האם הממשלה מעבירה כספים קואליציוניים למשרד שפורק?

האם מועברים תקציבים למשרד שנסגר? לאבסורד כזה עדיין לא הגענו • המשרוקית של גלובס

ח"כ ולדימיר בליאק, יש עתיד (החזית הכלכלית, גלי צה''ל, 2.7.24) / צילום: יח''צ
ח"כ ולדימיר בליאק, יש עתיד (החזית הכלכלית, גלי צה''ל, 2.7.24) / צילום: יח''צ

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: ולדימיר בליאק
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: החזית הכלכלית
ציטוט: "[הועברו] כספים קואליציוניים ל... 'משרדים המיותרים'... המשרד לשוויון חברתי שהם פירקו אותו אבל עדיין ממשיכים להעביר אליו עשרות מיליוני שקלים"
תאריך: 2.7.24
ציון: לא נכון

לאחר דיון בוועדת הכספים בעניין העברות תקציביות שונות, ח"כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, התראיין לגלי צה"ל ונשאל כמה הכספים שהועברו באותו דיון שלא לצורכי מלחמה. "להערכתי בין 700 ל-800 מיליון שקלים", השיב בליאק, "חלקם כספים קואליציוניים למשרדים שמקובל לכנות היום המשרדים 'המיותרים', 'המומצאים'". אחת הדוגמאות של בליאק למשרד שזכה להקצאת כספים כזאת הייתה: "המשרד לשוויון חברתי שהם פירקו אותו, אבל עדיין ממשיכים להעביר אליו עשרות מיליוני שקלים". בדקנו האם המשרד לשוויון חברתי אכן פורק והאם אכן הועברו לו עשרות מיליוני שקלים ככספים קואליציוניים.

נתחיל מהשאלה האם המשרד לשוויון חברתי פורק. בממשלה הנוכחית המשרד אכן שונו סמכויותו של המשרד. עם השבעת הממשלה הנוכחית בדצמבר 2022, מונה עמיחי שיקלי ממפלגת "הליכוד" לתפקיד השר. בינואר 2023, הממשלה החליטה (החלטה מספר 40) להעביר מהמשרד לשוויון חברתי את הרשות לזכויות ניצולי השואה והרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי - שעברו לאחריות משרד ראש הממשלה. לאחר שבוע, הממשלה קיבלה החלטה (מספר 59) להעביר למשרד לשוויון חברתי ממשרד הרווחה את הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ואת האגף הבכיר לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב.

לאחר מכן, בפברואר 2023, הממשלה החליטה (החלטה 109) להעביר מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי (בראשות השר יצחק וסרלאוף) שטחי פעולה מסוימים, כמו האגף הבכיר לאזרחים ותיקים ורשות הצעירים. וכעבור כחודשיים, באפריל 2023, הוקם המשרד לקידום מעמד האישה, והועמדה בראשו השרה מאי גולן. בהתאם, הרשות לקידום מעמד האישה עברה מהמשרד לשוויון חברתי למשרד החדש.

אלא שבינואר 2024, בוטל המשרד לקידום מעמד האישה והתחום הועבר למשרד לשוויון חברתי (שנקרא מאז "המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה") - והשרה מאי גולן עברה לכהן כשרה לשוויון חברתי. בנוסף, הוחזר למשרד לשוויון חברתי האגף הבכיר לאזרחים ותיקים (אם כי נקבע שמשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יפעיל ויממן בשנת 2024 את הפעילויות שבעבורן נשמר תקציב בשנת 2023 לשנת 2024). ובמקביל, הועברו מהמשרד לשוויון חברתי למשרד התפוצות (בראשות השר שיקלי) הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב והאגף הבכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב.

כלומר, אף על פי שבמהלך כהונת הממשלה הנוכחית, נערכו שינויים רבים בסמכויות המשרד, הוא בכל זאת המשיך להתקיים.

ומה באשר להעברת הכספים? כפי שציין בליאק, באותה ישיבה של ועדת הכספים אכן אושרה העברה של 94.5 מיליון שקלים למשרד לשוויון חברתי. ואולם, לא מדובר בכספים קואליציוניים. כפי שמפורט בפנייה שהגיש לוועדה עלי בינג, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מדובר בהעברת עודפים משנת הכספים 2023 ל-2024.

ביררנו עם המשרד לשוויון חברתי לגבי מהות ההעברה, ושם הסבירו לנו כי "חוק יסוד משק המדינה קובע כי תקציב המדינה הינו תקציב שנתי. הדיון בוועדת הכספים עסק בעודפים מחויבים שהינם תקציבי מזומן ששימשו לביצוע התחייבויות כלפי גורמים חיצוניים ושיש בגינם התחייבויות שטרם נפרעו בשנת הכספים 2023. המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה התקשר בהתקשרויות חוזיות בשנת 2023 עם ספקים עבור פעילויות שונות למען אוכלוסיות היעד של המשרד ופניית העודפים שאושרה בוועדה נועדה כדי לממן את ההוצאות של שנה זו".

כלומר, אותם עודפים נוצרו מסיבות טכניות במהותן - ולא ניתן להשתמש באופן חופשי באותם כספים שלא נוצלו. מדובר בכספים שהמשרד אמור היה להוציא מתקציבו בשנה הקודמת, אך מסיבות שונות התשלום לא התבצע אז ונדחה לשנה הנוכחית. במילים אחרות, המשרד קיבל תקציב עבור פעולות מסוימות בשנת 2023, אך התשלום בעניינן נדחה ל-2024 - מה שאומנם יצר "עודף" חשבוני ב-2023, אך ההתחייבויות הללו עברו לשנת 2024. העברת הכספים המדוברת "לוקחת" את העודפים הללו מ-2023 ומעבירה אותם ל-2024 - השנה בה יתבצע התשלום עבור ההתחייבויות הקודמות.

לפי הפנייה, העודפים בתוכנית נוצרו מהתקשרויות שוטפות חוצות שנה עבור כלל יחידות המשרד - ובפנייה מפורטות שלוש כאלה: האחת, התקשרויות ותוכניות רבות אשר הינן חוצות שנים, שנוצרו בגלל הפער בין מועד תחילת שנת הלימודים במערכת החינוך (ספטמבר) לבין תחילת השנה הקלנדרית (כמו תוכנית מלגות); השנייה, תוכניות אשר תחילת ההתקשרות בהן היא חוצת שנים, כמו תוכניות בתים פתוחים לקהילת הלהט"ב, התקשרויות בתחום נותני שירותי מיחשוב וכדומה; השלישית, התקשרויות עם רשויות מקומיות שהרשויות המקומיות טרם הספיקו להגיש דרישת תשלום בגין הרבעון האחרון לשנת 2023 - תוכניות כמו מרכזי צעירים ובתים פתוחים.

מטעמו של ח"כ ולדימיר בליאק לא נמסרה תגובה.

לסיכום: אף שסמכויות המשרד לשוויון חברתי שונו פעמים רבות מאז כינון הממשלה, המשרד המשיך לתפקד - והכספים שכעת הועברו לו אינם כספים קואליציוניים, אלא עודפים שנוצרו מסיבות טכניות הקשורות לדחיית מועדי תשלום עבור פעילויות המשרד. לכן דבריו של בליאק לא נכונים.

שאלה בוערת באשר לניהול המלחמה היא השאלה התקציבית: האם הממשלה מקצה את הכסף למקומות הנכונים, או שהיא ממשיכה בפוליטיקה קטנה? לח"כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, הייתה תשובה ברורה, כשסיפר בגלי צה"ל על העברות בוועדה אשר "חלקם כספים קואליציוניים למשרדים שמקובל לכנות היום המשרדים 'המיותרים', 'המומצאים'". הייתה לו גם דוגמה: "המשרד לשוויון חברתי, שהם פירקו אותו, אבל עדיין ממשיכים להעביר אליו עשרות מיליוני שקלים". האם אכן הממשלה מעבירה כספים קואליציוניים למשרד שכבר לא קיים? בדקנו.

בדקנו תחילה אם המשרד לשוויון חברתי אכן פורק. המשרד הזה עבר לא מעט תלאות תחת הממשלה הנוכחית: כשהממשלה הושבעה בדצמבר 2022 הוא ניתן לשר עמיחי שיקלי. פחות מחודש לאחר מכן, בינואר 2023, עברה החלטת ממשלה מס' 40, שהוציאה מהמשרד את הרשויות לניצולי השואה ולפיתוח כלכלי־חברתי של המגזר החרדים והעבירה אותן למשרד רה"מ. בפברואר אותה שנה עברה גם החלטה 109, שהעבירה את האגף הבכיר לאזרחים ותיקים ואת רשות הצעירים לידי משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי של יצחק וסרלאוף. כחודשיים לאחר מכן הוקם המשרד לקידום מעמד האישה לטובת השרה מאי גולן, וכך הרשות לקידום מעמד האישה הועברה אליו מהמשרד לשוויון חברתי.

כל זה רק מ־2023. גם ב־2024 היו לא מעט תהפוכות במשרד. בינואר המשרד לקידום מעמד האישה בוטל והמשרד לשוויון חברתי הועבר משיקלי לגולן תחת השם "המשרד לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה". הרשות לקידום מעמד האישה חזרה למשרד, וכך גם האגף הבכיר לאזרחים ותיקים (אם כי הוחלט שהמשרד של וסרלאוף ימשיך במימון הפעילויות שנקבעו לאגף בתקציבים של 2023 ו־2024). במקביל הועברו מהמשרד גופים שייעודם קידום החברה הבדואית לטובת משרד התפוצות של שיקלי. אז הרבה עבר על המשרד וסמכויותיו, אבל בשום שלב הוא לא בוטל.

ישנה גם שאלה נוספת: האם הכספים שמועברים למשרד, שאין ספק לגבי שאלת קיומו, הם קואליציוניים? כאמור, בליאק התייחס להעברות שאושרו בוועדת הכספים. בישיבה אליה התייחס הועברו למשרד 94.5 מיליון שקל. אבל לא היה מדובר בכספים קואליציוניים, אלא בהעברת עודפים מתקציב המשרד מ־2023 ל־2024. במשרד לשוויון חברתי הסבירו לנו שמדובר למעשה בהתחייבויות של המשרד שנעשו ב־2023, אך מסיבות שונות התשלום עליהן נדחה ל־2024. בהתאם, למשרד גם אין חופש להשתמש בכספים אלו כראות עיניו. מדובר בהתחייבויות הנובעות מהתקשרויות חוצות שנים (לדוגמה, בתים פתוחים לקהילת הלהט"ב) או שהרשויות המקומיות שנהנו מהן טרם הגישו דרישת התחייבות לרבעון האחרון של 2023 בגינן.

מח"כ בליאק לא נמסרה תגובה. ההתייחסות המלאה של המשרד לשוויון חברתי מובאת בבדיקה המלאה.

בשורה התחתונה: דברי בליאק לא נכונים. תחומי אחריותו של המשרד לשוויון חברתי אכן שונו באופן תכוף מאז השבעת הממשלה, אך הוא לא פורק בשום שלב. כמו כן, הכספים שהועברו אליו הם לא קואליציוניים אלא לצורך תשלום התחייבויות מ־2023.

תחקיר: יובל אינהורן

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד