בכנסת הופתעו לגלות שהם יכולים לעזור לציבור ואף לשפר את מצבו הכלכלי

בשנתיים האחרונות, מאז החלה הריבית לעלות, הפכו הכספיות לטרנד לוהט. בקצרה, מדובר במוצר נזיל, אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים. אלה קרנות נאמנות שמשקיעות בנכסים בסיכון נמוך, מניבות תשואה דומה ואף גבוהה יותר מריבית בנק ישראל, היום 4.5%, והחוסכים משלמים מס רווחי הון (25%) רק על הרווח הריאלי. כלומר, במקרה שהאינפלציה השנתית זהה או גבוהה מהתשואה של הקרן, המשקיע פטור ממס. לשם השוואה, בפיקדון בנקאי תשלמו 15% מס על הרווח הנומינלי.

לקרנות יתרונות מובהקים לחוסכים, ברמת הנזילות וברמת התשואה. בקרנות הכספיות, דולריות ושקליות, מושקעים כ-130 מיליארד שקל. זה אולי נשמע הרבה, אך מדובר בפחות מ-8% ביחס לפיקדונות.

מה חדש? הכנסת אישרה את הרחבת פעילות הקרנות בכמה כלים: הצגת התשואה הצפויה, אפשרות להקים קרנות לתקופות קצובות עד שנה, והרחבת מסלולי ההפצה גם לגורמים שאינם יועצי השקעות, ובכך להנגיש את המוצר לקהלים רחבים בהרבה.

בגזרת חיסכון לכל ילד, אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתאפשר למי שפתח לילדו תוכנית בבנק לעצור את ההפקדות שם, ולפתוח קופת גמל להשקעה בבית השקעות. השינוי יחול רק על כסף חדש; מה שכבר הופקד בבנק יישאר שם. אמנם במקור דובר על הוצאת הבנקים לחלוטין מהתוכנית, אך גם השינוי הזה יעשה חסד עם לא מעט חוסכים צעירים. הסטטיסטיקה ברורה: המסלולים בסיכון גבוה של בתי ההשקעות מניבים תשואה גבוהה משמעותית מהבנקים בטווח הארוך.

מתברר שכשחברי הכנסת עוסקים לעומק בסוגיות כלכליות, הם יכולים לשפר את המציאות הפיננסית של הציבור. חבל שהם לא עושים את זה יותר.

בר לביא

מאות מיליוני שקלים נעלמו או נגנבו, מי יודע. שבעה חודשים והרשות, נדמה, עדיין לא מבינה מה התפקיד שלה, וסבורה שזה הסתיים מרגע שמסרה את מפתחות החברה למנהל מורשה.

אחרת איך אפשר להסביר את העובדה שסלייס עדיין מוצגת לציבור ההורים כמי שניתן להפקיד בה "חיסכון לכל ילד" - ללא אזהרה כי לא יוכלו לנייד את הכספים, גם אם ממש ירצו, כי הם מוקפאים עד הודעה חדשה בהוראת בית משפט. מבחינת הרשות, די בכך שתחת מנהל מורשה, הכספים מוגנים. נחמד. ומה עם זכותם של העמיתים לקבל החלטות על סמך מידע מלא ומושכל? זה מגיע רק למי שקורא בדבקות עיתונות כלכלית?

תפקיד הרשות הוא "הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים". כך הגדיר המחוקק. בתפקיד הזה הרשות כשלה ביג טיים. המינימום מבחינתה, פרט לבדק בית קפדני שיבטיח ששנית מצדה לא תיפול, הוא לראות את העמיתים לנגד עיניה. ולמשל להודיע באופן ברור לאבות ההמומים ולאמהות שמתאוששות מהתפרים ומההורמונים, מה סטטוס הקופות שדרכן הם מנסים להזניק את עתידם הכלכלי של ילדיהם.

נטע סרוסי

באוצר כינו את הרעיון "מכירת חיסול", שתפגע בהכנסות המדינה בטווח הבינוני ומעלה, וניסו לשכנע את סמוטריץ' לשמור את הרעיון כקלף אחרון למקרה של קטסטרופה כלכלית.

תחילה התרשמו חלק מפקידי האוצר שסמוטריץ' הבין והפנים. הוא אף ביקש מהם לגבש אלטרנטיבות לשחרור הרווחים הכלואים בלי לצאת למבצע הטבות מס. אלא שהשר לא המתין להמלצות שמגבשים אנשיו בנוגע לסנקציות על חברות שמנצלות את חוק עידוד השקעות הון לאגירת רווחים דרך "חברות ארנק". מבלי לעדכן את אנשי המקצוע במשרד, הוא המשיך להתקדם במשא ומתן מול נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון.

על הצעת הפשרה המתגבשת ביניהם שמעו באוצר מהחשיפה בגלובס בשבוע שעבר. ההצעה היא למבצע מוגבל על דיבידנדים שנכלאו בשנים 2018-2020. בדרג המקצועי באוצר, ובפרט באגפי התקציבים והכלכלן הראשי, מתנגדים לרעיון שנרקם מעל לראשיהם. גם גורמים מתונים יותר במשרד היו מעדיפים פתרון אחר ואומרים שיתנגדו לכל מבצע שלא מגובה לפחות בחקיקה נגד כליאת רווחים מכאן ואילך, ומניעת מבצעים נוספים.

בשבוע הבא יתקיים דיון המשך בנושא בהנהלת האוצר. סמוטריץ' יצטרך לבחור צד בין הדרג המקצועי שתחתיו לבין ראש הממשלה שמעליו. קצת משונה להיזכר שרק לפני 8 חודשים, בעת גיבוש תקציב המלחמה המעודכן, כבר הכריע סמוטריץ' בסוגיה לטובת פקידות האוצר. גם באותם ימים ניסה שמחון לקדם מבצע הטבות לדיבידנדים. בסיבוב הקודם, סמוטריץ' בחר את העמדה המקצועית. אלא שהאמון בין השר לאנשיו רק הידרדר מאז סביב סוגיות רבות - חלוקת הכספים הקואליציוניים במלחמה, תקצוב מוסדות הלימוד החרדים וחוק הגיוס, אם למנות רק כמה מהן - ונתניהו לוחץ למבצע יותר מבעבר.

בנוסף, סמוטריץ' מצוי במלכוד. אם לא יביא במבצע דיבידנדים את מיליארדי השקלים שזה יניב בגביית מס, הוא יצטרך להביא סכום דומה בגזרות מס כואבות על הציבור - או שיצלול לתוך גירעון ללא תחתית לאור הוצאות המלחמה הכבדות. לכן, אפילו באוצר יהיו מי שיופתעו אם השר יקשיב להם ויימנע ממבצע דיבידנדים שנוי במחלוקת.

אורן דורי