הרווח של המדינה ממכירת וויז, וסימן השאלה סביב מיסוי הקניין הרוחני

על פי ההערכות, שיעור המס שישולם למדינה בעקבות עסקת וויז-גוגל יעמוד על 9 עד 13 מיליארד שקל. כל אחד מהמייסדים הישראלים - אסף רפפורט, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק - מחזיק כ־10% מהחברה, כך לפי הערכות, ורוב המניות הנוספות מוחזקות על ידי זרים.

● ארבעה מיליארדרים חדשים נולדו. ומה יקבלו 950 העובדים שלהם? 
● מאחורי עסקת העשור: ארבעה חברים שהכירו באוטובוס לבקו"ם והפכו ליזמים סדרתיים 

עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל מחלקת המסים בש. הורוביץ ושות' מסביר, כי "תחת ההנחה שכ־40%־45% מבעלי המניות במישרין ובעקיפין הם ישראלים תושבי ישראל לצורכי מס, הרי שמדינת ישראל צפויה למיליארדי דולרים טובים. אלו בשורות מצוינות למשרד האוצר ולעם ישראל".

"ככלל", מסביר נוימן, "רווח ההון במכירת מניות על ידי תושבי ישראל ממוסה בשיעור 28% (25% מס רווח הון בתוספת 3% מס יסף).

"כאשר המוכר מוגדר בעל מניות מהותי (ששיעור החזקותיו במועד המכירה או במועד כלשהו ב-12 החודשים שקדמו לה היה 10% ויותר) שיעור המס גדל ב-5% נוספים, למס של 33% (30% מס רווח הון ועוד 3% מס יסף).

"לכן, הפער דרמטי בין החזקה של 9.9% ל-10%. רווח ההון נמדד כהפרש בין שווי הרכישה של המניות, צמוד למדד, ובין שווי המכירה".

עו"ד יניב שקל, מומחה למיסוי, מעריך כי מלבד המס שישלמו המייסדים, "בחברה כזו, שהיא במהותה גם סטארט-אפ, יש כנראה גם נתח מהותי של אופציות של עובדים, בשיעור מס של 28%".

נוסף על כך, מציין עו"ד ליאור נוימן, כי גם משקיעים ישראלים, שהשקיעו בוויז דרך הקרנות הזרות, ישלמו מס בישראל בשיעור של 28%, מאחר שהקרנות שקופות ואינן ממוסות במקום מושבן.

"כך לדוגמה", הוא אומר, "משקיע ישראלי שהשקיע באמצעות קרן אינסייט האמריקאית ישלם מס למדינת ישראל ולא לארה"ב".

האם למדינה יש נתח בקניין הרוחני?

עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה במשרד עמית פולק מטלון, מציינת כי "בעסקאות אקזיט, שבהן נרכשות מלוא מניות החברה, מקובל שמבצעים האצה (אקסלרציה) של אופציות העובדים שעדיין לא בשלות, כך ששיעור המניות הרגילות ושיעור האופציות שמוחזק על ידי העובדים עשוי להגיע ל-10%, ויהיה חייב במס בישראל".

זווית מעניינת נוספת עוסקת בשווי הקניין הרוחני (IP) של החברה, והאם למדינה יש בכלל נתח בו.

ככל הידוע, הגם שהפיתוח של ה-IP נעשה בישראל, כל הפטנטים הם בבעלות החברה האמריקאית Wiz inc. באקזיטים, השווי של ה-IP טומן בחובו מס גבוה. אבל כשהוא שייך לחברה זרה, אין למדינה ככלל יכולת לטעון לנתח מהשווי הזה.

המדינה לא רוצה להרתיע משקיעים פוטנציאליים

האם הרשות בכל זאת תמצא דרך יצירתית לקבל נתח ממכירת הקניין הרוחני? "למרות שהקניין הרוחני מצוי בחו"ל, בשל היקף העסקה העצום והעובדה שמרכז הפיתוח בישראל כולל אלפי עובדים, לכאורה עלולה רשות המסים לטעון, כפי שטענה במקרים מסוימים בעבר, שחלק משמעותי משווי החברה הנמכרת גלום בקניין רוחני המצוי בישראל, ויש לשלם מס בישראל בגין הוצאתו", אומרת גוז לביא.

היא מוסיפה כי "יחד עם זאת, לעמדתי, היות שמלכתחילה הקניין הרוחני פותח עבור החברה הזרה, והחברה הישראלית הינה מרכז פיתוח, יקשה מאד על רשות המסים לבסס טענה של הוצאת הקניין הרוחני מישראל".

גורמים שונים מהאוצר מציינים כי המדינה אינה רוצה להיות במקום שבו היא מרתיעה משקיעים פוטנציאליים, עם "איום" ליטול נתח מס גם מקניין רוחני שאינו שייך לחברה ישראלית. לדבריהם, מעבר לעובדה שמדובר בטענה שקשה להוכחה, אין למדינה אינטרס לעשות זאת.

ומה לגבי עיתוי תשלום המס? התשובה תלויה במבנה העסקה: בעסקת מזומן, כל המס ישולם באופן מיידי עם השלמתה. במקרה של עסקת מעורבת, שכוללת גם רכיבי מניות ומימוש אופציות - תשלום המס מתבצע 30 יום מיום חתימת העסקה, עם אפשרות לדחייה של בין שנתיים לארבע שנים, ואפילו עד למימוש המניות, בתנאים מסוימים.