ועדת הכספים של הכנסת תיקנה השבוע במעט עיוות היסטורי בתוכנית "חיסכון לכל ילד". על פי ההחלטה, שאושרה ביום רביעי לקריאה שנייה ושלישית, החל מינואר 2025 הורים שחסכו לילד דרך הבנק יוכלו להורות לביטוח הלאומי לפתוח תוכנית חיסכון חדשה בקופת גמל להשקעה, ולהפקיד שם את הכספים החדשים. השינוי יחול רק על כסף חדש ולא על כזה שכבר נצבר בבנק.
● אי-סדרים חמורים? הרגולטור מאפשר את המשך ההפקדות ל"חיסכון לכל ילד" בסלייס
● הבנקים כבר לא יהיו ברירת המחדל: אלה השינויים הצפויים בתוכנית חיסכון לכל ילד
מדובר בתיקון המיטיב עם ילדים ש"נתקעו" עם חיסכון בבנק, ומחמיצים תשואה גבוהה משמעותית הצפויה בגמל להשקעה. בנוסף, ברירת המחדל עבור אחים נוספים לאותם ילדים שייוולדו בעתיד תשתנה, ולא תהיה יותר חיסכון בבנק, אלא קופת גמל להשקעה.
מדובר בפשרה בין מכבש הלחצים של הבנקים להישאר בתוכנית ללא שינוי ובין הרצון של הרגולטורים וכן חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל (מש"ס) לתקן את החוק כדי להגדיל את התשואה הצפויה לילדים. עם זאת, מבחינת כחצי מיליון ילדים שכבר הפקידו את כספי התוכנית לבנקים, מדובר באכזבה שכן הללו ימשיכו לצבור רק את התשואה הנמוכה יחסית ולא ניתן להעביר את החסכונות שנצברו בדיעבד.
בלובי 99 מסבירים שהחסכונות לכל ילד שיושבים בבנקים, שייכים למשפחות משכבות מוחלשות והמשך ההפקדות בבנקים מרחיב לטענתם את הפערים החברתיים.
איך זה עובד?
תוכנית חיסכון לכל ילד נועדה לאפשר לילדי ישראל להתחיל את חייהם הבוגרים עם כמה עשרות אלפי שקלים בכיס, ללא קשר לתודעה הפיננסית של הוריהם או ליכולותיהם הכספיות. המדינה מפקידה מדי חודש 57 שקל לחיסכון עבור הילד (עד גיל 18) וההורים יכולים להוסיף לחיסכון עוד 57 שקל מתוך קצבת הילדים. הכספים יכולים להיצבר בבנק (כפיקדון) או בקופת גמל להשקעה (מניות ואג"ח), על פי בחירת ההורים באתר הביטוח הלאומי.
תיקון שבוצע בחוק לפני שנתיים קבע כי אם ההורים אינם בוחרים מנהל תוך חצי שנה מלידת הילד, הכסף מופקד אוטומטית באחת מקופות הגמל להשקעה בבתי ההשקעות, במסלול סיכון מוגבר (לעומת מסלול סיכון מועט קודם לכן). מדובר בהחלטה דרמטית מבחינה כספית. על פי ההערכות, הפער בכסף שייצבר לילד לאורך השנים בין רמות הסיכון השונות של החיסכון מגיע לעשרות אלפי שקלים.
אלא שכאמור, חלק מהילדים נשארו מאחור. חצי מיליון ילדים שהוריהם החליטו לחסוך דרך הבנק לא יכולים כיום להעביר (לנייד) את הכספים לקופת גמל להשקעה. זאת, למרות שיש קונצנזוס בין המומחים, משרד האוצר, ביטוח לאומי ורשות שוק ההון, על כך שהתשואה הצפויה בבנק תהיה נמוכה משמעותית.
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, טוענת כי "ילד ששמו את החיסכון שלו בקופת גמל יצא בגיל 18 עם 60 אלף שקל, בעוד שילד ששמו את החיסכון שלו בבנק יצא עם 20 אלף שקל בלבד. כמו שאי אפשר לחסוך לפנסיה בבנק כי יודעים שחיסכון ארוך טווח צריך להיות בשוק ההון, כך גם החיסכון של הילדים שלנו צריך להיות במסלולים עם תשואה גבוהה יותר".
מבדיקת גלובס שבוצעה לאחרונה, עלה כי אכן מדובר בפערי תשואה משמעותיים מאוד לרעת החוסכים בבנקים. בשנת 2023, שהייתה טובה במיוחד בשוק ההון, במסלול הסיכון המוגבר רשמו קופות הגמל של חיסכון לכל ילד תשואה ממוצעת של 17.3% - פי 9 יותר מאלה שכספם הלך למסלול "פיקדון פתוח" בבנק, או פי 6 מ"פיקדון סגור" ל־18 שנים.
אפילו מי שקיבל את התמורה הגבוהה ביותר במסלולי הבנקים, הפסיד בהשוואה למי שבחר במסלול הכי פחות משתלם מכל קופות הגמל שבתוכנית.
"הגענו לפשרה"
בסביבת ח"כ אזולאי הסבירו ש"התברר שיש בעיה משפטית להוציא את הכסף שכבר נחסך בבנקים ולהעביר לקופת גמל להשקעה. לכן הגענו לפשרה לפיה הכסף שנצבר יישאר בבנקים, אך הורה שירצה יוכל לפתוח לילד תוכנית חדשה בקופת גמל להשקעה". בנוסף אומרים שם כי "בגלל המלחמה יש הורים שמעוניינים בצורה אקטיבית לחסוך דווקא בבנק ולא רוצים להתעסק עם סיכונים מוגברים, ולכן ח"כ אזולאי החליט שלא נכון להוציא את הבנקים לחלוטין מהתוכנית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.