מה עומד מאחורי החלטת המלדיביים לאסור כניסת ישראלים, ומהן החלופות

ממשלת האיים המלדיביים הודיעה השבוע כי תאסור על כניסת ישראלים לשטחה בעקבות המלחמה בעזה. האיים המלדיביים נחשבים ליעד פופולרי בעיני חלק מהישראלים: בשנת 2023, קרוב ל־11 אלף ישראלים ביקרו שם (0.6% מסך כניסות התיירים במדינה), אך מאז אוקטובר 2023 נרשמה ירידה חדה בביקוש לטיסות; בארבעת החודשים הראשונים של 2024 נרשמה צניחה של 88% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

מה עומד מאחורי ההחלטה במלדיביים לאסור על כניסה לישראלים, ומהן החלופות שמציעים בענף התיירות?

● טרמינל 1 נפתח מחדש לטיסות בינלאומיות: האם מחירי הטיסות יירדו?
● "חברת התעופה של השנה" לא תגיע לישראל בקרוב

ד"ר יונתן פרימן, מומחה ליחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר כי ההחלטה המלדיבית נובעת ממספר גורמים, בראשם דעת הקהל המקומית. "מדובר במדינת איים מאוד קטנה, מוסלמית־סונית שנמצאת דרומית להודו, ובדומה למדינות ערביות או מוסלמיות אחרות, דעת הקהל היא נגד ישראל", הוא אומר. "הלחץ הזה משפיע, למרות שלא מדובר פה על מדינה דמוקרטית לגמרי".

לדבריו, במלדיביים מעוניינים לשדר סולידריות עם הפלסטינים - ולא בפעם הראשונה. "גם במבצע 'צוק איתן' הייתה התרופפות ביחסים בין ישראל למלדיביים, אם זה השפעה על כניסה של ישראלים למקום, אם זה בהקשר של יחסים עסקיים לא פורמליים כאלה ואחרים", הוא אומר. "אז נדמה שזה משקף את דעת הקהל ואת הצורך של השלטון לשקף מדיניות ביקורתית. אני מעריך שאחרי המלחמה המדיניות תהיה קצת יותר מתונה. אני לא חושב שזה מאוד משמעותי בהקשר של ההשפעות עלינו, מעט מאוד ישראלים מגיעים לשם בסופו של דבר. אין לנו הרבה יחסים איתם גם בהקשר העסקי".

פרופ' אלון גלבמן, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, מוסיף כי הכלכלה באיים המלדיביים מבוססת בעיקר על תיירות. "לצד זה, בדומה למדינות מוסלמיות קטנות אחרות שתלויות במדינות גדולות ומשפיעות יותר, אשר הקיום הכלכלי והפוליטי שלהן לא עצמאי, אני מניח שהמהלך מגיע כחלק ממגמה של מדינות עם השפעה יותר גדולה ומשמעותית", הוא מציין.

בנוסף, בשנים האחרונות חלה החמרה בגישה המלדיבית כלפי ישראל - שמעולם לא קיימו יחסים רשמיים - בעיקר מאז הבחירות האחרונות, בהן נבחר הנשיא מוחמד מואיזו, בעל עמדות איסלמיות רדיקליות. בין השאר, הביקור הדיפלומטי הראשון של מואיזו כנשיא היה בטורקיה, והמדינה המלדיבית הצטרפה לתביעה נגד ישראל בבית הדין בהאג. 

 נשיא האיים המלדיביים, מוחמד מואיזו / צילום: ויקיפדיה

בענף לא הופתעו

בענף התיירות מעידים כי החלטת ממשלת מלדיביים לא הפתיעה. "עם תחילת המלחמה, הכנו את עצמנו לרגע בו כניסת ישראלים תיאסר", אומר מנכ"ל קלאב מד ישראל, רוסיה ודרום אפריקה, זאב דהן. "לכן בנינו חלופות המתבססות על טיסות ישירות ונוחות למגוון יעדים אקזוטיים חלופיים עם חופי ים מרהיבים ביופיים גם כן". 

דברים דומים אומרים גם בחברת התיירות אופקים, שמציינים כי מאז שפרצה המלחמה, נרשמה ירידה של כ־70% בביקוש למלדיביים. "סוכנינו מדווחים על ירידה משמעותית בביקוש לצד עלייה בביטולים הטיסות למלדיביים", מציינת רויטל בן נתן, מנכ"לית חברת אופקים. "אנשים לא היו מופתעים מההודעה האחרונה של המלדיביים".

לדברי בן נתן ודהן, החלופות שמסתמנות כעת ליעד האקזוטי הן סיישל, פוקט, תאילנד, מאוריציוס וכן יעדים קרובים כמו סיציליה ויוון.

מדינות נוספות יצטרפו?

הצעד הדרמטי של הממשלה המלדיבית מעלה את השאלה האם מדינות נוספות עלולות לנקוט צעדים דומים. "הסכנה הזאת קיימת", אומר פרופ' גלבמן, "בגלל משך האירועים שמתרחשים פה, זה בהחלט עלול לקרות. בתיירות אנחנו מדברים על משברים כעקומות של עלייה וירידה. כאן זה לא משבר אלא אירוע מתמשך, וככל שזה נמשך יותר זמן, התסכול גובר, והצורך של עוד ועוד מקומות להראות שהם נוקטים עמדה בסכסוך עולה".

לעומת זאת, ד"ר פרימן סבור כי אין סכנה ממשית, אך מציין כי ייתכנו סנקציות מסוג אחר. כזכור, במרץ שרת החוץ של דרום אפריקה הכריזה כי אזרחי דרום אפריקה, שנלחמים בצה"ל, ייעצרו כשיחזרו למדינה. "אני חושב שקיימת אפשרות שמדינות מסוימות שמפגינות קו ביקורתי כלפי ישראל ישלפו איומים בסגנון", הוא אומר. "לדעתי זה לא מרמז על עוד מדינות שעלולות לעשות את זה. המדינה המוסלמית הכי גדולה בעולם, אינדונזיה, דווקא מראה סימנים לקראת נורמליזציה.

"אין ספק שהחלטת המלדיביים מתחברת לתחושה שיש פה מאמץ דיפלומטי נרחב נגד ישראל בגלל המלחמה. אבל אני חושב שאם מסתכלים על השורה התחתונה, אנחנו נלחמים כל־כך הרבה זמן ועדיין ממשיכים לקבל גיבוי אמריקאי. זה אומר שלרוב העולם אין חילוקי דעות בנוגע ללמה אנחנו צריכים להילחם, אלא על איך נלחמים. דבר שני, ישראל במקום אחר משהייתה בו בעבר - העולם צריך אותנו".