הכלכלן הראשי באוצר מאותת על הגזירות הצפויות בתקציב

בדרך־כלל, הכלכלן הראשי באוצר הוא לא בדיוק הדמות הכי מדוברת בשיח הציבורי־כלכלי. מלבד סקירות של שוק הדיור שמתפרסמות מדי חודש, פרסומי האגף אינם תדירים ולא תמיד זוכים לכותרות בעיתונים.

● "טקטיקה ששימשה בעיראק ובסוריה": צה"ל שולף נשק חדש במערכה ברפיח
● ראיון | "בגולאג הייתי הרבה יותר חופשי ממי שחקר אותי": האיש שנלחם לטובת העם היהודי בראיון

אבל לאחרונה, משהו השתנה. תוך פחות מחודש, פרסם הכלכלן הראשי, שמואל אברמזון, שלושה מחקרים מקיפים ורלוונטיים להפליא - בדיוק בסוגיות שעומדות כעת על שולחן הדיונים בחדרי האוצר.

הנושאים שנבחרו - רווחיות יבואני הרכב, מערכת החינוך החרדית, והיקף הטבות המס והפטורים במשק - הם מהצמתים המרכזיים שבהם מתלבטים בימים אלה באוצר, בחיפוש אחר מקורות הכנסה חדשים ואפיקים לצמצום הגירעון הכבד. נדמה שהכלכלן הראשי החל להפגין נוכחות אקטיבית בדיוק ברגע הנכון - תחילת העבודה על תקציב המדינה ל־2025.

לא ברור אם מדובר ביוזמה עצמאית של אגף הכלכלן או בהנחיה מגבוה, אבל דבר אחד בטוח - לסדרת הפרסומים יש מטרה ברורה. היא אמורה לספק לראשי האוצר את התשתית הרעיונית והאמפירית הדרושה, כדי להצדיק בפני הציבור ומקבלי ההחלטות את הצעדים הכואבים שיידרשו בתקציב, בין אם מדובר בהעלאת מסים, קיצוצים או רפורמות מבניות.

מסמכי הכלכלן אינם כוללים שורה תחתונה של המלצות לטיפול באתגרים, אבל מתכתבים עם השאיפות התקציביות ביתר אגפי האוצר ומכשירים את הקרקע לקראתן.

אולם, ספק אם המהלכים עליהם מרמזים באגף הכלכלן יתממשו במלואם. האילוצים הפוליטיים, ובפרט ההתנגדות החריפה של המפלגות החרדיות שבאה כבר לידי ביטוי במאבק על תקציבי הישיבות, מאיימים לסכל את הרפורמות. בסופו של דבר, מפת הדרכים שמשרטטים אנשי המקצוע באוצר עוד תיבחן מול מציאות פוליטית מורכבת בדרך לאישור התקציב.

מאבק פוליטי וכספים שנחסמים

הפרסום האחרון הכלכלן הראשי, שיצא לאור ביום רביעי שעבר, עוסק ברווחיות יבואני הרכב בישראל. המחקר חושף כי "בשנת 2022 נסק הרווח לפני מס של שנים עשר היבואנים הגדולים לרמתו הגבוהה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות, כאשר זה הגיע ל־5 מיליארד שקל, גידול ריאלי בשיעור של 35% בהשוואה לשנת 2021". עוד מציין המחקר כי הגידול ברווחיות הושג חרף ירידה במשקלם של היבואנים הגדולים בסך המחזור בשנים 2021־2022 על רקע כניסתו של "שחקן נוסף לשוק", כשהכוונה לטסלה.

המסר של המחקר ברור - האוצר שם את האחריות למחירי הרכב הגבוהים בישראל על כתפי היבואנים, במקום על מדיניות המיסוי הממשלתית. זו כנראה הקדמה להחמרת נטל המס על הענף, אם בצורה של ביטול או צמצום הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי, או באמצעות שינוי תנאי הטבות "המס הירוק" באופן שייקר מכוניות בעלות הנעה קונבנציונלית. כפי שפורסם בגלובס בשבוע שעבר, צעדים אלה נמצאים על שולחן הדיונים באוצר.

 שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יומיים קודם לסקירה על תחום הרכב, פרסם אגף הכלכלן סקירה מקיפה על אפקטיביות מערכת החינוך החרדית לבנים. המחקר מוצא פערים משמעותיים במיומנויות ובכישורים הנרכשים בחינוך התורני לעומת החינוך הממלכתי, מה שפוגע ביכולת ההשתלבות של הבוגרים בשוק העבודה ובלימודים גבוהים. כך, נמצא כי שכרם של צעירים חרדים שמועסקים במשרה מלאה ללא השכלה על־תיכונית, נמוך בכ־16% ממקביליהם היהודים שאינם חרדים (כ־1,340 שקל לחודש). 

אין זה סוד שבאוצר רוצים להביא לאישור קיצוצים עמוקים בתקציבי הישיבות והכוללים, או לכל הפחות להתנות את המשך הזרמת הכספים ברפורמות שיחייבו הרחבה משמעותית של תכני הליבה. המחקר של הכלכלן ישמש להצדקת הצעדים, אל מול ההתנגדויות הצפויות בקואליציה. בסיבובים הקודמים, בהכנת תקציבי 2023־2024, נפערה בנושא זה תהום בין עמדת הדרג המקצועי במשרד האוצר לבין השר, בצלאל סמוטריץ', שהעדיף את השותפות הפוליטית עם המפלגות החרדיות. 

המאבק הפוליטי הקשה בא לידי ביטוי חריף במיוחד בפרשת תקצוב רפורמת "אופק חדש" לרשתות החינוך הפרטיות של ש"ס ויהדות התורה. האוצר והייעוץ המשפטי מתנים את העברת 600 מיליון השקלים שהובטחו לתוכנית בהסכמים הקואליציוניים, בהחלת רפורמות נרחבות במערכת הישיבות והכוללים, כולל הרחבה של תכני הליבה והידוק הפיקוח.

מנגד, יו"ר מפלגת דגל התורה החרדית־ליטאית, משה גפני, תובע להעביר את הכספים לבסיס התקציב הקבוע ללא התניות. גפני, המכהן גם כיו"ר הנצחי של ועדת הכספים בכנסת, אף איים להתפטר מתפקידו אם הדרישה לא תיענה, צעד שעלול לסכן את יציבות הקואליציה.

ובינתיים, גפני חוסם לאוצר בוועדה כבר חודשים ארוכים אישור הנדרש לסעיפים בתוכנית ההתכנסות הרב־שנתית, שהיקפה כ־6 מיליארד שקל. החשש באוצר הוא שגפני יערים קשיים גם באישור הצעדים החדשים שיובאו לפניו לתקציב 2025.

ניסיון לשנות או קלפי מיקוח פוטנציאליים

עוד שני פרקים של דוח הכנסות המדינה, שאותם בחר הכלכלן הראשי לפרסם לתקשורת, מציפים נושאים שצפויים להיות במוקד ההתמודדות התקציבית. פרק על מערכת המע"מ, שהופץ לפני חודש, מאיר זרקור על הטבות המס בתחום, שמגיעות לכ־8 מיליארד שקל בשנה. מרבית הפטורים והשיעורים המופחתים במע"מ ניתנים על מוצרי מזון בסיסיים כמו פירות וירקות.

בעבר ניסו לבטל באוצר, ללא הצלחה, את הפטור הניתן על פירות וירקות, גם מתוך טענות של מאבק בהון השחור. בין השורות בדוחות הכלכלן, ניתן להבין שהאוצר שוקל לקצץ בהטבות אלו וכן להעלות את שיעור המע"מ הכללי. ואכן, כפי שפורסם בגלובס, באוצר בוחנים העלאה מוגברת של המע"מ.

רק לפני כמה חודשים נקבע ששיעור המס יעלה מ־17% ל־18% החל בינואר, אבל השיח העדכני באוצר הוא שזה כבר לא יספיק, לאור הבור התקציבי שיוצרת המלחמה המתמשכת.

באותה רוח, פרק שהתפרסם חודש קודם לכן, באפריל, מציג את התמונה הכוללת של הטבות המס השונות הניתנות במדינת ישראל בשנת 2023. הפרק אומד את סך ההטבות בכ־83.6 מיליארד שקל, כ־4.4% מהתוצר. מתוך סכום זה, כ־32 מיליארד שקל מיוחסים להטבות על חיסכון פנסיוני, קרנות השתלמות וכדומה.

היו בשנים קודמות לא מעט ניסיונות של האוצר לקצץ או לצמצם את ההטבות הניתנות על חיסכון פנסיוני וקרנות השתלמות, לאור העלות התקציבית הגבוהה שלהן. אלה לא צלחו לאחר שנתקלו בהתנגדות עזה מצד ההסתדרות, ארגוני מעסיקים וחברי כנסת.

באוצר נמנעים מלומר זאת מפורשות, אבל איש לא יופתע אם שוב ישלפו מהמגירה את התוכניות לשחוק הטבות לחוסכים בקרנות ההשתלמות והפנסיה. לפי הערכות, הסיכוי שהאוצר יצליח הפעם לחולל רפורמה משמעותית בתחום נראה קלוש, במיוחד בהתחשב בדינמיקה הקואליציונית הנוכחית. עם זאת, עצם פרסום הנתונים המקיפים בנושא מעיד שהאוצר לא מוותר לחלוטין על המאמצים לחולל שינוי, ועשוי להשתמש בהם כקלף מיקוח בדיונים על סוגיות אחרות.

אישור הממשלה: בעוד חודשיים

לפי לוח הזמנים להעברת התקציב, בימים אלה מגבשים באוצר את תוכנית האיזון ואת הרכב צעדי ההתכנסות שיופיעו בה. לאחר שתקבל את אישור השר סמוטריץ', שעשוי לנפות ממנה חלק מהצעדים, יתפנו באוצר למשא־ומתן מול יתר משרדי הממשלה. באוגוסט תוכנית התקציב אמורה לעבור את אישור הממשלה, ובספטמבר־אוקטובר הצעת התקציב המפורטת תונח על שולחן הכנסת. המועד לאישור הסופי של התקציב בקריאה שנייה ושלישית הוא עד תום דצמבר 2024.