ההשקעה הגולמית בבנייה צנחה ב־44 מיליארד שקל מתחילת המלחמה. כך עולה מנתונים שהציג היום (ד') חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת. על פי הנתונים, ברבעונים השני והשלישי של 2023 הושקעו על ידי הענף 134.5 מיליארד שקל (שווי תוצרי הבנייה במחירים שוטפים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), ואילו ברבעון האחרון של 2023 וברבעון הראשון של 2024, שני רבעוני מלחמת "חרבות ברזל", הושקעו 90.4 מיליארד שקלים - קרי 44.1 מיליארד שקלים פחות.
● ניתוח דירה ב-1.6 מיליון שקל: זו שיאנית המחירים בדרום
● חבל ההצלה הנוסף של היזמים: מכירות פריסייל לקבוצות רוכשים
עוד מראים הנתונים כי ההשקעה בפועל בשני הרבעונים הללו היא הנמוכה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2021. הנתונים הציגו גם את הערכת התאחדות הקבלנים בוני הארץ, טרם המלחמה, לשני רבעונים אלו, שעמדה על צפי להשקעה של 145.2 מיליארד שקל, קרי פער של כמעט 55 מיליארד שקל מהערכות הקבלנים. "כלל הנסיבות, ובמרכזן המחסור החמור בעובדים, הן שגרמו לירידה הגדולה בהשקעה הגולמית", אמר פייגלין.
רק כ־7,000 עובדים זרים חדשים הגיעו
נושא העובדים הזרים תפס, באופן טבעי, חלק משמעותי בדיון בוועדה, שמטרתו הייתה לבדוק את מצב הבנייה בישראל באופן כללי. בין היתר השתתפו בדיון מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מתן יגל.
בשבוע שעבר פרסמנו כאן כי נראה שה"פקק" שעיכב הבאת עובדים זרים חדשים לענף הבנייה מתחיל להשתחרר, עם הבאה של כ־2,000 עובדים בשבוע אחד - ועל פי משה נקש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, 1,000 נוספים אמורים לנחות בישראל בימים הקרובים. עם זאת, המצב בשטח עדיין עגום: עד כה הגיעו לישראל רק 7,527 פועלי בנייה זרים חדשים.
על פי נתוני משרד הבינוי והשיכון שהוצגו בדיון, 28,660 עובדים זרים חדשים כבר השלימו את המיונים בארצות המקור - הודו, סרי לנקה, מולדובה ואוזבקיסטן - לקראת הגעתם לארץ. עם זאת, רק רבע מהם נחתו בפועל בארץ. נכון לתחילת השבוע ישנם בארץ כ־38 אלף עובדים זרים בענף הבנייה, לעומת כ־23 אלף עם פרוץ המלחמה, אך רבים מהם הם עובדים חוזרים - כאלו שעזבו את הארץ בשבועות הראשונים למלחמה, וחזרו לאחר מכן.
"הגיעו 3,000 עובדים לא מקצועיים"
במהלך הדיון ציין נקש כמה מהגורמים לעיכוב בהגעתם של העובדים שכבר השלימו את המיונים, ועל פניו מוכנים להגיע לישראל באופן מיידי. הוא ציין כי חלק מסוים מהעובדים רק ממתינים לתשלום האגרות מצד תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה, אשר הם האמונים על פי חוק על ההבאה וההעסקה של עובדים זרים בענף. עוד ציין נקש כי ישנה לאחרונה עצירה מסוימת בקצב הבקשות ל"משיכת" עובדים מצד אותם תאגידים.
בשלב זה התברר שאין ולו נציג אחד של תאגידי כוח האדם הזר בדיון. יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר ציין כי יש לבדוק אם הסיבה לעיכוב בהבאת העובדים טמונה בפעילות התאגידים. בשיחה עם גלובס אמר אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה, כי כלל לא זומן לדיון ולא ידע על קיומו.
"כדי לחפות על הבעיות, זורקים עלינו רפש", אומר אלדד. "יש כאן שתי בעיות מרכזיות: האחת - הביאו לכאן 3,000 עובדים לא מקצועיים, ברמה מתחת לכל ביקורת. סנדלרים. תאגידי כוח האדם הזר משכו אותם, שילמו אגרות - אבל הקבלנים פלטו אותם החוצה. הם לא יודעים לעבוד. הסיבה השנייה - הגשנו למשרד הבינוי והשיכון בקשות לאישור אלפי עובדים שיגיעו לישראל ללא מיונים (אפשרות נוספת להבאת עובדים זרים שנפתחה בחודשים האחרונים - י"נ), אבל עוד לא קיבלנו את האישורים. אם היינו מקבלים את האישורים האלה, עשרת אלפים עובדים כבר היו בארץ. אפשר בלחיצת כפתור לפתור את כל הסיפור הזה ולהביא לכאן 30 אלף עובדים בחודש אחד".
פייגלין טען גם הוא בדיון להבאת עובדים לא מקצועיים: "המסלולים הקיימים - הן הבילטרלי והן הפרטי - לא יעילים, ומגיעים עובדים טובים פחות בסופו של דבר, מה גם שמציבים משוכה בינינו לבין העובדים, בדמות תאגידי כוח האדם הזר, ואנחנו לא יודעים מה קורה בדרך. תנו לנו להביא את האנשים בפועל, לבחור אותם ולמיין אותם בעצמנו".
נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, טענה כי לסקטור הספציפי הזה אין שום פתרון, שכן שיפוצניק עצמאי לא יכול להביא בפועל עובדים זרים. "אין לנו שום פתרון עד כה. מה שהוצג כאן זה 'צרות של עשירים', כי אנחנו לא יכולים להעסיק עובדים זרים ואין לנו מענה לעניין. אנחנו נמצאים רגע לפני שיפוצי הקיץ, בבתי ספר, בגני ילדים, בדירות שממתינות להשלמת השיפוצים עוד לפני המלחמה".
"עלו לאחרונה טענות לחוסר מקצועיות של העובדים מהודו, בעיקר אלו שמגיעים מהמסלול הבילטרלי (במסגרת הסכמים בין ישראל למדינות הזרות - י"נ)", אישר מורגנשטרן. "אנחנו מנסים לבדוק ולהתחקות אחרי מקרים פרטניים, ובודקים זאת עם כל הגורמים. צריך לזכור שהבאת עובד לארץ ממקום עם תרבות אחרת דורשת תהליך הסתגלות. זה קרה בזמנו גם כשהגיעו עובדים סיניים לישראל, ובסופו של דבר הם התאקלמו כאן. צריך להיות סבלניים לאותם עובדים, הכי קל להחזיר אותם בחזרה למדינה שלהם".
עוד ציין מורגנשטרן כי אכן ממתינות בידי המשרד נכון להיום 5,000 בקשות לעובדים שיגיעו ללא מיונים, וכולן ייענו בזמן הקרוב. "כך או כך, בישיבה הקרובה של ועדת המנכ"לים המטפלת בנושא, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, אציג את כלל הנושאים והטענות שעלו כאן לדיון", הבטיח מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.
"באזור הצפון אין עתודה תכנונית"
הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה התכנס, כאמור, כדי לדון במצב ענף הבנייה בכללותו, ועסק גם בנושאים אחרים - על אף שסוגיית העובדים הזרים, שהיא אולי הבוערת ביותר כרגע, תפסה את הנתח הגדול ביותר במהלך דיון של כשעתיים.
במהלך הדיון הוצג, בין היתר, קצב השיווקים במכרזי רשות מקרקעי ישראל מתחילת השנה ועד לחודש מאי. קצב זה נמוך למדי, ועומד על 13,810 יח"ד בלבד ששווקו בהצלחה, מתוך 30,674 שפורסמו לשיווק, בחמשת החודשים הראשונים של השנה. לשם השוואה, בשנת 2023 פורסמו לשיווק 93,456 יח"ד, ושווקו בהצלחה 55,109 יח"ד.
מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט הזכיר בדיון כי הסיבה לכך נעוצה בעיקר בדחיית המכרזים עם פרוץ המלחמה - דחייה גורפת שנמשכה כחודשיים וחצי. "הדחייה שהתרחשה לאורך רוב ימי הרבעון האחרון של 2023 'דחתה' גם את התוצאות ואת נתוני השיווק. מדובר על לא מעט מכרזים שהיו אמורים להיסגר בתחילת 2024 ונדחו".
בדיון דובר גם על קצב התכנון בענף הנדל"ן, וצוין כי לעומת מלאי תכנוני גדול מאוד בדרום (שהחל להתממש בקצב טוב עד המלחמה), בצפון המצב אחר: "באזור הצפון אין עתודה תכנונית מספיקה", ציין קוינט. "זה יעד אסטרטגי מכל הבחינות".
יו"ר הוועדה, ח"כ אשר, ציין שנדרש שינוי של כל אסטרטגיית הבנייה, ומהלך שיאפשר "לנצל" את המצב הנוכחי בצפון כדי להביא להתחדשות עירונית מאסיבית בעיקר בבתים שניזוקו מהמלחמה. סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עינת גנון, ציינה כי הדבר כבר נעשה במידה מסוימת, בין היתר בקרית שמונה ובשלומי. "יש כיום שש תוכניות בתהליכי תכנון בקריית שמונה, ובמסגרת ההחלטה החדשה לחיזוק הצפון קיבלנו עוד תקציב שיאפשר קידום של עוד 6-7 תוכניות חדשות, והדגש יהיה על בניינים שנפגעו במלחמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
