הצמיחה הריאלית השנה תהיה שלילית: מה גרם לבנק ישראל להתיישר עם התחזיות?

לאורך החודשים האחרונים הציג בנק ישראל תחזית אופטימית יחסית: הוא צפה כי הריבית תרד שלוש פעמים תוך שנה, וכי הצמיחה הריאלית תהיה חיובית, בניגוד לצפי של כלכלנים בכיר בשוק המקומי ושל חברות הדירוג • אלא שכעת הוא משנה גישה ומציג תמונה פסימית בהרבה • מה עומד מאחורי המהפך?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

העדכון בתחזיות של בנק ישראל מלמד על גודל המכה שכלכלת ישראל חוטפת בצל המלחמה. הצמיחה בשנה הקרובה, על פי התחזית העדכנית של הבנק, תעמוד על 1.5% בלבד, זאת לעומת 2% בתחזית הקודמת. מדובר בצמיחה ריאלית שלילית לאור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה בישראל שעומד על כ-2%.

כבר לא בעלת עניין: בלקרוק מכרה מניות נייס בשווי של כ-100 מיליון דולר
האם התפטרות מנכ"ל שיכון ובינוי תוציא את ענקית הנדל"ן מהבוץ?

בכך, מיישר הבנק קו עם לא מעט גופים בינלאומיים וכלכלנים מקומיים, שכבר חודשים מציגים תחזית דומה. בחברת דירוג האשראי S&P אף צפו בתחזית שפרסמו באפריל כי הצמיחה השנה תסתכם בחצי אחוז בלבד. השאלה שעולה היא מדוע לבנק ישראל לקח חודשים ארוכים כדי לחתוך את התחזית, כפי שעשו לא מעט כלכלנים.

מנגד, חטיבת המחקר בבנק לא עדכנה את תחזית הגירעון שלה, ועדיין מצפה לכך שהממשלה תצליח להביא את הגירעון ליעד הרשום בתקציב. שינויים נוספים נעשו באינפלציה, שיעור הצריכה הפרטית, וברמת הריבית, כולן עודכנו לרעה. מדובר במהלך תמוה, שכן למרות שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר והצמיחה תהיה נמוכה יותר, התחזית סבורה שהממשלה תצליח לעמוד ביעדה. הכיצד?

הגירעון מעל היעד

"בבנק ישראל תמיד רושמים במודל הכלכלי את יעד הממשלה או פחות מכך", אומר לגלובס אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי באגם לידרים. "בנק ישראל כגוף מוסדי לא באמת יכול לרמוז שהוא סבור שהמדינה לא תצליח לעמוד ביעד התקציב שלה, הוא לא יחזור ממה שהמדינה תצהיר שהיא עושה". גרינפלד מאמין שבבנק לא באמת צופים שהמדינה תצליח לעמוד ביעד הגירעון.

1.5%
תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל־2024
מדובר בצמיחה ריאלית שלילית

3.2%
תחזית האינפלציה
של בנק ישראל ל־12 החודשים הקרובים. הנתון גבוה מהיעד (3%)

7.6%
שיעור הגירעון הממשלתי
מהתוצר בחודש יוני. היעד השנתי הוא 6.6%

בבוקר שלפני החלטת הריבית פרסמו במשרד האוצר את נתוני הגירעון: נכון לחודש יוני, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 7.6% מהתוצר. גירעון זה גבוה באחוז שלם לעומת היעד שהציבה הממשלה לתקציב 2024 (6.6%), אך מאחר שהחישוב נעשה 12 חודשים לאחור תיאורטית קיים סיכוי שהממשלה בכל זאת תעמוד ביעד.

ההנחות המרכזיות השתנו

הוצאות הממשלה מתחילת השנה חצו בחודש שעבר את רף ה-300 מיליארד שקל - זינוק של 34.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול נובע מהוצאות גבוהות של מערכת הביטחון והמשרדים האזרחיים עקב המלחמה; אלא שגם בנטרול הוצאות המלחמה, עומד הגידול בהוצאות הממשלה על כ-9.3%.

התחזית המאקרו-כלכלית הציגה שינויים בשיעור האינפלציה בעוד שנה וברמת הריבית הצפויה, זאת בנוסף לשינוי בצמיחה הצפויה. גרינפלד אומר כי בנק ישראל שינה שתי הנחות מרכזיות בתרחיש המרכזי שלו לכלכלה הישראלית: "ראשית, הוא מניח כעת שהמלחמה תימשך אל תוך שנת 2025 ולא כמו שסבר בעבר, שתסתיים בשנה הנוכחית בלבד. מעבר לכך, חטיבת המחקר בבנק ישראל מעריכה כי 'עלתה ההסתברות לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר מאלו שמגולמים בתחזית, כגון התארכות נוספת של המלחמה והתעצמותה בזירות השונות'".

גרינפלד מוסיף כי "משינויים אלו אנחנו יכולים להבין את השינוי בצמיחה. היא תהיה נמוכה יותר בעקבות המלחמה, לכן אנחנו אמורים לראות גירעון גבוה יותר. הם מניחים כביכול שהמדינה תעשה הכל כדי להביא את הגירעון ליעד, אך הסיכוי לכך שואף לאפס". הגירעון ככל הנראה יתקרב לרמה של 8%, צופה גרינפלד. גם בחברות דירוג האשראי הבינלאומיות הציגו הערכות דומות.

אם כן, התחזיות של בנק ישראל רלוונטיות בעיקר עבור האינפלציה והריבית. כאן, גרינפלד מתאר שינוי מהותי שבנק ישראל מציג לציבור ולשווקים: "הריבית הגבוהה מצויה ברמתה כבר זמן מה אך למרות זאת אנו רואים הערכה שרמת המחירים תגיע ל-2.8% בלבד, הרבה מעל למרכז יעד יציבות המחירים. התחזית הזו במצב מתוקן הייתה מאותתת על העלאת ריבית בעתיד הקרוב".

לעומת זאת, מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מציין כי "מהיכרותי עם בנק ישראל, הוא משתדל תמיד לשמור על אמינות אל מול הגופים הבינלאומיים ולכן לא לוקח את תחזית הגירעון של האוצר כהוויתה. חטיבת המחקר מבצעת את המודלים שלה לגירעון ולפיהם מעדכנת את התחזיות". הוא אומר כי ככל הנראה התחזיות של בנק ישראל עדיין צופות שהגירעון ב-2024 יגיע ליעדו, זאת למרות העלייה בשיעורו עד כה. גם שפריר מציין שלהערכתו הגירעון יעלה מעבר ליעד הממשלה והתחזית המאקרו-כלכלית החדשה.

האינפלציה תרים ראש

נתון נוסף שבו בנק ישראל יישר קו עם תחזיות השוק הוא האינפלציה. בניגוד לפעמים הקודמות, כעת חוזים בבנק שהאינפלציה תטפס בשנה הקרובה מעל היעד של בנק ישראל (3% ברף העליון) לרמה של 3.2%.

זו ככל הנראה אחת הסיבות שבבנק צופים כעת שהריבית תרד רק פעם אחת בשנה הקרובה, ולא נוקבים בתאריך שבו זה צפוי לקרות. "בבנק עומדים לחיות בשקט עם כך שהאינפלציה לא תתכנס למרכז היעד עד ל-2026. אחרת הם היו צריכים להעלות ריבית. אני חושב שהם צודקים בכך", מסכם גרינפלד.

מה שמשמעותי בעיני שפריר אלה האמירות הניציות של בנק ישראל לגבי העתיד: "לפני ההחלטה, חלק מהכלכלנים ציפו שבנק ישראל ירמוז על הורדת ריבית בעתיד הקרוב, זה לא קרה.

"מעבר לכך, דברי הנגיד על חשיבות ההתאמות הפיסקליות ועליית פרמיית הסיכון בישראל מדגישות את הפעולות הנדרשות מצד הממשלה".

לפי בנק ישראל, סיכון נוסף הוא שהממשלה "תבצע באופן חלקי בלבד את ההתאמות הפיסקליות הנדרשות כדי למנוע עלייה עודפת בגירעון, או שאישור התקציב יידחה לתוך 2025, לצד עלייה אפשרית נוספת בהוצאות המלחמה וההוצאות הקבועות. עלול להוביל לפגיעה בתוואי הצמיחה של המשק, להיחלשות השקל ולהתגברות הלחצים האינפלציוניים, שגם יתבטאו בריביות גבוהות יותר".