הרגולטור בארה"ב נכנס למכבסת המילים של היזמים, והכול בגלל חברה ישראלית

בערב חג השבועות הגישה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) כתב אישום נגד היזמת הישראלית עילית רז, שהסטארט־אפ שהקימה קידם תעסוקה של נשים, שחורים ובעלי מוגבלויות בחברות טכנולוגיה שהעלו על נס את מדיניות השוויון, ההכלה והגיוון (DEI).

● "פיברקה לקוחות והכנסות": כתב אישום נגד היזמת הישראלית על הונאת משקיעים
● המנכ"לית הכריזמטית, החברה המבטיחה והגיוס "שלא היה אמור לקרות"
● תיבת פנדורה בהייטק: הסיפור של עילית רז הוא רק קצה התופעה

החברה שהקימה רז, שנקראה ג'ונקו (Joonko) וחדלה לפעול לפני שנה, הציגה למשקיעים מצג כאילו היא עושה שימוש באלגוריתמים מתוחכמים ובמערכת משוכללת של בינה מלאכותית על־מנת להתאים בין מועמדים לעבודה מרקעים מוחלשים לבין החברות שמחפשות אותם. אלא שבפועל, טוענים ברשויות הרגולציה האמריקאיות, מדובר בתרמית פיננסית, כשהמערכת הטכנולוגית הייתה מתוחכמת הרבה פחות. בנוסף, כתב האישום מייחס לרז הונאת משקיעים בהיקף של 21 מיליון דולר, שכללה שורת שקרים לגבי היבטים רבים של החברה, כמו מספר הלקוחות שלה, ההכנסות ועוד.

"ניצול ההילה סביב AI"

רז לא הייתה הופכת מושא לחקירה ממושכת של ה־SEC, משרד המשפטים בארה"ב והבולשת הפדרלית (FBI), לולא ביצעה הונאת משקיעים פיננסית. אולם בכתב האישום הקדישה ה־SEC סעיף נרחב לדברי הרהב ולגוזמאות של החברה בתחום הטכנולוגי. בכך היא שמה במוקד תשומת־הלב שלה לא רק את המלחמה בהונאות פיננסיות אלא גם את מה שהיא מכנה כ"מכבסת המילים בתחום ה־AI" - שימוש יתר במילות מפתח מתחום הבינה המלאכותית, מבלי שיש ברשות החברה טכנולוגיה כזו.

"רז, ביודעין או מתוך רשלנות, הטעתה משקיעים לגבי השימוש שלה בבינה מלאכותית ובאוטומציה, כמו גם היכולת להתחבר למערכות ההשמה של חברות כדי לשלוף מועמדים ראויים לרשת של ג'ונקו", כך נכתב בכתב האישום, שמפרט את המקרים שבהם טענה רז לשימוש בבינה מלאכותית בחברה, כולל במצגות שהוצגו בפני משקיעים ובראיון לתקשורת.

בין היתר רז טענה כי הטכנולוגיה של החברה מבוססת על "שבעה אלגוריתמים של בינה מלאכותית", וכי החברה עושה שימוש ב"למידת מכונה" כדי לשפר את ההתאמה בין מועמדים לתפקידים המוצעים. לפי רשות ניירות הערך האמריקאית, כל זה לא קרה במציאות.

"בוצע כאן מעשה מרמה תוך שימוש בשיטות מיושנות ('old school') ובמונחים חדשניים כמו בינה מלאכותית ואוטומציה", נכתב. "כשיותר ויותר אנשים מחפשים השקעות מבוססות על בינה מלאכותית, נמשיך את המלחמה ב'מכבסת המילים' בתחום ובמקרים של התנהלות פסולה. משקיעים נקראים להיזהר מחברות שמנצלות את ההילה שנוצרה סביב בינה מלאכותית כדי לגייס כספים".

איפה נחצה הגבול?

הגזמה בהישגים הטכנולוגיים והכספיים של החברה אינה נחלתה של ג'ונקו או עילית רז בלבד. הבטחות והצהרות ללא כיסוי מאפיינות יזמים רבים שמרגישים לעתים מחויבים לשתף חזון מרחיק לכת עם משקיעים שלהם על־מנת לקבל את הזמן ואת המשאבים שיעזרו להם להוציא אותו לפועל.

עו"ד יואב עציון, שותף מנהל וראש מחלקת ההייטק במשרד עמית פולק מטלון, מסביר כי "חוקית, אין הבדל בין מצגי שווא בתחום הטכנולוגי והפיננסי. אם בשניהם מדובר במצג לא נכון שעל בסיסו החברה מגייסת כסף, גם הצהרות שווא טכנולוגיות שוות־ערך להונאה פיננסית. בחברות צעירות הדבר חשוב אף יותר, כיוון שאין להן הכנסות, ועיקר ההשקעה מתבססת על יכולות של צוות מייסד".

עם זאת, בין גוזמאות טכנולוגיות לבין תביעה משפטית או תביעת רשות ניירות ערך, המרחק הוא רב. לדברי עו"ד עציון, "רשות ניירות הערך הישראלית פחות מסתכלת לכיוון מצגי שווא של חברות פרטיות, ובארה"ב המיקוד יתקיים סביב חדי־קרן. ויחד עם זאת, קיים קו שעומד במבחן משפטי: האם כאשר הצהרת הצהרה טכנולוגית או פיננסית לגבי החברה שלך, יידעת את המשקיעים שלך שמדובר במשאלת לב או בעובדה קיימת. כל עוד קיים גילוי נאות שעוד לא הגעת ליעד, והמשקיעים המומחים עושים בעצמם את החישוב אם נכון להם להשקיע - אתה בתחום הסביר. רשות ניירות הערך האמריקאית מאירה בפנס על תחום הבינה המלאכותית, ומזהירה חברות מדרג שני או שלישי שפיתחו טכנולוגיות לא ממש חזקות מלהבטיח הבטחות שווא. אבל מכאן ועד בחינה יזומה של השוק כולו, המרחק הוא רב".

עו"ד אדריאן דניאלס, שותף מוביל במחלקת ההייטק במשרד ארנון תדמור לוי, טוען כי התיק הגיע לרשות לניירות הערך רק ביוזמת המשקיעים, לאחר שהבינו שלא יוכלו לזכות בתביעה נגד רז או נגד החברה שפשטה רגל. על־מנת למנוע מעשי מרמה, קרנות עורכות כיום בדיקות טכנולוגיות על־ידי מומחים ומבקשות גישה ישירה ובלתי תלויה לחשבון הבנק של החברה לפני ההשקעה.

"גם אם התחזיות של היזמים ורודה ואופטימית, קשה מאוד לתבוע אותם אם אלה לא התגשמו", אומר דניאלס. "חובת ההוכחה היא על התובע, בכך שהתחזית שהתבררה כשגויה נעשתה בחוסר תום־לב. במקרה של ג'ונקו, הוכחה כוונה כזו בגלל סדרה של מעשי מרמה, אבל אם רק היה מדובר על תחזית אופטימית לעמידה ביעדי מכירות או יעדים טכנולוגיים שלאחר מכן לא התגשמו - יהיה קשה לבוא ולתבוע יזם.

"בכל מקרה, אם יזם השתמש סתם כך בביטוי AI ללא כיסוי, קיימים היום יותר ויותר מבחנים משפטיים בבתי המשפט שאפשר לבחון אותם לפיו, בין השאר הודות לחקיקה המתגבשת סביב התחום באיחוד האירופי ובארה"ב".

*** חזקת החפות: עילית רז לא הורשעה בביצוע עבירה, ועומדת לה חזקת החפות.