השר לשעבר דוד לוי הלך לעולמו בגיל 86


מפועל בניין לחתן פרס ישראל: דוד לוי, שעלה ממרוקו והתקדם מעבודה בבניין לפוליטיקה המקומית והארצית, הלך לעולמו • הוא הניח אחריו אישה ו-12 ילדים • לוי כיהן במשך למעלה מעשור כסגן ראש הממשלה, ניהל את משרד הבינוי והשיכון ולאחר מכן את משרד החוץ • בשנת 2014 הוזכר לוי כמועמד לנשיאות, ובערוב ימיו קיבל את פרס ישראל למפעל חיים

דוד לוי / צילום: Matty Stern / U.S. Embassy Tel Aviv, ויקיפדיה
דוד לוי / צילום: Matty Stern / U.S. Embassy Tel Aviv, ויקיפדיה

פוליטיקאי, שר ומדינאי: דוד לוי הלך היום (ראשון) לעולמו בגיל 86. לוי, שעלה בבגרותו לישראל ממרוקו וכיהן כסגן ראש הממשלה ושר החוץ, הניח אחריו אישה ו-12 ילדים. מועד הלווייתו של לוי, שקיבל ב-2018 את פרס ישראל על מפעל חיים, טרם פורסם.

לוי נולד ברבאט שבמרוקו ב-21 בדצמבר 1937, ועלה לארץ בגיל 20. לאחר עלייתו, התיישב בבית שאן ועבד כפועל בניין, ובהמשך החל את דרכו הפוליטית במועצה המקומית, שבה כיהן כסגן ראש המועצה. לאחר מכן, החל לייצג את הליכוד בהסתדרות העובדים הכללית, ובהמשך שימש כחבר הוועד הפועל בהסתדרות.

לכנסת נכנס לוי לראשונה בסוף שנת 1969, מטעם גח"ל - סיעת גוש חרות ליברלים (גח"ל). ב-1973 התאחדה גח"ל עם הליכוד, ולוי נהפך לאחד מחברי הכנסת הבולטים, שבה כיהן עד לשנת 2006.

"הייתי בפיהם קוף שירד מהעצים"

בשנת 1977 מונה לוי לראשונה לתפקיד שר, והופקד על ניהול משרד העלייה והקליטה. ב-1979 קיבל גם את משרד הבינוי והשיכון. מ-1981 ועד 1990 כיהן לוי כשר הבינוי והשיכון וכסגן ראש הממשלה. במהלך שנות ה-80 וה-90, צבר לוי כוח רב במרכז הליכוד, אך טען פעמים רבות כי פוליטיקאים אחרים ניסו למנוע את הגעתו להנהגה הבכירה: "הייתי בפיהם של כמה אנשי ליכוד קוף שזה עתה ירד מהעצים", טען באחד מנאומיו.

ב-1990, לאחר ששמיר הקים ממשלה צרה (ללא מפלגת העבודה, שניסתה להפיל את שלטונו במסגרת "התרגיל המסריח"), מונה לוי לראשונה לשר החוץ, במקביל לכהונתו כסגן ראש הממשלה. בשנת 1992 התמודד על ראשות הליכוד אך הפסיד לשמיר, ולאחר ההפסד בבחירות התמודד שוב, אך בנימין נתניהו - לימים ראש הממשלה - גבר עליו.

מערכת הבחירות הזו זכורה בעיקר בשל פרשת "הקלטת הלוהטת", שבה האשים נתניהו את אחד מיריביו באיום בסחיטה, בשל כוונה לפרסם קלטת שבה הוא מתועד בוגד בשרה. נתניהו האשים "אדם אחד בליכוד, מוקף בחבורה של פושעים", והדבר יצר קרע בינו לבין לוי, שלימים אמר: "לאן יכול בן אדם להגיע בתאווה לתפקיד? יש קווים שאסור לעבור אותם".

לוי פרש מהליכוד בשנת 1995 והקים את תנועת "גשר", יחד עם ח"כ דוד מגן. בבחירות של שנת 1996 התמודדה "גשר" יחד עם הליכוד, ולוי מונה בשנית לשר החוץ ולסגן ראש הממשלה. בשנת 1998, בעקבות מחלוקת חריפה עם ראש הממשלה נתניהו סביב התקציב והשלכותיו החברתיות, פרש לוי מהממשלה.

בתו הלכה בדרכו למגרש הפוליטי

בשנת 1999, עבר לוי לצד השמאלי של המפה הפוליטית וחבר לרשימת "ישראל אחת" של אהוד ברק. לאחר הניצחון בבחירות, שב לכהן כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה, אך בשנת 2000 התפטר בשל עימות עם ברק סביב המגעים המדיניים.

בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה ב-2001 תמך לוי בשרון, ובממשלתו כיהן כשר בלי תיק במשך כ-4 חודשים. לקראת הבחירות ב-2003 חזר לשורות הליכוד, אך לא מונה כשר ואף נמנה על קבוצת "המורדים" שהתנגדו להתנתקות שיזם שרון.

ב-2006 לא נבחר לוי לרשימת הליכוד, ובכך באה לקיצה קריירה פוליטית בכנסת שארכה כ-36 שנים. בשנים האחרונות הוזכר שמו כמועמד לנשיאות, אך לוי לא נכנס למרוץ לבסוף . ב-2018 קיבל את פרס ישראל מידי שר החינוך דאז נפתלי בנט. בנימוקי השופטים נכתב: "דוד לוי נחשב מאז עלייתו ארצה לדוברה האותנטי של אוכלוסיית השכבות החלשות, שהייתה עד לתקופתו 'חסרת פנים' וקשת יום. לוי היה ממחוללי כור ההיתוך של החברה הישראלית, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפריפריה".

עוד נכתב כי "קשת עשייתו והיקפה הביאו את המדינה למפנה משמעותי בתחומי החברה והקהילה. לזכותו מסכת עשייה רבת היקף בתחומים חברתיים־לאומיים מרכזיים, אשר כל אחד ואחד מהם ראוי להיחשב מפעל חיים בפני עצמו - הוא הוביל ויישם רפורמה בקליטת העלייה, קיצור דרך בקבלת המשכנתאות, חיסול שרידי המעברות, פרויקט שיקום שכונות, תוכנית 'בנה ביתך', חיזוק עיירות הפיתוח, הקמת 230 יישובים, ביצור ירושלים בבנייה ובפיתוח, שיקום הרובע היהודי בירושלים, הפיכת ירושלים לעיר היהודית הגדולה בישראל ועוד פעולות רבות ומגוונות".

חברי הוועדה כינו אותו "מוותיקי המדינאים בארץ" וציינו כי במשך 40 שנות פעילות ציבורית "אפיינו את מר לוי יושר מוחלט ונאמנות, ללא סייג לאמונתו ולהשקפת עולמו. חזונו, אומץ ליבו, מאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית. רבים מן הנושאים שעליהם נאבק בעוז כחלוץ לפני המחנה הפכו במרוצת השנים לנחלת הכלל. שנות העשייה האדירות שלו למען החברה והמדינה ראויות לציון. מר לוי התגייס באופן מוחלט ונדיר לשרת את העם והמדינה, תוך יזמות והובלה של תוכניות מדיניות וחברתיות. דמותו הייחודית, דבקותו בעקרונותיו והיותו סמל חברתי הן מקור השראה ומקור להערכה בעיני כלל הציבור".

ב-2023 שודר בהוט 8 הסרט הדוקומנטרי "דוד מלך ישראל השנייה", ש מתעד ומשחזר את הטלטלות בקריירה של לוי - ובו הוא שבר שתיקה ארוכה. בריאיון תקף את הגזענות בליכוד: "אמרו 'לא ניתן לפרענק הזה להשתלט על תנועתנו', נאמרו הדברים הללו".

עוד מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של נתניהו בפרשת "הקלטת הלוהטת", שבה האשים נתניהו במרומז את לוי במעורבות באיומים על פרסום הקלטה אינטימית של נתניהו בזמן שהשניים התמודדו על ראשות המפלגה. "לאן יכול בן אדם להגיע בתאווה לתפקיד? יש קווים שאסור לעבור אותם", אמר לוי.

לוי הניח אחריו 12 ילדים, ואחת מהן - אורלי לוי-אבקסיס שנבחרה לראשונה לכנסת במסגרת מפלגת ישראל ביתנו ב-2009. לוי-אבקסיס כיהנה כח"כית מטעם המפלגה במשך 7 שנים, עד לשנת 2016 - אז החליטה לפרוש ממנה וכיהנה כח"כית בסיעת יחיד. בבחירות לכנסת ה-21 התמודדה בראשות מפלגה עצמאית שהקימה, "גשר", על שם מפלגתו של אביה - אך לא נכנסה לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת ה-22, אוחדה רשימתה עם רשימת העבודה בראשות עמיר פרץ. בהמשך עברה לליכוד ואף מונתה לראשונה לשרה ב-2020, כאשר הוקם המשרד לקידום קהילתי. גם בנו של לוי, ז'קי, הלך בעקבות אביו לפוליטיקה: הוא כיהן כראש עיריית בית שאן ובבחירות לכנסת ה-20 נבחר לכנסת מטעם הליכוד.

פורסם לראשונה באתר N12