ביקורת על ביידן: אין שום דבר נורמלי באבל על "הקצב של טהרן"

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● ההסתבכות של יוסי כהן, ההבטחה של טראמפ
● חברת התעופה שהפכה לאחת הפופולריות בנתב"ג, והקשר הישראלי  

1שר החוץ כ"ץ במלחמה נגד המתנגדים של ישראל

כשהוא מתוסכל מהכרתה של ספרד בפלסטין, שר החוץ ישראל כ"ץ, "הגיב בצורה פרובוקטיבית ברשתות החברתיות", נכתב הבוקר בפייננשל טיימס, בכתבה שכותרתה "שר 'המתקפות' הישראלי מתעמת עם העולם". במקום להשתמש בשיטות דיפלומטיות מסורתיות, כץ "פרסם סרטון שמערבב תמונות של תקיפה של חמאס עם קטעי ריקוד פלמנקו", והודה בציניות לספרד בשם חמאס על תמיכתה: "מודים לך על שירותך", כתב.

צוין כי לא מדובר במהלך יוצא דופן מצידו של כ"ץ, שלעתים קרובות משתמש בפוסטים מוגזמים ברשתות החברתיות כדי לבקר את מתנגדיה של ישראל. הסגנון הנועז הזה הוא חלק משינוי רחב יותר בדיפלומטיה הישראלית תחת ראש הממשלה נתניהו, "המעדיף גישה ישירה ומתעמתת". נכתב כי כ"ץ גם תקף את נורבגיה ואירלנד עם סרטונים דומים כשהן הכירו בפלסטין, ופרסם בעבר תמונה מלגלגת של נשיא טורקיה ארדואן כדי לבקר את שאיפותיו. עוד צוין כי דיפלומטים בישראל מבולבלים ומוטרדים מהפוסטים של כ"ץ ברשתות החברתיות. "אף שר חוץ אחר לא עושה את זה", צוטט דיפלומט אחד, בעוד אחר העיר, "זה מוזר ולא יעיל. זה נתפס כאגרסיבי ופוגעני". עוד צוין כי "הפוסטים ברשתות החברתיות עוררו את זעמן של המדינות. שר האוצר של אירלנד, מייקל מקגראת', כינה את הסרטון האירי 'די חסר טעם', בעוד שר החוץ של ספרד כינה את הסרטון הספרדי 'שערורייתי ומתועב'". עוד נכתב כי "דוברו של כ"ץ סירב להגיב. אדם שמכיר את הגישה אמר שהיא יעילה ומשקפת את העובדה שכלים מסורתיים לא מספיקים בזמן מלחמה. 'אנחנו צריכים לזעזע את העולם. אלה לא זמנים רגילים', אמר".

מתוך הפייננשל טיימס, מת ג'יימס שוטר, בארני ג'פסון, ג'וד וובר. לקריאת הכתבה המלאה.

2אוניברסיטת קופנהגן תסיט השקעות מחברות שפועלות בשטחים

לאחר קרוב לחודש שבו מוחים פרו-פלסטינים השתלטו על שטח של אוניברסיטת קופנהגן וניהלו שורה של הפגנות בבניינים ובקמפוסים של האוניברסיטה הדנית, בדרישה להפסיק את כל הקשרים עם אוניברסיטאות ישראליות ולהסיט השקעות מחברות ישראליות, הודיעה הנהלת המוסד על קבלת חלק מדרישות המוחים. הבוקר נכתב באתר החדשות NY הרדר על הודעת האוניברסיטה כי החל מהיום (ד') "תפסיק להשקיע בחברות הפעילות בגדה המערבית" בעקבות ההפגנות ומצב הפעולה הישאלית בעזה. צוין כי Airbnb בוקינג, ו-eDreams נמצאות ברשימה זו "בשל קשריהן העסקיים עם התנחלויות ישראליות", וכי מדובר בהשקעה בשווי של כמיליון קרונות (כ-150 אלף דולר).

לפי המפגינים הפרו-פלסטינים, החברות מציעות מקומות לינה מעבר לקו הירוק בהתנחלויות ולכן מעורבות בעסקים באזור זה. האוניברסיטה קיבלה טיעון זה והודיעה כי תפסיק את ההשקעה בהן, במקביל להתייעצות עם האו"ם לגבי יעדי השקעה לגטימיים "שאינם פעילים במפעל ההתנחלויות". האוניברסיטה מסרה כי היא נוקטת צעד זה אחרי "דיאלוג" עם המפגינים.

מאמר מערכת מתוך אתר החדשות NY הרדר. לקריאת הכתבה המלאה.

3הסכסוך הקטלני שאף אחד לא מדבר עליו

"כ-20 מיליון בני אדם - או פי 10 מאוכלוסיית עזה - נמצאים בסכנת רעב באזורים שונים בסודאן. מעטים האנשים שלא עובדים בסודאן שיודעים שדרפור נמצאת על סף רעב. כולם יודעים על סכנת הרעב בעזה", נכתב אמש בפורן פוליסי, כש"הסיכוי לרצח עם שוב מאיים על סודאן, על רקע מלחמת אזרחים חדשה ונפיצה". הפעם, שלא כמו ב-2006, "אין עצרות, אין סלבריטאים, אין קריאות להתערבות צבאית חיצונית. מעטים ממנהיגי העולם משלמים יותר ממס שפתיים כדי לגנות את הזוועות". נכתב כי "הפוסטים של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במדיה החברתית על עזה מול סודאן מספקים צוהר נוסף לתשומת הלב שכל סכסוך מקבל. ביידן צייץ על ישראל או עזה לפחות 107 פעמים בששת החודשים מאז ה-7 באוקטובר 2023. מאז החלה המלחמה בסודאן לפני יותר משנה, הוא צייץ על סודאן ארבע פעמים - שלוש מהן היו על פינוי שגרירות ארה"ב מיד לאחר פרוץ הקרבות".

"אי אפשר שלא לצפות ברמת ההתמקדות במשברים כמו עזה ואוקראינה ולתהות מה רק 5% מהאנרגיה הזו יכלו לעשות בהקשר כמו סודאן וכמה אלפים או עשרות אלפי חיים היא הייתה יכולה להציל", אמר אלן בוסוול, מומחה לאזור בקבוצת המשבר הבינלאומית. צוין כי "הלחימה בין הכוחות המזוינים של סודאן (SAF) והקבוצה החצי-צבאית המתחרה של כוחות התמיכה המהירים (RSF) הרגה עשרות אלפי בני אדם ועקירה כ-9 מיליון מבתיהם מאז החל הסכסוך באפריל 2023". לא ידוע כמה אנשים מתו. "יש שחושבים שהמספר עלה בשלב זה על 150 אלף", אמר שליח ארה"ב לסודאן בדיון בקונגרס החודש. עוד צוין כי "הסכסוך התרחב גם למלחמת פרוקסי אזורית מלאה. מצרים וערב הסעודית, כמו גם איראן, תומכות ב-SAF, בעוד שאיחוד האמירויות הערביות מזרימה נשק ואספקה ​​צבאית ל-RSF". צוין כי "דוח ארוך מ-Human Rights Watch תיעד כיצד ה-RSF ומיליציות בעלות בריתה ביצעו זוועות נרחבות, כולל אונס המוני, רצח ילדים וטבח של אזרחים כאשר כבשו את העיר אל-ג'ניינה שבסודאן בשנה שעברה". "יש פוטנציאל לנפגעים ברמת הירושימה ונגסאקי", אמר נתנאל ריימונד, מנכ"ל מעבדת המחקר ההומניטרי בבית הספר לבריאות הציבור של ייל, שמנהל פרויקט מחקר שעוקב אחר הסכסוך בסודאן.

מתוך פורן פוליסי, מאת רובי גראמר. לקריאת הכתבה המלאה. 

4מאמר דעה: ביידן דוחה עימות עם איראן בגלל הבחירות בארה"ב

"ביידן בילה את הנשיאות שלו בהצגת טראמפ כמוזר - אבל ההתנהגות שלו לאחרונה מפנה את אותה אצבע אליו", כתב אמש מייקל גודווין בטור דעה בניו יורק פוסט. "הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי הבית הלבן לוחץ על 'בעלות הברית באירופה לסגת מתוכניותיהן לנזוף באיראן על התקדמות בתוכנית הגרעין שלה'. כמה מאותן בעלות ברית מאמינות שהממשל לא רוצה לעשות שום דבר כדי לגרור צרות עם איראן לפני הבחירות בארה"ב. האם זו התנהגות 'נורמלית' - לדחות את העימות עם איראן רק כדי ליצור רושם מוטעה של שלום עד לבחירות? זה נשמע יותר כמו הונאה בבחירות מכל מה שטראמפ עשה".

נכתב כי "אותה שאלה חלה על ארה"ב המביעה את 'תנחומיה ​​הרשמיים' לאיראן לאחר שנשיאה, אברהים ראיסי, מת בהתרסקות מסוק. אין שום דבר נורמלי באבל על אדם המכונה 'הקצב של טהראן'". זו לא הפעם הראשונה שבה ביידן מתרפק על איראן, נכתב. "הוא מסרב להאשים את המנהיגים האיראנים האלימים במתקפה של חמאס על ישראל ורוצה לשמור על אמונתו שלאיראן השפעה מייצבת. הוא גם מתעלם מתפקידה של איראן בהתקפות הרקטות והטילים היומיות נגד ישראל של חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. באופן דומה, תמיכתו הראשונית בישראל ירדה כאשר מצביעים מוסלמים-אמריקאים במדינות מתנדנדות אמרו שהם יחרימו את מסע הבחירות החוזר שלו. כמעט מיד, ביידן הגביר את הלחץ על ישראל. האם זה נורמלי שנשיא יבגוד בבעלת ברית במהלך מלחמה שהיא לא התחילה בניסיון נואש לזכות בתמיכת הבוחרים, שרבים מהם אנטישמים גלויים?

מתוך הניו יורק פוסט, מאת מייקל גודווין. לקריאת הכתבה המלאה.