שר החוץ האיראני: "חיזבאללה הוא עוגן של יציבות ושלום"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרום שתרם מיליארד שקל לבר אילן היה בוגר אוניברסיטת קולמביה, חמאס מתחזק באזורים בעזה שצה"ל עוזב ושר החוץ האיראני בטוח שחיזבאללה הוא עוגן לשלום • כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

בלבנון טוענים: חיזבאללה מפתיע את ישראל ביכולות שלו 
החמולה מעזה שהייתה אמורה להיות הפתרון ל"יום שאחרי", והסתבכה עם חמאס 

1חמאס מתחזק באזורים שצה"ל עוזב

"ייתכן שיהיו יותר מחבלים של חמאס בצפון עזה, אזור שלכאורה פונה על ידי כוחות ישראליים לפני חודשים, מאשר ברפיח, העיר הדרומית בשטח המתואר על ידי גורמים ישראליים כ'מעוזו האחרון' של ארגון הטרור, מאמינים אנליסטים", נכתב אמש בגרדיאן, בכתבה שכותרתה "מומחים: חמאס עדיין חזק באזורים שצה"ל עזב". "צה"ל אמר שוב ושוב כי ארבע חטיבות חמאס - הכוח הגדול שנותר לארגון הטרור - מבוססות ברפיח. אבל למרות שכוחות ישראליים פלשו כעת לרפיח, זה היה הלחימה בג'באליה, העיירה השנייה באוכלוסייתה בצפון עזה, שתוארה בחודש שעבר על ידי גורמים בצה"ל כ'אולי הלחימה החריפה ביותר' שנראתה עד כה במלחמה".

"אנחנו צריכים לזכור שיש יותר מחבלים של חמאס בצפון עזה במקומות שצה"ל כבר יצא מהם מאשר ברפיח... זו הסיבה שצה"ל נאלץ לחזור לג'בליה וזיתון (עיירה סמוכה). חמאס שולט בכל האזורים הללו", אמר לכתבים בחודש שעבר אייל חולטה, ראש המועצה לביטחון לאומי של ישראל מ-2021 ועד לשנה שעברה. נכתב כי "גורמים ישראלים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, טוענים זה מכבר כי המתקפה המתמשכת ברפיח, למרות התנגדות עזה של בעלות ברית רבות, תשיג את מטרות המלחמה המוצהרות שלהם להרוס את יכולתו של חמאס לאיים על ישראל ולשחרר את בני ערובה המוחזקים בידי הארגון". אך "הקרבות בג'באליה בין פעילי חמאס לכוחות צה"ל הדגישו את יכולתו של חמאס לחזור לחלקים בעזה שמהם הוא נאלץ קודם לכן לסגת, תוך איום ב'מלחמת נצח' לחודשים ואף שנים קדימה, אומרים מומחים. בשבוע שעבר אמרה ישראל שהמתקפה שלה בג'באליה הושלמה, אך לא ברור אם החמושים הובסו או פשוט עברו למקום אחר".

מתוך הגרדיאן, מאת ג'ייסון בורק. לקריאת הכתבה המלאה. 

2ארה"ב זקוקה לכיוון חדש במזרח התיכון

"ב-2019 נפתח מחדש מחנה הפליטים העיראקי ברדראש לאחר שהכורדים הסורים נמלטו לעיראק בחיפוש אחר ביטחון מפני תקיפות אוויריות טורקיות", כתב בפורן פוליסי סטיבן קוק, עמית בכיר בארגון המחקר ללימודי מזרח תיכון ואפריקה במועצה ליחסי חוץ, בכתבה שכותרתה "ארה"ב זקוקה לכיוון חדש במזרח התיכון". "זה היה 8 שנים לאחר נסיגת ארה"ב מהאזור. עיראק הייתה בכאוס. הפגנות פרצו בכל מקום על ממשלה מושחתת והיעדר שירותים בסיסיים". קוק כתב כיצד "ביקור במחנה הפליטים במהלך סיור חשף, שכבה אחר שכבה, כיצד רבים מהרעיונות וההנחות שתפקדו כעמודי התווך של מדיניות המזרח התיכון של וושינגטון בשלושת העשורים האחרונים לא היו הרבה מעבר להזיות מונעות שאפתנות. לאחר שנים של הצלחה באזור, מדיניות החוץ של ארה"ב הגיעה לצומת שבין פנטזיה וכישלון. בשל כך, יש משיכה חזקה ומובנת בתוך קהילת מדיניות החוץ של ארה"ב - כולל בקרב גורמים בממשל ביידן - לנסיגה מהאזור". עם זאת, "להמשיך להתרחק מהאזור יהיה תבוסה עצמית עבור ארה"ב".

קוק כתב כי "הרצון להתנתק מהמזרח התיכון מבוסס במידה רבה על נרטיב היחסים של ארה"ב עם האזור - במיוחד העובדה שוושינגטון מעולם לא הצליחה להשיג את מטרותיה שם". בפרט, כתב קוק כי "מזלה של וושינגטון במזרח התיכון החל להשתנות זמן לא רב לאחר שני ניצחונות גיאופוליטיים גדולים: תבוסת כוחותיו של מנהיג עיראק סדאם חוסיין בכווית ב-1991 והתמוטטות ברה"מ מאוחר יותר באותה שנה. החל מהנשיא ביל קלינטון, פקידי וושינגטון וגורמי מדיניות החוץ ביקשו לשנות את הפוליטיקה והחברה במזרח התיכון. האג'נדה השאפתנית מדי הזו היא שהביאה לכשלים במדיניות, מה שהוביל אנליסטים, עיתונאים ופרשנים להיאחז ברעיון של נסיגה מהאזור". עם זאת, "ההנחה הבסיסית כי התנתקות ארה"ב תותיר את האזור במצב טוב יותר היא פגומה. מדיניות שציפתה מבנות ברית ארה"ב לקחת אחריות רבה יותר על ביטחונן, כפי שנקט ניקסון, קרסה תחת משקל המהפכה האיראנית והמצור על מכה ב-1979".

מתוך פורן פוליסי, מאת סטיבן קוק. לקריאת הכתבה המלאה. 

3שר החוץ האיראני בטוח שחיזבאללה תורמים לשלום

"שר החוץ בפועל של איראן, עלי באגרי קאני, כינה את ארגון הטרור האיראני חיזבאללה בלבנון 'עוגן של יציבות ושלום באזור', בעוד הארגון ממשיך להפציץ את ערי הצפון של ישראל", נכתב באיראן אינטרנשיונל. "הוא שיבח את יותר מ-3,000 המל"טים, רקטות וטילים ששוגרו לעבר ישראל מאז שחמאס הנתמך גם הוא על ידי איראן פלש לישראל ב-7 באוקטובר. למעלה מ-100 אלף בני אדם בצפון ישראל נעקרו מבתיהם בעקבות הסכסוך ומספרים דומים של עקורים נרשמו בלבנון".

נכתב כי "בביקורו הבינלאומי הראשון לאחר מותם הפתאומי של הנשיא אברהים ראיסי ושר החוץ חוסיין אמיר-עבדולהיאן בהתרסקות מסוק בחודש שעבר, הגיע באגרי קאני ביום שני ללבנון". צוין כי "ביקורו של באגרי קאני מסמן את חשיבותה של לבנון ב'ציר ההתנגדות' של איראן, השם הקולקטיבי המשמש לתיאור שלוחותיה המושבעות של איראן הנלחמות באויביה, ארה"ב וישראל".

מאמר מערכת מתוך איראן אינטרנשיונל. לקריאת הכתבה המלאה. 

4התורם המסתורי של בר אילן העדיף אותה על פני קולומביה

"בוגר אוניברסיטת קולומביה בחר שלא לתרום למוסד שבו למד ובמקום זאת העניק 260 מיליון דולר לאוניברסיטת בר אילן בישראל", נכתב בניו יורק פוסט. "בר אילן, אוניברסיטת מחקר ציבורית גדולה, תיארה את התורם כיהודי מצפון אמריקה שסיים את לימודיו בקולומביה והיה פעיל במלחמת העולם השנייה". אתמול הודיעה אוניברסיטת בר אילן על התרומה, אך ציינה כי זהות התרום נשארה חסויה לבקשתו והתקבלה לפני ה-7 באוקטובר.

התורם סבר כי בר אילן היא המתאימה ביותר לקידום המדע והטכנולוגיה בישראל", נכתב. 'זוהי מכה בפניה של קולומביה. וזו רק ההתחלה", אמר לפוסט האנק שינקופף, יועץ פוליטי ותיק, רב ופעיל פרו-ישראלי. עוד נכתב כי "התרומה עוררה ספקולציות לגבי זהותו של התורם. העובדה ששירת במלחמת העולם השנייה רומזת שהוא צריך להיות בערך בן 100".

"התורם, בעל השכלה אקדמית רחבה, האמין שפיתוח החוסן הטכנולוגי של ישראל נשען בעיקר על מדע פורץ דרך. במהלך ביקוריו בישראל, הוא זיהה את ההשפעה המשמעותית שיש לאוניברסיטת בר אילן בתחומים מרכזיים הודות לתשתית המבוססת על המדע והקשרים העמוקים שלה עם כל מגזרי החברה הישראלית", אמר נשיא בר אילן, אריה זבן, בהודעתו על תרומה. לדבריו, התרומה תושקע בפיתוח מדעי "טכנולוגיה עמוקה' ויש לה פוטנציאל 'להשפיע באופן חיובי על עתיד ישראל והאנושות".

צוין כי "זוהי אחת התרומות הגדולות ביותר למוסד אקדמי מאז הנדבן המנוח ג'יימס סימונס ואשתו מרילין סימונס תרמו 500 מיליון דולר בשנה שעברה לאוניברסיטת סטוני ברוק, חלק ממערכת אוניברסיטת המדינה של ניו יורק. אוניברסיטת קולומביה סירבה להגיב".

מתוך הניו יורק פוסט, מאת קארל קמפניל. לקריאת הכתבה המלאה.