נתוני אתרי הבנייה וגניבות הרכב מבהירים: שינוי הקונספציה הוא רק כסת"ח

עובדים עלינו. מאז 7 באוקטובר, מדינת ישראל "הרשמית" אוסרת על כניסת פועלים פלסטינים לישראל, למעט חריגים בודדים. ההיגיון הביטחוני ברור: ישראל במלחמה, כולנו ראינו ושמענו על פלסטינים שסייעו לאסוף מודיעין לקראת חדירת המחבלים באוקטובר, וזה הכריח את ישראל לחשוב מחדש. שינוי קונספציה.

● מיליארדר בצרות: חברת הנדל״ן מת״א שמקדמת הסדר חוב
● מי חברת הנדל"ן שמכרה כבר 1,000 דירות מתחילת השנה?
● למה יגאל דמרי בטוח שישראל הולכת ל"קטסטרופה"

רק שבשטח, הגבולות של יהודה ושומרון פרוצים למדי, ולא היינו זקוקים לסרטונים מבת חפר השבוע, שהראו 30 פלסטינים משתלשלים בקלות מהגדר מטול כרם. רק 19 נתפסו. תסתכלו על אתרי הבנייה ליד בתיכם. סבירות לא מבוטלת שהם כוללים גם שוהים בלתי חוקיים (שב"חים), מה שיכול להסביר למה הקבלנים בוכים שאין להם עובדים, אבל לא בהכרח ממהרים להביא עובדים יקרים מחו"ל.

לפי נתונים שהציג השבוע בנק ישראל, בזמן ש-70 אלף פועלים פלסטינים חוקיים עדיין חסרים באופן רשמי בענף, 85% מאתרי הבנייה עבדו באפריל באופן מלא או חלקי. השב"חים הם חלק מההסבר לכך. על אחת כמה וכמה כשרבים מהם עבדו אצלם באישורים עד המלחמה, כך שעצימת העין קלה במיוחד. מה גם שמצוקת הקבלנים אכן אדירה. נסו להיכנס לראש וללב של הקבלן הקטן - ורוב הענף מורכב מקבלנים קטנים, שבונים בו זמנית לכל היותר בניין או שניים - שמוכרח לסיים פרויקט והמדינה לא מציעה לו שום פתרון אמיתי חרף המלחמה. זה או שב"חים או פשיטת רגל ויד.

מה כבר יכול לקרות עם טויוטה גנובה?

דוגמה טובה יותר, ובוודאי מבהילה יותר, היא חגיגת הגניבות בכל לילה. לפי חברת איתוראן, ברבעון הראשון נרשמה בגזרה זו עלייה של 35% מול הרבעון הרביעי של 2023. מרבית כלי הרכב שנגנבו חצו את הקו הירוק, כשהגנבים עשו לפני כן את הדרך ההפוכה די בקלות. ואגב קונספציה, לא רק שהיקפי הגניבות קפצו דרמטית, מי שבלטו בעלייה חריגה הם רכבי השטח. לפי נתוני חברת פוינטר, העוסקת באיתור ובהשבה של רכבים גנובים, ברבעון הראשון נרשמה קפיצה של 110% בניסיונות גניבת רכבי שטח (4X4). לדברי אילן גולדשטיין, מנכ"ל החברה, "העלייה בניסיונות הגניבה של רכבי השטח נעוצה ככל הנראה בעובדה שהפלסטינים משתמשים בהם יותר לנסיעה, ופחות לחלקי חילוף. מדובר בכנופיות, משפחות פשע ושותפים של מחוללי טרור, אשר נדרשים לרכבים שיכולים להימלט ולהסתתר". בלי לחץ. מה כבר יכול לקרות עם טויוטה גנובה? זה גם לא מפריע לדיון להישאר בינתיים בעיקר במגרש הכלכלי - כמה התייקרו הפוליסות שלנו (עשרות אחוזים) או איזה רכב הכי גניב (טויוטה).

מה עושה המשטרה? לא הרבה. עוד דוגמה קלאסית לחוסר משילות, כשהאחריות והסמכות נופלות בין הכיסאות, הפעם בין צה"ל (שאחראי שהם לא יעברו את הקו הירוק) למשטרה (שאחראית לתפוס אותם לאחר שחצו). לפני שבוע התריעה ח"כית יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו שאין למשטרה אפילו הערכות לגבי מספר השב"חים שנכנסים לישראל, "והיא רוצה מאתנו, הכנסת, נתונים. נו באמת, אם המשטרה לא מסוגלת לאסוף את הנתונים, זו בעיה שלה". בדיון בנושא בכנסת הדגישה מלינובסקי: "אני לא חושבת שיש פה שאלה או עניין של נתונים. התופעה ברורה וחד משמעית".

המדגם הקטן שהציגה הכנסת בנוגע למאי 2024 מבהיל דיו: בשישי בחודש עצרה משטרת ישראל 49 שוהים בלתי חוקיים בדירה ביפו. באותו יום דיווחה המשטרה כי בג'בל מוכבר שבמזרח ירושלים אותרו 84 שב"חים, "מרביתם ללא היתרי שהייה כלל, וחלקם ללא היתר לינה". מיד לאחר מכן נתפסו עוד 170 שב"חים, יחד עם 9 מסיעים ו-3 מעסיקים ומלינים. בשמיני בחודש נעצרו ברמת הגולן 22 שב"חים ונתפסו שלושה רכבים. ב-12 בחודש, במעבר עופר הסמוך לירושלים, נתפס מתנדב איחוד הצלה, לאחר שהתברר שהבריח באמבולנס (!) 8 שב"חים.

החוק המחמיר הוא רק אצבע בסכר

במהלך יוצא דופן יחסית, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק פרטית שיזמו מלינובסקי ואופיר כץ מהליכוד, שמכוונת בעיקר נגד הישראלים שמתפרנסים מאותם שב"חים. החוק מחמיר את הענישה על "הסעה, הלנה והעסקה", כולל התליית רישיון והיתר לעסק לשנה וחילוט הרכב או הנכס ששימשו את אותם עבריינים, אבל גם שם יודעים שזו רק אצבע בסכר.

נוכח אוזלת היד של גורמי האכיפה, כל עוד שב"חים מגיעים לפה מדי לילה כדי לגנוב רכבים, לפרוץ לדירות או לבנות פה בניינים, שייתנו להם כבר להיכנס בדלת הראשית וזהו. לפחות נחסוך את המבוכה, כשממילא הדיבורים על שינוי הקונספציה הם כסת"ח בלבד.

כוכבי השבוע

מצוין: גם החברות יצטרכו לספוג את המע"מ

העלאת המע"מ שנקבעה ל-2025, מ-17% ל-18%, לא מבהילה את מרבית החברות. הן מניחות, כמו תמיד, שהציבור יספוג את ה"קנס". ככה פשוט.

יוצאת דופן היא רשת הולמס פלייס, שהודתה שאולי לא לעולם חוסן. השבוע היא ציינה בדוחות הכספיים כי "ככל והחברה לא תצליח לפצות על עליית המע"מ באמצעות התאמת מחיר המנוי או ההוצאות, הרי שתהיה לכך השפעה שלילית של כ-5 מיליון שקל לשנה". נראה שזו סנונית הראשונה שמבינה שהישראלים לא ישלמו כל מחיר. מחיר ממוצע למנוי לרשת טיפס מזערית השנה, מ-239 ל-241 שקל, הרבה פחות מהאינפלציה.

אז נכון שעל חדר כושר ניתן לוותר בקלות יחסית, אבל זה כך גם לגבי לא מעט מוצרי מזון או אופנה מיותרים. עוד מסים ועוד שירותים ציבוריים שנצטרך בקרוב לשלם עליהם בעצמנו - כי הכסף בקופה הציבורית נגמר - לא יאפשרו לנו לספוג ללא סוף.

בלתי־מספיק: רשתות האופנה מורחות אותנו

איך ללכת עם ולהרגיש בלי? בזמן שיצרניות המזון חוטפות (בצדק) על עדכונים חוזרים ונשנים של המחירים, כלפי מעלה כמובן, חברות האופנה מצאו טריק סמנטי לעלות לנו את המחירים בלי להודות בכך.

פוקס וקסטרו, בדוחות לרבעון הראשון, הציגו עלייה מרשימה בהכנסות ובשולי הרווח. אבל לפני שאנחנו זועמים שהן עשו עלינו קופה, הן הסבירו שזה לא נובע חלילה מהתייקרות, אלא מ"צמצום גובה ההנחה". רק שזה היינו הך. ודאי בענף שמבצעים הם לחם חוקו, ו"סוף עונה" הוא כבר בתחילתה.

וכשאי אפשר לתפוס כמו פעם טיסת לואו קוסט קצרה לקניות זולות בחו"ל, וכשהרשתות מציעות את מרכולתן בעצמן (ולא חייבות להודיע כמו יצרניות המזון על כל עדכון מחיר), הן יודעות שאפשר קצת למרוח אותנו בדיבור על ביטול הנחה ולא על עליית מחיר. אנחנו נמשיך לבוא לקצת אסקפיזם בקניון הקרוב לבית.