטנות כי אזרחי ישראל נדרשים לשלם עוד 17% מע"מ.

החברה הסינגפורית טענה כי הדין הישראלי לא חל על המקרה, זאת בשל תנאי השימוש להם נדרש להסכים כל משתמש שמבצע הזמנה באתר, הכוללים סעיף שלפיו כל הליך משפטי ידון לפי הדין הסינגפורי וhוגש בסינגפור. על תניית השיפוט החברה ויתרה נוכח הלכה שאינה שנויה במחלוקת לפיה אין תוקף לתניה מסוג זה, והדיון התייחס לשאלה איזה דין חל על התביעה. 

עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהוצגה בדיון, תמכה בניהול ההליך לפי הדין הישראלי. "דרישת החברה לשלילה מוחלטת וגורפת של דיני הגנת הצרכן הישראליים, מעניקה לחברות הגלובליות יתרון לא הוגן ומותירה את הצרכנים הישראלים חשופים לפגיעה", צוין בעמדה.

תניה מקפחת

בפני בית המשפט העליון עמדה השאלה מהו הדין שיחול כאשר ישראלים עושים שימוש באתרים של תאגידים גלובליים המכוונים לישראל - האם התאגיד יכול להכתיב להתחמק מהדין הישראלי?

עד כה נקבעו שתי הלכות שהנחו את בתי המשפט: הלכת בן חמו משנת 2018, לפיה חברות בינלאומיות הנתבעות בישראל יכולות לקבוע בתנאי השימוש כי אלה יתבררו לפי דין מדינה זרה. בשנת 2022 ניתן פסק דין טרוים-מילר נגד פייסבוק, לפיו הדין הישראלי יחול במקרה של תביעות צרכנים ועסקים קטנים העושים שימוש בשירותיהם של חברות בינלאומיות, ואם יש תנאי שקובע אחרת, הוא מקפח ובטל. כבר אז קבע השופט עופר גרוסקופף כי אין לתת לגיטימציה להתנערות של תאגיד גלובלי המקיים פעילות עסקית בישראל, מהדין הישראלי.

השופט גרוסקופף, אליו הצטרפו השופטות רות רונן ויעל וילנר, קבע כי הדין הישראלי, ובכלל זה חוק הגנת הצרכן, יחול בהתקיים אחד משני אלה: כאשר הלקוח גלש באתר בעל תצורה ישראלית או ביחס לתאגיד המקיים פעילות בישראל, הגלישה באתר היא מ-IP ישראלי.

במקרה של תניית הדין שקבעה "אגודה", נקבע כי מדובר בתניה מקפחת שדינה להתבטל. "מרגע שתאגיד גלובלי בוחר לפעול בישראל אל מול ציבור לקוחות, הרי שהוא נדרש להתאים את עצמו לנורמות המשפטיות המחייבות בישראל, כפי שהם נקבעו על-ידי מדינת ישראל במטרה להגן על ציבור אזרחיה".

השופטת רונן הוסיפה כי את ההחלטה איזה דין יחול על ההתקשרות עם החברה הזרה, יש לקבוע בהתאם לשאלה האם הספק פונה לקהל יעד של לקוחות ישראליים באמצעות אתר שנועד להיות מותאם אליהם. אם התשובה היא חיובית - הדין הישראלי יחול ככלל.

השופטת וילנר קבעה, בדעת יחיד, כי אין מקום לקבוע כלל גורף לפיו תניית ברירת דין הקובעת כי יחול דין זר היא "מקפחת בהגדרה", שכן קביעה זו היא גורפת מדי ומתאימה לחקיקה ולא להלכה שיפוטית.

את "אגודה" ייצגו עורכי הדין אסף רנצלר, עופר קובץ' ואורי לבנת ממשרד ש.הורוביץ'. את התובע הייצוגי יצג עו"ד אוהד רוזן, שמסר: "פסק הדין החשוב שיצא היום מבית המשפט העליון מהווה בשורה של ממש לקהל הצרכנים הישראלי ומציב גבולות ברורים לתאגידים בינלאומיים. פסק הדין ישים סוף לתופעה האבסורדית בה תאגידים זרים פועלים בישראל ומוכרים שירותים ומוצרים לקהל הישראלי, בשפה העברית, אך טוענים שהם אינם כפופים לחוק הישראלי אלא לחוקים אחרים של מדינות שונות".

6992/22