התעשייה הביטחונית הישראלית כבר מזמן לא מסתכמת בשלוש החברות הגדולות, וכעת חברה צעירה חדשה עושה צעד משמעותי בדרך לפיתוח כלי טיס ייחודי. בה בעת, נשיא קולומביה גורם לכאבי ראש למערכת הביטחון שלו בשל המדיניות האנטי־ישראלית שלו, רוסיה מיישמת תוכנית הגנה חדשה מפני המתקפות האוקראיניות וארה"ב מקדמת יכולות שיגור חדשות לחלל. על כל אלו בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● טורקיה מאחרת באספקת מסוקים והרובוט הישראלי שבדרך לארה"ב
● כך הצליחו החברות הביטחוניות הגדולות לעקוף את החרם הצרפתי
החברה הישראלית הצעירה שמפתחת כטב"ם ייחודי
חברת אטיס תעופה, שהוקמה לפני כשנתיים וחצי ומשרדיה בקיסריה, החלה בפיתוח עצמי של מערכת ROC, כטב"ם עם משקל המראה מרבי של 150 ק"ג, שמיועד לטיסה במרחב האזרחי והצבאי. כך נודע לראשונה לגלובס.
ה־ROC הוא כטב"ם מסוג VTOL (vertical take-off and landing), כלומר בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית, שמיועד לשאת משקל של עד 40 ק"ג (סנסורים או מטען לוגיסטי) ולשהות יותר מ־20 שעות באוויר. לכטב"ם יש נקודת תלייה באף לטובת אמצעי צילום ותא מטען גדול בגוף (באורך של 1.2 מ'). הכטב"ם הוא בעל מערכת הנעה היברידית, הכוללת מנועים חשמליים ומנוע העובד על דלק סילוני.
הכטב''ם החדש של אטיס תעופה שבפיתוח / הדמיה: באדיבות אטיס תעופה
המערכת מתוכננת לסטנדרט תעופה אזרחי ולכן משלבת אמצעים לטובת טיסה באותו המרחב עם מטוסים מאוישים. האמצעים הללו נועדו לטובת המגזר הסמי־צבאי, כמו ענף הכבאות שבו תחום הכטב"מים צובר תאוצה בשנים האחרונות - הן ברמת הזיהוי והן ברמת הטיפול בשריפות.
הכטב"ם מתוכנן לאפשר עבודה בסביבה נטולת GPS, כפי שחווים אזורים רבים במדינה במלחמת חרבות ברזל, וכן בסביבה ימית או אורבנית. תפעול ה־ROC מתוכנן למטיס אחד ופריסה מלאה של מערכת תתבצע באמצעות צוות מינימלי של שני אנשים ובזמן מינימלי של 30 דקות מהגעה לנקודת ההמראה ועד להמראה. החברה פיתחה קונספט פריסה טקטית, המאפשר המראה של הכטב"ם מתוך הארגז שעל הנגרר, לאחר שהארגז הופך להיות משטח ההמראה.
"הסיבה שבחרנו את השוק הצבאי ואת השוק הסמי-צבאי כשווקי יעד ראשונים, היא ההבנה שהלקוחות האזרחיים יתקשו לקלוט מערכת כטב"ם שרק סיימה פיתוח ועדיין לא השלימה את כל התהליך הביגור", אומר לגלובס מרק קולטון, מנכ"ל אטיס. "לעומת זאת, הלקוח הצבאי, רגיל לקבל מערכות כטב"ם חדשות ולבצע שילוב שלהם בחיל ביחד עם ביגור המערכת מול היצרן".
הקצב המסחרר של התעשייה הביטחונית הסינית
מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, העולם המערבי מתרשם, בלב כבד, מיכולת התעשייה הביטחונית הרוסית, שעולה בתחומים רבים על זו של מדינות המערב. אולם, יש מדינה שלא נופלת ממנה בקצב. התעשייה הביטחונית של סין הספיקה בארבע שנים בלבד לבנות ולמבצע עשר ספינות טילים מדגם 055. כל אחת מהן מסוגלת לשאת 112 טילים נגד ספינות או נגד מטוסים.
מידותיו של 055, אשר משתרע על אורך של כ־180 מטרים, הופכים אותו לגדול בהרבה מחלק מהותי מספינות הטילים המקבילות בעולם - כאשר הגודל מועיל, בין השאר, ב"בטן" לאחסון טילים. באתר "בולגריאן מיליטארי" מציינים כי מה שמרשים לא פחות הוא שהמספנות הסיניות מצליחות לעמוד בקצבים מסחררים גם בדגמים אחרים. פריגטות מדגם 054, לדוגמה, הם בונים בו זמנית במספנות בשנגחאי ובגואנגז'ו כאחד - במטרה להגביר את הקצב.
את דגם 055 מייצרות מספנות צ'אנגחינדאו ודליאן, כשמחיר ספינה מוערך בכ-900 מיליון דולר. בניית הספינות הראשונות החלה לפני עשור, אך מאז 2020 - השנה שבה החלו להיות מבצעיות - החלה בנייתן בקצב גבוה בהרבה.
ההשפעה הישראלית על תוכניות ההגנה האווירית של אירופה
ראש הממשלה היווני קיריאקוס מיצוטאקיס ומקבילו הפולני דונלד טוסק, הציגו בחודש מאי לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין תוכנית שלהם להקמת מערך הגנה אווירית של מדינות האיחוד. אולם, מסתמן כי הם מתמודדים עם כתף קרה ממדינות שונות, בין השאר בשל ישראל.
ראשית, קנצלר גרמניה אולף שולץ השיק כבר בשנת 2022 את תוכנית "סקיי שילד" להגנת היבשת, כמענה לאיום מצד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. כיום, מעורבות בפרויקט סקיי שילד 21 מדינות, כולל שווייץ הניטרלית. יתרה מכך, מזכיר ההגנה הבריטי גרנט שאפס אישר ל"סאן" בחודש שעבר כי בריטניה שוקלת הצטרפות למיזם.
עמדתה של גרמניה בנוגע ליוזמה היוונית־פולנית לא הובעה בפרהסיה, אך ברור למדי כי היא תתנגד אליה בריש גלי - במידה וזו תבוא על חשבון "סקיי שילד" שלה. מעבר לכך, ב"דיפנס ניוז" מדווח כי לא כל מדינות האיחוד האירופי מתחברות לרעיון של מיצוטאקיס וטוסק, משום ששוק ההגנה האווירית העולמי מתבסס על מערכות לא אירופיות - כשאחת הבולטות שבהן היא חץ 3 של התעשייה האווירית.
הפוליטיקה של נשיא קולומביה עושה כאבי ראש למערכת הביטחון במדינה
נשיא קולומביה גוסטבו פטרו הודיע לפני כחודש על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, אך לפי דיווח באתר ZM הדרום אמריקאי, לא מן הנמנע כי הוא לא לקח בחשבון את הצרכים הביטחוניים שלו בקשר עם ירושלים. לפי המדווח, הצעדים האנטי־ישראליים של פטרו הובילו לסימן שאלה בנוגע להתקנת מערכת ההגנה האווירית מתוצרת התעשייה האווירית, ברק MX, על גבי הספינות של חיל הים הקולומביאני.
לפני שנה דווח בדרום אמריקה כי קולומביה צפויה לרכוש מערכות ברק MX בסך 131.2 מיליון דולר, לאחר שברק MX וברק 8 הוצעו לקולומביה כבר ב־2017. האספקה במסגרת החוזה מיועדת לספטמבר 2026, ואם הקולומביאנים יסוגו מהסיכומים - הם צפויים להיתקל בעיכובים. זאת, משום שבמילא הביקושים בעולם גבוהים, ואלו גורמים גם לשרשראות אספקה ארוכות.
ההתמודדות הרוסית עם ההפצצות האוקראיניות
רוסיה החלה למגן את ההאנגרים בבסיס חיל האוויר מרינקובה במחוז וולגוגרד, כ־300 ק"מ מהגבול עם אוקראינה. כך עולה מצילומי לוויין שפורסמו ברשתות החברתיות. זהו צעד תגובה שנועד להגן על מטוסי קרב מדגמי הסוחוי 24 והסוחוי 35 הנמצאים בבסיס, מפני מתקפות טילים וחימושים משוטטים אוקראיניות.
לצד ההגנה מפני איומים כמו הטילים הבליסטיים מדגם אטאקמס, המבנים הממוגנים הללו, ככל הנראה, מונעים מלוויינים מערביים ואמצעים נוספים לזהות האם בהאנגרים אכן מוצבים מטוסי קרב - או לא. בדרך זו מקווים הרוסים למנוע הישנות של מקרים כמו ההתקפה על שדה התעופה בקראסנודר, שהוביל לצעד של ביזור סיכונים בדמות פיזור 40 מטוסי קרב בבסיסים שונים.
בצד ההתקפי פורסם לאחרונה בוול סטריט ג'ורנל על תוכנית רוסית לשדרג את מפעל הכטב"מים לייצור גראן־2 (השם הרוסי של שאהד 136 האיראני), כך שקצב הייצור השנתי יעמוד על 6,000 יחידות. בד בבד, מתוכנן ייצור של מל"טי איסוף. לפי המכון למדע ובטחון בינלאומי (ISIS) בוושינגטון, המפעל ייצר עד תום אפריל יותר מהמתוכנן - 4,500 מל"טים.
המרוויחה הגדולה מכך תהיה, שוב, איראן, שמוציאה לפועל את תהליך ייצור המל"טים של רוסיה החל מסוף 2022 עם חוזה בסך 1.7 מיליארד דולר, שחלקו התבצע במטילי זהב. סיבה לדאגה עבור ישראל היא ההכשרה שעוברים חיילים רוסים בהפעלת המל"טים תחת משמרות המהפכה. האיראנים לא רק משתמשים במדריכים שמוטסים מטהרן, אלא גם כאלו מחיזבאללה הלבנוני. כך לפי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל.
שיתוף הפעולה של ענקית התעופה עם טורקיה
ענקית התעופה איירבאס תטמיע את מערכת "דקפיינדר" במסוק הבלתי מאויש הטורקי "אלפין", מתוצרת חברת "טיטרה". שתי החברות חתמו על ההסכם בנושא בתערוכת ביטחון הגבולות שהתקיימה לאחרונה בבירת טורקיה, אנקרה.
מערכת דקפיינדר מאפשרת למסוק הבלתי מאויש להמריא ולנחות בכל מזג אוויר ובכל שעות היממה. הוא מאפשר לכלי להמריא ולנחות במנחתים בלב ים בטווח טמפרטורות קיצוני שנע מ־32 מינוס מעלות צלזיוס ועד 55 מעלות. כל זאת, ללא תלות בתקשורת לוויינים, מתאר שבא לידי ביטוי עם שבשי ה־GPS במלחמת חרבות ברזל.
אלפין הטורקי הוא מסוק בלתי מאויש בעל טווח ארוך ומשך פעולה ממושכת שמתבסס על המסוק הליספורט CH -7 מתוצרת איטליה. הכלי הטורקי מיועד לשימוש צבאי ואזרחי כאחד, תהליך שמתרחש באופן רחב בכל התעשיות הביטחוניות בעולם. יכולת הנשיאה של אלפין עומדת על כ־200 ק"ג והוא מסוגל לפעול במשך יותר מתשע שעות.
ארה"ב רוצה לשגר לחלל מלב ים
יחידת החדשנות הביטחונית (DIU) של מזכירות ההגנה בחרה בחברת "ספייספורט" לפיתוח יכולת לשיגור לוויינים או מטענים לחלל מפלטפורמה בים. ספייספורט מוירג'יניה היא חברה שמתמחה בפיתוח משטחי שיגור צפים עבור חברות. "פלטפורמת שיגור ימית היא יכולת משמעותית אסטרטגית", הסבירו ביחידת DIU.
העולם הביטחוני העולמי פונה יותר ויותר בשנים האחרונות לפתרונות הדואליים, אלה שקיימים במגזר האזרחי ובכפוף לשינויים יחסית לא גדולים יכולים לתת מענה מיטבי. הבחירה בספייספורט לפרויקט היא רק צעד אחד מתוך פרויקט שלם שנועד לקחת פתרונות מסחריים עבור יכולות שיגור לחלל. לפי דיווח ב"דיפנס ניוז", ספייספורט הציגה את יכולתה במאי אשתקד, כאשר הטיסה ארבעה מטענים ממשטח שיגור צף שהוצב במפרץ מקסיקו. בעקבות כך, כבר בשנה שעברה היא קיבלה מענק בסך 1.5 מיליון דולר לקידום המוצר שלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.