פחות שומן, יותר פחמימות: כך המלחמה משפיעה על הישראלים

נתוני לומן מראים: המלחמה משפיעה על המטבוליזם של הישראלים

דוח של חברת לומן, שפיתחה מכשיר הבוחן את תוצרי המטבוליזם, מראה כי המטבוליזם של הישראלים השתנה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר.

● מחקרים חדשים מגלים: האם צפייה בטלוויזיה בלילה באמת הורסת את השינה? 
● המנכ"לית שרוצה לטפל באחת הבעיות שהכי מטרידות גברים 
● קרן ההשקעות שהשיקה מסלול מהיר ליזמים בתחום הביומד 

לומן פיתחה ומשווקת מכשיר שלתוכו נושפים המשתמשים, ובאמצעות ניתוח תוצרי הנשימה, ניתן לדעת האם הגוף שורף פחמימות או שומן כדי להשיג אנרגיה. החברה עקבה אחרי נתונים של 100 משתמשים ישראלים בני 21-40, ומצאה כי אצל כ-60% מהם, חל מעבר לשימוש ביותר פחמימות כמקור אנרגיה, למרות שהם שמרו את התזונה שלהם דומה, כלומר השינוי הוא בתפקוד של הגוף ולא בכמות הפחמימות הנצרכת ביום.

ד"ר מירב מור, דוקטור לפיזיולוגיה ממכון ויצמן ומייסדת-שותפה בחברה, מציעה מנגנון אפשרי לתופעה: "כאשר אדם נמצא בלחץ, מופעל מנגנון אשר נועד לחסוך בהוצאת אנרגיה אצלו והוא מפחית את המטבוליזם שלו. כלומר, אדם לחוץ ישתמש בפחות אנרגיה כדי לבצע את אותן המשימות. הגוף מתייעל בעצם, אבל יש לזה מחיר. אותו אדם יאגור את האנרגיה מהפחמימות שבהן לא השתמש, ולמחרת בבוקר כשיתעורר, הוא יצרוך אנרגיה מאותן פחמימות ולא משומן, והתוצאה היא השמנה, וגם פיתוח תנגודת לאינסולין".

אף שהמנגנון הזה כבר תואר במדע, עד היום לא היה מידע מקבוצה גדולה של אנשים שמודדים את המטבוליזם שלהם כל בוקר, במקביל להתרחשות אירוע מלחיץ בסדר גודל לאומי שמשפיע על כולם.

נראה על פי המנגנון הזה כי התערבויות לעידוד רגיעה פיזיולוגית כמו נשימות, פעילות גופנית כמו יוגה, זמן איכות עם מעגל תמיכה רגשי ואולי אפילו תרופות נוגדות חרדה, יכולים לעזור לא רק למתח הנפשי, אלא גם להשפעותיו על המטבוליזם, וכתוצאה מכך על המשקל.

חברת לומן הוקמה ב-2018 וכיום מודדת את תוצרי הנשיפה של כ-120 אלף משתמשים ברחבי העולם. החברה גייסה עד היום 82 מיליון דולר ומעסיקה כ-120 עובדים.

הניסוי של אלנילם

מניית חברת התרופות האמריקאית אלנילם (Alnylam ) עלתה במהלך השבוע 58%, לאחר הצלחה בניסוי קליני שכונה באתרי חדשות הביומד האמריקאים, "אחד הניסויים שהשוק הכי התעניין בהם השנה". בעקבות תוצאות הניסוי הטובות ועליית המניה, שוויה של החברה עומד כעת על 30 מיליארד דולר. מנכ"לית החברה, יבון גרינסטריט, אמרה כי מדובר ב"נקודת מפנה לחברה שלנו, לקראת הפיכתה לחברת ביוטק מן השורה הראשונה".

אלנילם היא חברת ביוטק העוסקת בתחום תרופות ה-RNA-i, קטגוריה חדשה יחסית של תרופות שמשפרות את מצב החולים על ידי הפרעה למנגנוני RNA. אלנילם הייתה חלוצת התחום, ואחרי דרך ארוכה ומפותלת, יש לה היום חמישה מוצרים בשוק, והיא רשמה ב-2023 הכנסות של 1.86 מיליארד דולר.

חלק מן הגורמים בשוק כינו את הניסוי "ללכת על הכל או ללכת הביתה" מנקודת המבט של אלנילם. המוצר מיועד לטיפול במחלה נדירה בשם transthyretin amyloid cardiomyopathy (ATTR-CM) אשר למרות שהיא בחלק מהמקרים גנטית, מופיעה בגילאי ה-50-60 וגורמת להתקפי לב. תוחלת החיים של החולים בה היא 2.5-5 שנים לאחר האבחון.

השוק אליו פונה המוצר החדש הוא שוק גדול יחסית לשווקים הקיימים אליהם פונה החברה. מוצר קודם של החברה שפותח לשוק זה, נכשל בו. בנוסף להיותו משמעותי לאלנילם, השוק משמעותי מאוד לקטגוריית מוצרי ה-RNAi. ובנוסף, אלנילם ביקשה להראות בניסוי כי המוצר שלה טוב יותר מזה של חברת פייזר, שכרגע שולטת בתחום הזה, עם הכנסות של 3.3 מיליארד דולר. המוצר שלה פועל במנגנון אחר.

הניסוי היה מורכב משום שהחברה רצתה להראות גם את היעילות של המוצר שלה כמוצר יחיד, וכן את העדיפות שלו על המוצר של פייזר, ובשאיפה אפילו את האפשרות להשתמש בו בשילוב המוצר של פייזר. המטרות הן רבות משום שהצרכים של החברה צפויים להשתנות עם הזמן: בשנים הקרובות, נראה כי חברות הביטוח ירצו לשלם רק עבור אחד משני המוצרים, כי שניהם תרופות אינובטיביות יקרות, ואלנילם רוצה להיות המוצר שיבחר. עם זאת בעתיד, כשהתרופה של פייזר תהפוך להיות גנרית, אלנילם תרצה לעודד את השימוש בשתי התרופות יחד, במקום רק בתרופה הזולה.

המתח סביב הניסוי עלה (והמניה ירדה) כאשר אלנילם ביצעה כמה שינויים של הרגע האחרון במבנה הניסוי, ובין היתר האריכה את משכו בכמה חודשים, מה שבדרך כלל לא מבשר טובות.

והתוצאות? התרופה הצליחה להפחית ב-28% את הסיכון להתקפי לב לעומת קבוצת פלצבו, שכללה גם נבדקים שהיו מטופלים בטיפול של פייזר (40%), וגם נבדקים נאיביים (60%). היעד העיקרי של הניסוי, זה לפיו יאושר המוצר, היא מול הקבוצה הנאיבית, ושם הייתה התוצאה ירידה של 33%, שהינה מובהקת סטטיסטית.

החברה שחררה יחסית מעט מידע מן הניסוי, כאשר חלק מן המידע ישוחרר בכנס שייערך בהמשך. ולכן אי אפשר להבין בדיוק כמה התקפי לב נחסכו מול תת-הקבוצה מתוך קבוצת הביקורת שהייתה מטופלת במוצר של פייזר (40% כאמור). האנליסטים היו רוצים לדעת יותר, על השילוב בין המוצר של אלנילם למוצר של פייזר. גם את התוצאות הללו, לפחות רמז להן, ניתן כנראה לסחוט מן הניסוי הנוכחי, אך אלנילם עדיין לא חשפה אותם.

קשה גם להשוות לנתונים היסטוריים מניסוי שלב III שבזכותו קיבלה פייזר אישור בזמנו. היא חסכה אז 30% מהתקפי הלב, על פניו מספר דומה, אבל הניסוי של פייזר נערך בתקופה בה הטיפול התומך במחלה היה פחות טוב, ולכן האתגר של אלנילם להגיע לאותן התוצאות היה לכאורה גבוה יותר.

עם זאת, העלייה במניה משמעותה שהאנליסטים והרופאים מבינים מן הנתונים שהתרופה של אלנילם יכולה להתחרות בזו של פייזר. יש לה יתרון נוסף, של מתן בזריקה תת עורית פעם בשלושה חודשים, לעומת בליעת כדור פעם ביום.

חברת Sensi.AI מגייסת 31 מיליון דולר לטיפול בגיל השלישי

חברת Sensi.AI הודיעה בשבוע שעבר על גיוס של 31 מיליון דולר לפלטפורמה לטיפול במבוגרים בביתם. הפלטפורמה של סנסי משמשת כ"מנהל מקרה" לטיפול בגיל השלישי, וכולל גם יכולות ניתוח מידע קולי כדי לחזות אירועים משמעותיים מבחינה טיפולית ומתן התראות למטפלים. באמצעות המידע המוזן למערכת בשילוב המידע הקולי, היא מזהה בעיות כמו דלקת ריאות, זיהומים בדרכי השתן, עמידות לטיפול, שינויים קוגניטיביים ומקרי חירום כמו נפילות.

את הסבב הובילו במשותף Zeev Ventures ו-Insight Partners, בהשתתפות Entrée Capital והמשקיעים הקיימים Entrée Capital, Flint Capital, Jibe Ventures ו- Secret Chord Ventures. סבב זה מביא את סך גיוסי החברה ליותר מ-53 מיליון דולר.

שוק הגיל השלישי מאופיין במחסור חמור במטפלים כאשר לעיתים קרובות בני המשפחה שותפים לטיפול. מטרת הטכנולוגיה של סנסי היא למנוע שחיקה מהמטפלים ולייעל את עבודתם, וכך לאפשר למבוגרים להישאר כמה שיותר זמן בבית. לדברי החברה, היום חברות טיפול במבוגרים בארה"ב נאצלות לדחות את רוב המעוניינים בטיפול בביתם, משום שאין להן מספיק כוח אדם.

לחברה היום 70 עובדים בתל אביב, אוסטין ופאלו אלטו.

סנסי הצליחה להגיע לגיוס אף שאיבדה במלחמת חרבות ברזל את אחד המנהלים הבכירים שלה, יובל ליבני, אשר נפל בעת שירותו במילואים ב-9.10. מן החברה נמסר כי: "יובל תרם רבות להתקדמות החברה במקצועיות ומסירות והינו חלק מרכזי מהצלחת החברה וצמיחתה המהירה בשנים האחרונות".

החברה מנוהלת על ידי רומי גובס, שגם ייסדה אותה יחד עם נבו אלמלם ואלון ברנר.