בריטניה | פרשנות

ניצחון הלייבור בבריטניה: הציפיות בשמיים, אבל המציאות הגלובלית מעבר לפינה

קיר סטארמר סחף את בריטניה והוביל את מפלגת הלייבור לאחד מהניצחונות הגדולים שלה • אלא שבעקבות הציפיות הגבוהות ימי החסד שלו יגמרו כבר היום לאחר שיקבל מהמלך את תפקיד ראש הממשלה • על הפרק: הסכמי הסחר מול האיחוד, התקררות הכלכלה הסינית והתמודדות אפשרית עם כוחות עונים - דווקא בקרב בעלות ברית

קיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור
קיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור

קיר סטארמר עשה זאת. משרת הציבור שהפך לפוליטיקאי רק לפני פחות מעשור הביא את מפלגת הלייבור לאחת התוצאות הטובות ביותר שלה אי פעם. התובע הכללי שנכנס לפוליטיקה "כדי לשנות", הנחיל לשמרנים את התבוסה הגדולה ביותר שלהם מאז ומעולם. הוא צבע מחדש את המפה הפוליטית בבריטניה באדום, וזכה ברוב עצום של 411 מושבים מתוך 650 מושבים. הוא עשה זאת על ידי שבירה למרכז כלכלית וביטחונית, בשל חולשת השמרנים, ואחרי שנים של שערוריות ומהומה שהביאו לכמיהה לידיים יציבות על ההגה. הוא ראש הממשלה הרביעי של בריטניה בחמש השנים האחרונות.

שיקם את הלייבור ועושה קידוש כל שישי: המועמד שצפוי להיות רה"מ של בריטניה
מערכות בחירות טורפות את הקלפים בבריטניה, בצרפת ובארה״ב וההיפופוטמים עפים

מבחינה פוליטית, הרוב העצום אמור לסדר לסטארמר שקט ויכולת להוציא לפועל את התוכניות שלו. אבל לציבור שבחר בו יש ציפיות בשמיים. תיקון המערכות הציבורית, מהתחבורה הלא מתפקדת, דרך מערכת הבריאות, דרך הדואר המופרט, ארגון מחדש של ההוצאה הממשלתית, בנייה של 1.5 מיליון בתים ועוד.

הוא הבטיח "שינוי" למצביעים שלו ולמדינה כולה, והבטיח להם כי "מצבם ישתפר מבחינה חומרית". לתושבים שחסכונותיהם נשחקו באינפלציה דו-ספרתית, שהחזרי המשכנתאות שלהם הוכפלו, השילוב בין ההבטחות לתדמית האמינה הספיקו. מחוזות בחירה שמרנים בעבר נפלו לידי הלייבור בקלות, כולל ארבעה מחוזות בחירה של ראשי ממשלה שמרנים לשעבר - דייוויד קמרון, בוריס ג'ונסון, ליז טראס ותרזה מיי.

האשראי שניתן עכשיו לסטארמר הוא עצום. אבל הבעיה העיקרית היא שלא הכל תלוי במדיניות שלו. למעשה, שורה של משתנים כלכליים וגיאו-פוליטיים יכולים לגרום לו לאבד את האהדה באותה זריזות שבה קודמיו מהצד השני של המתרס איבדו אותה. בפועל, עם צמיחה מינימלית (0.8% השנה, 0.1% בשנה שעברה) ועם התחייבויות שלא להעלות מסים, לסטארמר אין הרבה מרווח משחק כלכלי.

עם ההבטחות לשמור על אחריות פיסקלית, אין לו יותר מדי מנועי צמיחה להתניע. עם איחוד אירופי שיכול לשחק אתו משחקי סחר, סין שההאטה הכלכלית בה מצננת את כלכלות אירופה כולן, סטארמר תלוי ברוחות הכלכלה העולמית יותר מאשר בעצמו. הבטחותיו יכולות להתרסק על קרקע המציאות בקרוב מאוד.

שאלת בעלות הברית: בין טראמפ ללה-פן

גם מבחינה גיאו-פוליטית, סטארמר יכול למצוא בקרוב נשיא עוין למפלגת הלייבור בבית הלבן, בעוד ארה"ב הייתה ונותרה שותפה ובעלת ברית קריטית לבריטניה, במיוחד בתחום הסחר. הסכם-סחר אתה נותר אחד ממנועי הצמיחה הגדולים ביותר האפשריים לממלכה המאוחדת, אחרי הפרישה מהאיחוד האירופי. וגם מעבר לתעלה, בחירה אפשרית בימין הפופוליסטי הצרפתי ביום ראשון הקרוב תיצור בבת-אחת תהום בין שתי המדינות, שאמורות לפעול בתיאום.

כך למשל בנושאי סחר ומכסים או בנושא דיג, או בנושא הרגיש מכל - תנועת מהגרים לא-חוקיים מחופי צרפת לחופי בריטניה. סטארמר כבר הביע הסתייגות מהאפשרות שמרין לה-פן תעלה לשלטון בצרפת, אבל אולי יצטרך להתמודד עם ממשלה המובלת על ידי מפלגתה כבר בקרוב.

לכן, היום יום החסד היחיד של סטארמר, והוא יתחיל להימדד מהרגע שבו ייצא מארמון בקינגהאם, שבו ימנה אותו המלך צ'רלס לתפקיד ראש הממשלה. זהו הישג מדהים לבן למשפחה מהמעמד העובד, לאם שהייתה מרותקת לכיסא גלגלים, למי שחילץ את עצמו בעזרת לימודים ושאפתנות ועבודה קשה עד לתואר אבירות על תפקידו כראש התביעה הכללית. למי ששיקם את מפלת הלייבור בצורה שכזו.

סטארמר בוודאי עוד יחזור כמה פעמים בשנים הקרובות על בקשת סבלנות מהציבור. הוא יאמר כי כפי שלקח זמן לשקם את המפלגה, ייקח זמן לשקם את בריטניה השבורה. אבל ספק בכמה אורך-רוח הוא יתקל. בעבור סטארמר, השעון מתחיל לתקתק עכשיו.