מחלוקת במגזר העסקי סביב הגבלת היבוא מטורקיה: האם ישראל בדרך למלחמת סחר?

הממשלה דנה היום (א') בצעדי תגובה כלכליים נגד טורקיה, על רקע הידרדרות היחסים בין המדינות והחלטת הנשיא ארדואן להפסיק את היצוא לישראל. במוקד הדיון עמדה הצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על כל פריטי היבוא מטורקיה, עד לתום כהונתו של ארדואן. 

● בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה
● ברקת: "הצעד של ארדואן יפגע בעיקר בתדמית הכלכלה הטורקית"
● הפירצה שמאפשרת להוביל סחורות מטורקיה לישראל

לצד הצעתו של סמוטריץ', עומדות על השולחן הצעתו של שר החוץ ישראל כ"ץ להטיל אמברגו מלא על טורקיה, בעוד שר הכלכלה ניר ברקת תומך בגישה מתונה יותר, הכוללת דרישה זמנית לרישיונות יבוא, באמצעות הפעלת מנגנון בקרה שיחול על כלל המוצרים המיובאים מטורקיה ישירות לישראל. לעמדת ברקת, המגבלה לא תחול על יבוא דרך מדינות צד שלישי - פרקטיקה שהפכה נהוגה בשטח בחודשים האחרונים. הצעה זו פורסמה היום כנוהל של משרד הכלכלה להתייחסות הציבור. 

מחלוקת חריפה 

על רקע הדיון, מתגלעת מחלוקת חריפה בקרב המגזר העסקי. נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מצדד בתגובה נחרצת, באומרו כי "לא ייתכן שהטורקים יחרימו אותנו ואנחנו לא נגיב", ומביע תמיכה בהצעה להטיל מכס של 100% על היבוא מטורקיה. לדבריו, "יש לשים סוף להתמכרות ליבוא מטורקיה שרק פגעה בנו". עם זאת, תומר קורא לאפשר חריגים במקרים של אינטרס לאומי מיוחד.

מנגד, נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, יוצא נגד העמדה של תומר בחריפות ומתנגד נמרצות להגבלות על הסחר עם טורקיה. תורג'מן, שהעביר מכתב מפורט לממשלה, קורא "לפעול במידתיות ובשום שכל", ומזהיר מפני הידרדרות ל"מלחמת סחר שתחילתה בטורקיה וסופה לא ידוע". הוא מאשים את משרד האוצר בהסתמכות על "סקרים רחוקים מהמציאות בשטח" ובקבלת החלטות על בסיס "פרמטרים של כבוד לאומי ותחושות בטן".

בשנת 2023 עמד היקף היבוא מטורקיה על כ-5.2 מיליארד דולר. לדברי תורג'מן, למגזר העסקי הישראלי יש קשרים ארוכי-שנים עם הטורקים ששרדו טלטלות פוליטיות בעבר. הוא מדגיש את התלות בחומרי גלם וסחורות מטורקיה, שמאפשרים תחרות ומחירים נוחים, ואת הקושי הכרוך במעבר לספקים חלופיים. תורג'מן מצביע על עליות מחירים של 30%-10% שכבר מתרחשות, ומתריע מפני "השלכות כבדות-משקל על זמינות ומחירי המוצרים", בפרט לאור משבר השיט בים האדום והתארכות ההפלגות מיעדים אחרים. הוא מזהיר כי כבר עתה "אנו מזהים השפעה דרמטית על זמינות הסחורות במשק ועל המחירים". 

חיפוש שווקים חלופיים 

חרף האזהרות במגזר העסקי מפני מחסור בספקים אלטרנטיביים, בנוהל שפרסם משרד הכלכלה נכתב כי כל המוצרים המיובאים מטורקיה "אינם ייחודיים וזמינים בשוק החופשי". לצד הבקרה על היבוא הישיר מטורקיה, מציין המשרד כי עיקר מאמצי איתור חלופות היבוא מתמקדים במדינות אגן הים התיכון ומול שותפות סחר אמינות כמו יוון ואיטליה, זאת על-מנת לצמצם את הפערים בעלויות השילוח הימי.

כמו כן, על-פי סקר התאחדות התעשיינים בישראל, מדינות נוספות שיכולות להוות חלופות רלוונטיות עבור היצרנים בישראל ביבוא חומרי גלם ורכיבים שונים הן סין, מזרח אירופה, גרמניה, קפריסין וטייוואן.

במשרד הכלכלה ציינו גם כי יינקטו צעדים נוספים לסיוע ליבואנים וליצואנים, כולל הקלות ברגולציה ופיתוח כלים למציאת שווקים חלופיים; אך ספק אם מהלכים אלה יספיקו כדי למתן באופן משמעותי את ההשפעה השלילית של ההגבלות על יוקר המחיה.

בתוך כך, גורמים ממשלתיים מעריכים כי ההצעות הקיצוניות יתקשו לקבל תמיכה בממשלה, לא רק מצד ברקת אלא גם בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו. ככל הנראה תידרש פשרה שתאזן בין הצורך במתן מענה לצעדי טורקיה לבין הרצון למזער נזקים כלכליים, אולי ברוח הצעתו המתונה יותר של ברקת.

הדיון צפוי להימשך, ועדיין לא ברור האם ומתי תתקבל החלטה סופית בנושא הרגיש הזה.