בני משפחתו של אלירן מזרחי ז"ל, לוחם המילואים שלקה בפוסט-טראומה לאחר שירות מילואים של חצי שנה ושם לפני מספר ימים קץ לחייו, פנתה ערב החג בדרישה לאפשר לקבור אותו בבית עלמין צבאי. הדרישה נשלחה לראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, לאחר שנעשו פניות למשרד הביטחון בעניין, ואם לא תיענה -המשפחה תעתור לבג"ץ לאחר החג.
● המיזם שבו לוחמים שסובלים מפוסט-טראומה משמשים כמנטורים
● שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט-טראומה
● רפורמת הטיפול בנכי צה"ל: הכשלים הופכים לבעיה דרמטית
מזרחי, שהיה לוחם מילואים בהנדסה קרבית, הוא אב לארבעה, ובהם שניים על הרצף האוטיסטי, והוא שירת במילואים בין החודשים אוקטובר 2023 לאפריל 2024. לטענת משפחתו העולה מן המכתב, הוא לחם בעזה, סיכן את חייו, נתקל במחבלים בהיתקלויות מטווח קצר, ניהל מבצעי חילוץ מורכבים, והדחפור שאותו הפעיל עלה על מטענים. באחת הפעמים הוא נפגע, סופח לר"מ 2 אך חזר לתפקידו בגדוד.
בעקבות המראות הקשים, נכתב, הוא החל לפתח תסמיני פוסט-טראומה קשים. באפריל האחרון, צוין, הוא שב הביתה. "למרבה הצער, נפשו 'נשארה בעזה'". עם שובו, נטען במכתב, המליצו גורמי בריאות הנפש בצה"ל על הקפאת מילואים לשנה, אולם צו המילואים שהוצא לו ימים ספורים קודם לכן ויועד ליוני, לא בוטל. הוא אף זומן לישיבת תכנון לתעסוקה המבצעית ב-7 ביוני - וכשעה וחצי אחריה שם קץ חייו.
צה"ל: בעת ששם קץ לחייו, אלירן לא היה חיל; משפחתו: "עוול קשה"
"ביום שישי האחרון", נכתב, "יומיים לפני שהיה עתיד להתייצב פעם נוספת לתעסוקה מבצעית, ובעודו חוזר מישיבת הכנה למילואים הקרביים, כוחו לא עמד לו - ואלירן שם קץ לחייו. למרבה התדהמה, רשויות הצבא נאחזות בטענה כי אלירן ז"ל, ששירת ברצף בשישה מתוך שמונת החודשים האחרונים, לא היה חייל באותו חלון צר שבו שם קץ לחייו, ולפיכך אינו זכאי לקבורה צבאית".
לטענת המשפחה, "טענת הצבא נוגדת את הדין ואת השכל הישר, וגורמת לעוול קשה לחלל צה"ל ולבני משפחתו". בינתיים מזרחי טרם הובא לקבורה.
טענת משפחתו של מזרחי, המיוצגת בידי עורכי הדין אליוסף שחר, דניאל שער, אהרן טופר וגל רוזנפלד, היא שנוכח נסיבות מותו יש להכיר במזרחי כחלל צה"ל, ויש להתיר למשפחתו לקבור אותו בבית עלמין צבאי. הצבא, מצדו, מתנגד בנימוק שמזרחי לא היה בשירות מילואים פעיל בעת מותו.
לטענת המשפחה, ישיבת התכנון שבה השתתף מזרחי בסמוך למותו ונסבה על התעסוקה המבצעית שאליה זומן בצו 8, מעידה כי היה בפועל בשירות מילואים פעיל, וכי פקודות הצבא הקובעות כי ראוי לקבורה צבאית - חלות עליו.
לחלופין, נטען, יש לראות בו מי שהיה בדרכו לשירות מילואים או בחזרה ממנו, בשל הסמיכות לצו שחל בעניינו. הטענה היא שהן לשון הוראות החוק והן פרשנות תכליתית שלהן מובילה לתוצאה זו.
"החלטת רשויות הצבא מתעלמות לחלוטין מן המצב הייחודי שבו נמצאת מדינת ישראל, אשר זימנה חיילים לתקופות מילואים רצופות המהוות אחוז נכבד משירות סדיר, והיד עוד נטויה", נכתב. "התייחסות למצב זה כאילו מדובר בתקופת מילואים רגילה - ובפרט בנסיבות שבהן אין חולק כי מותו של אלירן ז"ל קשור וכרוך בשירותו הצבאי - היא בלתי סבירה באופן קיצוני ואינה יכולה לעמוד".
מעבר לכך, נטען כי מאז ה-7 באוקטובר כבר ניתנו אישורים חריגים להביא לקבורה צבאית גם מי שלא היו במותם חיילי צה"ל, תוך אזכור הטרגדיה של גיא ומיכל אדמוני ז"ל. "מצאנו להזכיר את המובן מאליו", נכתב לקראת סיום המכתב, "את חובתם של הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון לפעול בשוויון, ולא להפעיל אמות-מידה שונות במקרה של אלירן ז"ל ביחס לקבורתו הצבאית". בהמשך נכתב: "מושכלות יסוד הן כי רשות מינהלית אינה רשאית לעשות כל העולה על רוחה, ועליה לפעול בשוויון".
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל משתתף בצערה של משפחת מזרחי על מותו הכואב בטרם עת של אלירן ז"ל. הפנייה התקבלה ותיענה במישרין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.