החרם על ישראל מתפשט לפינות חדשות בחברה

במשך שנים זכה הקמפיין הפרו-פלסטיני למען חרם עולמי נגד ישראל לתמיכה מוגבלת בלבד. אבל בחודשים מאז שהחלה המלחמה בעזה, גדלה התמיכה בבידודה של ישראל והתרחבה הרבה מעבר למאמץ המלחמתי שלה.

השינוי הזה עלול לשנות את הקריירות של ישראלים, לפגוע בעסקים ולהכביד על כלכלתה של מדינה בת 9 מיליון איש, התלויה בשיתוף-פעולה ותמיכה בינלאומיים בכל הנוגע להגנה, למסחר ולמחקר מדעי. 

● החרם באוניברסיטאות העילית בארה"ב מגיע לקרנות ההשקעה בהייטק הישראלי
● החרם האקדמי על ישראל מתרחב לספרד, ובקמפוסים בבריטניה "מבינים" את חמאס
● בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה
● "קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

כאשר ועדת האתיקה באוניברסיטת גנט בבלגיה המליצה להפסיק את כל שיתופי-הפעולה המחקריים עם מוסדות ישראליים בסוף מאי, המהלך תפס את הביולוג החישובי הישראלי ערן סגל בהפתעה.

 החוקר הישראלי ערן סגל. מעבדתו משתפת פעולה עם אוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: תמונה פרטית

תחומי המדעים לא הושפעו במידה רבה מתנועות החרם העולמי, אפילו חודשים לאחר המלחמה, ולעבודתו של סגל לא היה שום קשר למאמץ הצבאי הישראלי. שיתופי-הפעולה המחקריים של האוניברסיטה, ציינה ועדת גנט, כוללים מחקר על אוטיזם, על מחלת אלצהיימר, על טיהור מים ועל חקלאות בת-קיימא.

"מוסדות אקדמיים מפתחים טכנולוגיה עבור שירותי הביטחון, שמאוחר יותר מנוצלת לרעה לצורך הפרות זכויות אדם, ומספקים הכשרה לחיילים ולשירותי ביטחון, אשר מאוחר יותר משתמשים לרעה בידע זה לצורך הפרות זכויות אדם", כתבה הוועדה. 

ההצהרה הייתה "מאוד מדאיגה, מאוד מטרידה", אמר סגל, שלמעבדתו במכון ויצמן למדע יש שותפות מחקרית עם אוניברסיטת גנט, המתמקדת בגורמים המניעים השמנת יתר. הוא אמר שהוא עדיין לא יודע אם הפרויקט יופסק.

הוועדה קראה גם להשעיית השתתפותה של ישראל בתוכניות מחקר וחינוך ברחבי אירופה, התלויות לרוב במימון האיחוד האירופי. אם שותפים אירופיים יישמעו לקריאה, "זו תהיה מכה אדירה ליכולתנו לעסוק במחקר מדעי אקדמי", אמר סגל. 

"בהחלט סיבה לדאגה" 

מבול היוזמות הפוליטיות והמשפטיות החדשות נגד ישראל הוא חסר תקדים, אמר ערן שמיר-בורר, לשעבר ראש המחלקה למשפט בינלאומי בצבא הישראלי. הן כוללות מהלכים נגד ישראל ונגד מנהיגיה בבית הדין הבינלאומי לצדק ובבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

"אני חושב שלישראל יש בהחלט סיבה לדאגה", אמר שמיר-בורר, כיום עמית במכון הישראלי לדמוקרטיה. "הפיכתה למדינה מנודה פירושה שגם אם דברים לא קורים באופן רשמי, פחות חברות ירגישו שהן רוצות להשקיע בישראל מלכתחילה, פחות אוניברסיטאות ירצו לשתף פעולה עם מוסדות ישראלים. דברים פשוט קורים כשאתה מקבל את המעמד הסמלי הזה".

ישראלים מגלים שהם כבר לא רצויים באוניברסיטאות אירופיות רבות, לרבות השתתפות בשיתופי-פעולה מדעיים. השתתפותם במוסדות תרבות ובתערוכות ביטחוניות הולכת ונעשית טאבו.  

 אוני' גאנט בבלגיה במאי האחרון. ועדת האתיקה קראה להחרים מחקרים ישראלים ולהמנע מקשרים עם מוסדות אקדמיים ישראלים / צילום: ap, Virginia Mayo

סאגת תערוכת הנשק בצרפת  

לידור מדמוני, מנכ"ל סטארט-אפ ביטחוני ישראלי קטן, התכונן במשך חודשים לתערוכת נשק בינלאומית בפריז ביוני. הוועידה, Eurosatory, הייתה אמורה להיות הזדמנות נדירה עבור הצוות הקטן שלו להרחבת העסק, הוא אמר. ואז הגיע מייל שהודיע ​​לו שבגלל החלטת בית המשפט הצרפתי, נאסר על החברה שלו להשתתף.

"אנו מחויבים לחסום את הגישה שלך לתערוכה החל ממחר", אמרו המארגנים ערב האירוע, וציטטו צווי בית משפט שהוצאו בעקבות האיסור של משרד ההגנה הצרפתי. האיסור התקבל בתגובה לפעולות צה"ל ברפיח שברצועת עזה, שיותר ממיליון בני אדם נמלטו אליה.

ההחלטות הצרפתיות "זעזעו את כל הקהילה" של חברות טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות, אמרה נעמי אליאל, המנהלת בישראל של Starburst Aerospace, חברת ייעוץ בינלאומית המפתחת ומשקיעה בסטארט-אפים בתחום התעופה והביטחון. מארגני הכנס אמרו שהם הגישו ערעור בניסיון לבטל את החלטת בית המשפט, והודיעו לחברות ישראליות באימייל כי הם עושים כל שביכולתם כדי לאפשר להן להשתתף.

לאחר פתיחת הוועידה בית משפט צרפתי ביטל את האיסור, אך עבור מדמוני זה היה מאוחר מדי. חברות ישראליות רבות כבר פרשו. 

ה-BDS מתעורר  

תנועת ה-BDS (תנועה לקידום החרם, מניעת ההשקעות והסנקציות), שהוקמה ב-2005 על-ידי ארגונים פלסטיניים חברתיים-אזרחיים, קראה במשך שנים להשתמש בלחץ בינלאומי על ישראל כדי לקדם את מטרותיה, הכוללות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית וקידום הזכות של פליטים פלסטינים וצאצאיהם לחיות בישראל. אך התנועה זכתה לתמיכה מוגבלת.

האווירה השתנתה לאחר שישראל הגיבה למתקפה בראשות חמאס ב-7 באוקטובר, שבה נרצחו יותר מ-1,200 בני אדם, רובם אזרחים, ונלקחו לעזה כ-250 חטופים, על-פי ישראל.

כמה מן המטרות הממושכות של BDS ושל ארגונים פרו-פלסטינים אחרים מתממשות כתוצאה מן המלחמה, שבה מתו כ-38 אלף איש בעזה, רובם אזרחים, לפי גורמים פלסטינים. הנתון אינו מציין כמה מהם היו לוחמים. חודשים של לחימה, המחיר בחיי אדם ותמונות ההרס בעזה עוררו התנגדות בינלאומית לאופן שבו ישראל מנהלת את המלחמה.

"ככל שחברות ומוסדות ישראליים יהיו מבודדים יותר, ישראל תתקשה יותר לדכא פלסטינים", אומרת BDS באתר האינטרנט שלה. עומר ברגותי, מייסד שותף של BDS, סירב להגיב לכתבה זו.  

 כוחות צה''ל חוזרים מרצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

החרם מתפשט באקדמיה 

כשהחלה המלחמה, החלו לטפטף חרמות חדשים, בעיקר ממחלקות למדעי הרוח והחברה, אמרה נטע ברק-קורן, פרופסור למשפטים העומדת בראש כוח משימה נגד-חרם שהוקם במהלך המלחמה באוניברסיטה העברית בירושלים. 

החרמות החלו להתרחב לפני כחודשיים והתפשטו למדעי הטבע ולרמה האוניברסיטאית - "לתנועות כלל-אוניברסיטאיות וחשוב מכך, להחלטות לנתק כל קשר עם אוניברסיטאות ישראליות ועם אנשי אקדמיה ישראלים", היא אמרה. יותר מ-20 אוניברסיטאות באירופה ובקנדה אימצו חרמות כאלה, לדבריה.

סטודנטית ישראלית שהתכוננה ללמוד באוניברסיטת הלסינקי אמרה שכבר חיפשה מקום מגורים בפינלנד - עד שבית הספר הודיע לה במאי כי הוא השעה את הסכמי חילופי הסטודנטים שלו עם אוניברסיטאות ישראליות.

אוניברסיטת הלסינקי הפסיקה לשלוח סטודנטים לישראל לאחר ה-7 באוקטובר והחליטה להשעות את החילופים במאי, כדי לבטא את דאגתה בנוגע לסכסוך, אמרה מינה קוטניימי, ראש שירותי החילופים הבינלאומיים של בית הספר. האוניברסיטה אינה מתכוונת למנוע מן החוקרים שלה לשתף פעולה עם ישראלים, אמרה.

החרמות זוכים לתמיכה בכל הקשת האקדמית. "Cultural Critique", כתב-עת שיוצא לאור על-ידי הוצאת אוניברסיטת מינסוטה, הודיע לסוציולוג ישראלי במאי כי המאמר שלו נאסר לפרסום, משום שהם חושבים שיש לו קשר למוסד ישראלי. כתב-העת אמר לחוקר שהוא פועל לפי הנחיות ה-BDS, "הכוללות 'הסרת תמיכה ממוסדות התרבות והאקדמיה של ישראל'".

"Cultural Critique" התנצל לאחר מכן על אי-הכללת המאמר על בסיס השתייכותו האקדמית של החוקר, ותיקן את אתר האינטרנט שלו כך שייכתב בו שהגשות ייבדקו "ללא קשר לזהותו ולשייכותו של המחבר". כתב-העת הזמין את החוקר להגיש את המאמר מחדש. 

הלחץ גובר 

מנהיגים ישראלים מתחו זה זמן רב ביקורת על מאמצי החרם. הנשיא יצחק הרצוג אמר בוועידה כלכלית בחודש מאי כי אויביה של ישראל "מנסים לבודד אותנו כדי לפגוע בנו".

"האויב, אימפריית הרשע של איראן ושלוחיה, יחד עם מקדמים שונים של חרמות, מנסים בכל דרך לפגוע בקשרים (מסחריים) באמצעות מערכה בינלאומית אגרסיבית וצינית נגדנו", אמר.

הלחץ הגובר על ישראל כולל צו של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מחודש מאי, שלפיו על ישראל להפסיק את הפעולות הצבאיות ברפיח, וכן בקשה של התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) להוצאת צווי מעצר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לשר הביטחון של ישראל ולמנהיגי חמאס, המואשמים בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. ממשל ביידן מתח ביקורת על המהלך של התובע של ICC.

ארה"ב, בעלת ברית איתנה של ישראל, הטילה סנקציות, לא על ישראל אלא על קבוצות ישראליות הנתפסות כפועלות באופן בלתי חוקי כדי לפגוע בפלסטינים, לרבות מתנחלים המעורבים בהתקפות אלימות בגדה המערבית וקבוצות קיצוניות המעורבות בשיבוש משלוחי הסיוע לעזה.

למגזר היצוא הביטחוני הישראלי - שפרח לפני המלחמה, עם מכירות שיא של 13 מיליארד דולר ב-2023 - נודע במרץ שהוא עשוי להיות יעד לחרמות, כאשר צ'ילה מנעה מחברות ישראליות להשתתף ביריד התעופה והחלל הגדול ביותר של אמריקה הלטינית. אחריו הגיע האיסור הצרפתי ביוני.

ארה"ב מספקת לישראל יותר מ-3 מיליארד דולר בסיוע צבאי מדי שנה, והגבירה את אספקת משלוחי הנשק לאחר ה-7 באוקטובר. גורמים רשמיים אמרו כי המשלוחים הואטו מאז, משום שכלי נשק רבים כבר נשלחו, וממשלת ישראל הגישה פחות בקשות חדשות. כמה ארגונים לא ממשלתיים פנו לבית המשפט כדי לערער על מכירת נשק לישראל על-ידי ממשלות, לרבות בארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ודנמרק. לאור המלחמה בעזה, קנדה אמרה שלא תמכור נשק לישראל.

באירופה, מנהלי קרנות בוחנים את עמדותיהם לאור המלחמה, אמרה קירן עזיז, הבודקת החזקות בקרן הפנסיה הפרטית הגדולה ביותר בנורווגיה, KLP, כדי לוודא שאינן כוללות פעילויות הנוגדות את ההנחיות האתיות שלה. "אני יודעת שזה משהו שכולם בודקים", אמרה.

KLP נפטרה ממניות בשווי של למעלה מ-68 מיליון דולר של חברת קטרפילר האמריקאית בסוף יוני, וציטטה הצהרה של ועדת זכויות האדם של האו"ם, שלפיה העברת נשק לישראל עלולה להפר זכויות אדם וחוקים הומניטריים בינלאומיים ושקראה ל-11 חברות רב-לאומיות - לרבות קטרפילר - להפסיק את היצוא לישראל. קטרפילר לא השיבה לבקשת תגובה.

שיתופי-הפעולה הבינלאומיים עם ישראל נמשכים עדיין. יותר מ-1,000 אמנים סקנדינביים חתמו על עצומה, שלא הצליחה, לאסור את השתתפותה של ישראל באירוויזיון. הזמרת עדן גולן ייצגה את ישראל בגמר בשוודיה במאי, והגיעה אל המקום החמישי לאחר שביצעה שיר שנכתב לדבריה בהשפעת המתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר. שופט נורווגי בתחרות אמר שלא העניק לישראל נקודות בגלל פעולותיה בעזה. זו הפרה של כללי האירוויזיון האוסרים על שופטים להעניק למבצעים ניקוד על סמך הלאום שלהם.

אבל ישנם אמנים יוצרים בחו"ל המתנתקים מישראל. מאז תחילת המלחמה, סירבו כמה עשרות סופרים, רובם אמריקאים, לתרגם את ספריהם לעברית ולמכור אותם בישראל, אמרה אפרת לב, מנהלת זכויות החוץ בסוכנות הספרותית דבורה האריס בישראל.

סופר שעבד עם הסוכנות וכתב ספר לצעירים המתמקד בקבלה קווירית, סירב לפרסם ספר שני בישראל, אף שכבר נחתם חוזה ושתרגום לעברית יצא לדרך, אמרה לב. "הרגשתי שזה ספר חשוב לילדים ישראלים שחווים חוויות דומות", אמרה. "זה שבר לי את הלב".