המשחק הכפול של איראן: ביד אחת חוברת לטורקיה ובשנייה מוכרת נשק לכורדים

מערכת היחסים של טורקיה עם איראן פורחת בחודשים האחרונים, כך נראה, ושתי המדינות משלבות זרועות בביקורת נגד ישראל. אבל בשבוע החולף שבה וצפה ביתר שאת סיבה למתיחות קשה בין אנקרה ובין טהרן: אספקת האמל"ח הנרחבת של משטר האייתוללות למחתרת הכורדית (PKK) בעיראק.

● "חוויה משפילה": עדויות של ישראלים מחוץ לתערוכת הנשק בפריז
● ניתוח גלובס | ישראל נקלעה למלחמת התשה בכל הגזרות, ואף אחד לא יודע כמה זה יעלה לה
● סין בונה שותפויות לקראת מה שעלול להיות המלחמה הבאה

ההתפתחות האחרונה שמדאיגה את אנקרה היא השימוש שעושה המחתרת הכורדית במערכת הגנה אווירית מתוצרת איראן, לטובת יירוט כלי הטיס הבלתי מאוישים שבאמצעותם תוקף צבא טורקיה יעדים בצפון עיראק כדבר שבשגרה.

יש מן האירוניה בסיטואציה הטורקית, שהרי לאחרונה התגלה כי המחתרת הכורדית משתמשת במערכת 358: טילים משוטטים שאינם מכוונים למטרה מסוימת, אבל כשהם מוצאים את המטרה - הם מוכוונים אליה ופוגעים. ה-358 אומנם טסים לאט, אבל הנעתם סילונית ולא רקטית. זוהי הסיבה שאף שהם טסים לאט, אם טיל מחטיא אז הוא עשוי להסתובב ולפגוע בכל זאת במטרה.

אלו אותם הטילים שטהרן מספקת כדרך קבע גם לחיזבאללה, למורדים החות'ים וליתר המיליציות הפרו־איראניות. יתרה מכך, לאחר שטורקיה שלחה עיתונאים מכלי תקשורת ממלכתיים לסקר את המורדים החות'ים ואת חיזבאללה הלבנוניים כגופים לגיטימיים לכאורה, בזמן שאלו יירטו מל"טים מדגם MQ-9 ריפר האמריקאי בתימן ומדגמי הרמס הישראליים בלבנון, אותם טילים מוכוונים אל האמצעים שלה.

עיראק מפגינה עצמאות

את העיתוי של האספקות האיראניות בחודשים האחרונים למחתרת הכורדית שפועלת בצפון עיראק אי אפשר לנתק מהאירועים במרחב ככלל, ובעיראק בפרט. בראש ובראשונה, מלחמת חרבות ברזל מסיטה את תשומת הלב העולמית, ומאפשרת למשטר האייתוללות להגשים את האינטרסים שלו במקומות שבהם הוא לא עשה זאת עד עתה.

מעבר לכך, עיראק, שכנה של איראן, מציגה לאחרונה מדיניות של שיתופי פעולה בינלאומיים, שמהן טהרן נעדרת. לפני כשלושה חודשים החליטו טורקיה ועיראק לקדם מיזם מסדרון יבשתי, שכולל חיבור תחבורתי בין שתיהן, שיאפשר למעשה קישור של אנקרה לנהר שט אל־ערב, וממנו למפרץ הפרסי. תקציב הפרויקט, שקיבל את השם "דרך הפיתוח", ואורכו כ-1,200 ק"מ, מוערך ב־17 מיליארד דולר. עבור היציבות הביטחונית הנדרשת, נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן דיבר על הצורך במבצע צבאי בצפון עיראק למיגור המחתרת הכורדית. וכעת, דווקא לאחר ההצהרה ההיא, באה לידי ביטוי יכולת איראנית בידי יריבי טורקיה.

סוגיה נוספת בעצמאות העיראקית היא בחירת בגדד להעניק לעשר חברות סיניות מיזמים לחיפוש נפט וגז במדינה, מתוך מכרז של 21 פרויקטים. סין רחוקה מלהיות אויבת של איראן, אבל משטר האייתוללות מפעיל בעיראק מיליציות, ומעוניין שהתלות העיראקית בו תישאר ואף תגבר. כיום, לדוגמה, איראן מספקת לעיראק 1.2 ג'יגוואט חשמל וגז טבעי לייצור 2.8 ג'יגוואט, שמהווים יחד שליש מצורכי החשמל במדינה.

בה בעת, בדומה לארגוני טרור אחרים בעולם, המחתרת הכורדית בעיראק מבססת את הכנסותיה על מקורות בלתי חוקיים. לפי מאמר בסוכנות הידיעות הטורקית הממלכתית "אנאדולו", המחתרת מכניסה מדי שנה 1.5 מיליארד דולר מסחר בסמים. מקור ההכנסה הזה קריטי עבור מתן משכורות לפעילים שלה, ולא ידוע מהם הסכומים שמשלמת המחתרת הכורדית לאיראן, אם בכלל, על טילי 358.

גורם עיראקי שמקורב למחתרת הכורדית סיפר ל"מידל איסט איי", כי איראן מספקת את מערכות הטילים מפורקות לרכיבים, ואנשי המחתרת מרכיבים אותן. שיטת הובלת טילים בחלקים אינה זרה לאיראן, וכוח קודס של משמרות המהפכה מוביל את השיטה הזו עם המורדים החות'ים ועם חיזבאללה במשך שנים. עם זאת, משמעות בלתי מבוטלת יש לעובדה שמשטר האייתוללות בוחר להעניק למחתרת הכורדית את הידע בהרכבה.

גוף עיראקי שגדול מהמחתרת הכורדית, ויש לו הידע בהרכבה ובשימוש בטילי 358, הוא חשד א־שעבי, ארגון הגג של המיליציות הפרו־איראניות בעיראק. חשד א־שעבי, שהשתתפו במתקפת 14 באפריל נגד ישראל, וכדבר שבשגרה מפרסמים שיגורים תוך טענות לפגיעה ביעדים אסטרטגיים, הם קריטיים עבור משטר האייתוללות, משום שלא רק שמדובר במיליציות פרו־איראניות - הם בכלל לא מתוקצבים בתקציב האיראני.

האם השת"פ יימשך?

בניגוד למיליציות מקבילות, המימון של חשד א־שעבי מגובה בבסיס התקציב העיראקי, לכאורה כחלק מכוחות הביטחון של בגדד. ביוני אשתקד, הפרלמנט העיראקי אישר את התקציבים ל-2025-2023, בסך כ-153 מיליארד דולר בשנה. במסגרת זאת, תקציב חשד א־שעבי קפץ בכ-700 מיליון דולר לכ-2.88 מיליארד דולר, במטרה שמספר החיילים יוכפל כמעט, מכ-122 אלף לכ-238 אלף.

לבגדד נוח יחסית לתקצב את חשד א-שעבי משום שאינם רק פרו-איראנים. רובם שיעים, גדודי חיזבאללה, אסאיב אהל אל-חאק, גדודי אל-שוהאדה, אל נוג'בא, באדר וגדודי אימאם עלי, אך ישנם גם אחרים. גדודי סלאח א-דין הם סונים, וכן יש את גדודי הטורקמנים, גדוד בבל שהם אשורים, וגדוד 80 שמתבסס על יזידים.

מעניין יהיה לראות כיצד שיתוף הפעולה האיראני עם המחתרת הכורדית יימשך, והאם יכלול בתוכו את חשד א-שעבי. מה שברור הוא כי כל הידוק של מערכת היחסים הזו יעמוד בניגוד מוחלט לאינטרסים של ראש ממשלת עיראק, מוחמד שיאע.