חודרות לבתים פרטיים, בלי נהלים מסודרים: מצלמות המעקב ברחוב עשויות לסכן את האזרחים

במסגרת דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי מטעם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשנת 2024, הוקדש פרק שלם לנושא הפעלת מצלמות מעקב על ידי רשויות במרחב הציבורי, ולא בכדי. בין היתר, מצא הדוח כי במקביל לזינוק המשמעותי במספר מצלמות האבטחה בשלל ערים בישראל, שום גורם מקצועי אינו יודע לדווח מהו המספר המדויק של המצלמות הנמצאות בידי הרשויות, או מהן היכולות הטכנולוגיות של המצלמות, הכוללות בין היתר את טווחי יכולת הצילום. בעוד שמטרתן של המצלמות במרחב הציבורי הינה לצלם את אותו המרחב, במסגרת הבדיקה נמצא כי ביכולתן של המצלמות לצלם גם בתים פרטיים וחללים פנימיים שאינם חלק מהמרחב הציבורי.

● דוח המבקר: ערעור על היטלי השבחה התקבל ביותר ממחצית מהמקרים
● האוצר: כל 1,000 חרדים קרביים יחסכו למשק 1.3 מיליארד שקל בשנה

"המצלמות הללו נועדו לשמור על הסדר הציבורי - אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים. מלחמת חרבות ברזל וסכנות הסייבר מחדדות ביתר שאת את חובתה של מדינת ישראל להגן על פרטיות אזרחיה. על משרד המשפטים והרשויות המקומיות לפעול כדי להסדיר את השימוש במצלמות ולהגן על פרטיות התושבים", כתב מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, במסגרת הדו"ח.

לא שמעו את עמדת הציבור

הבדיקה המוצגת בוצעה במסגרת ביקורת בחמש רשויות מקומיות - בני ברק, חיפה, נשר, ראשון לציון ודאליית אל כרמל. כאמור, הדוח מצא זינוק משמעותי במספר מצלמות המעקב לאורך התקופה שנבדקה, ולמרות עלייה זו, אין בידי שום גורם ציבורי בישראל נתונים מרוכזים על מספר המצלמות, כמו גם סוגיהן ומאפייניהן הטכנולוגיים.

נמצא גם כי הרשויות המקומיות שנבדקו לא בחנו טרם התקנת המצלמות את הצורך "להסוות או לטשטש מרחבים פרטיים בטווח הצילום", ובמקביל לכך, לא בוצע שימוע ציבורי טרם הצבת אותן מצלמות, כדי לשמוע את עמדת הציבור הרלוונטי בעניין. כמו כן, הדוח מצא כי ארבע מהרשויות שנבדקו - בני ברק, חיפה, נשר וראשון לציון - כלל לא אספו נתונים מלאים ומפורטים ממשטרת ישראל לגבי מיקום עבירות תנועה למשל, נתונים הכרחיים לקבלת החלטות מבוססות לגבי מיקום הצבת המצלמות. נוסף על כך מצא הדוח, כי "כל הרשויות שנבדקו לא בחנו מדי פעם בפעם בהליך סדור אם הנסיבות שהצדיקו את הצבתן מלכתחילה (של אותן מצלמות - מ' ו') עדיין עומדות בתוקפן, ואם האפקטיביות של המצלמות עולה על הפגיעה שלהן בזכות התושבים לפרטיות".

גם מבחינת התקציב ששימש להתקנת המצלמות, מצא הדוח כי לצורך מימון ההקמה של המערך ותחזוקתו הסתייעו הרשויות גם בתקציבים של ממשרדי ממשלה, למשל מהרשות לביטחון קהילתי במשרד לביטחון לאומי, או ממשרד הפנים, ממשרד הבינוי והשיכון ומגורמים נוספים, כמו חברת נתיבי ישראל ומפעל הפיס.

עובדה זו עלולה להיות בעייתית, מכיוון שריבוי מקורות המימון מייצר חוסר אחידות בניהול ובתפעול של אותו מערך מצלמות, זאת בין היתר בשל הסיבה כי ייתכן שמקורות המימון השונים פועלים לפי נהלים שאינם אחידים ואינם מחייבים באופן דומה.

עוד מצא הדוח, כי מבחינת הציבור, אין גישה למידע מקיף על אודות אותן מצלמות, מבחינת היכן הן ממוקמות, טווח הצילום שלהן ויכולותיהן הטכנולוגיות, כמו גם מה מה המידע הנשמר בהן. לפי החוק, אינפורמציה זו אמורה להיות נגישה לציבור.

עלייה של פי תשעה בראשון לציון

כאמור, הדוח מצא כי מספר מצלמות המעקב במרחב הציבורי עלה באופן ניכר בשנים האחרונות. זאת, בין היתר, כשבעיריית ראשון לציון מספר מצלמות המעקב גדל ב-11 השנים האחרונות פי תשעה, מ-150 בשנת 2012 ל-1,354 בשנת 2023. בבני ברק המספר גדל פי ארבעה במהלך תשע השנים האחרונות, מ-49 בשנת 2015 ל-210 בשנת 2023. בדאליית אל כרמל מספר המצלמות גדל גם הוא פי ארבעה, זאת בשש השנים האחרונות, מ-26 בשנת 2018 ל-110 בשנת 2023. בנשר מספר המצלמות גדל פי שניים וחצי, מ-109 בשנת 2020 ל-250 בשנת 2023, בשלוש שנים בלבד.

במקביל לזינוק החד במספר המצלמות, מצא הדוח חוסרים בהתנהלות הרשויות ביחס להנחיות רשות הגנת הפרטיות, זאת כשבין היתר מצא הדוח כי רוב הרשויות המקומיות שנבדקו לא עמדו בהנחיות המדויקות לגבי שמירת הצילומים ממצלמות המעקב במרחב הציבורי. לרוב הרשויות כלל לא היה נוהל מוסדר לגבי הזמן המותר לשמור את המצולם. עוד מצא הדוח כי בכלל השימוש במצלמות, באפשרותן לבצע ניתוח מידע רגיש שלא כחוק. לדוגמה, ביכולת המצלמות לזהות למשל לוחיות רישוי של רכבים, זאת כאמור ללא הסכמה מפורשת לכך כחוק, לפי הנדרש.

בנוסף, מבחינת הגורמים הנחשפים למידע המצולם במצלמות, מצא הדוח, כי אין הסדרה נאותה לגבי המקודנים המפעילים את המצלמות, כאמור, אלו הנחשפים למידע הרגיש המצולם, כשבין היתר לא מבוצעת בדיקה האם הם בעלי עבר פלילי.

בין היתר נכתב בדוח, כי "אחד מהסיכונים הכרוכים בכך שרשויות מחזיקות במידע אישי של התושבים, הוא האפשרות לשימוש לרעה של מורשי הגישה במידע שנאסף, למשל לשם בירור על אדם אחר או לשם העברת המידע לגורם מתעניין. באפשרותם של מורשי הגישה (המוקדנים או מורשים נוספים) לתפעל את המצלמות בזמן אמת, לרבות ביצוע צילומי תקריב והזזת עדשת המצלמות לצורך שינוי המרחב המצולם, ולצפות בחומרים מצולמים שהוקלטו ונשמרו בשרתי הרשות".

הדוח פירט כי באוגדן תיאורי תפקידים של משרד הפנים מופיעה הגדרת תפקיד למוקדן או נציג שירות, אולם לא קיימת הגדרת תפקיד למוקדן במוקד רואה, המוקד האחראי על תפעול המצלמות. לצד זאת נכתב בדוח "בתורת ההפעלה של המוקד הרואה שפרסם המשרד לביטחון לאומי יש התייחסות לתפקיד של מוקדנים, והיא כוללת דרישה להיעדר רישום פלילי".

ליישם את תפיסת "תכנון לפרטיות"

במסגרת הדוח מוכרת החשיבות הקיימת בהצבת אותן מצלמות, מרביתן בעקבות יוזמות ממשלתיות לצד יוזמות של הרשויות עצמן. המצלמות, כך כתוב בדוח "מטרתן, בין היתר, לסייע בהגנה על רכוש, בגילוי עבירות ומניעתן, בהעלאת תחושת הביטחון בקרב התושבים ובשמירה על הסדר הציבורי. השפעתן של המצלמות עשויה להיות חיובית כאשר הן מצמצמות התנהגות עבריינית או בזבזנית המזיקה לחברה כולה, ומנגד עלולה להיות שלילית כאשר היא פוגעת בפרטיותם של התושבים".

הדוח מורה לרשויות שנבדקו ליישם מספר אופני פעולה. בין היתר ליישם את תפיסת "תכנון לפרטיות" קודם התקנת מצלמות מעקב, ולפרסם לתושבים באתרים שלהן במרשתת את כל המידע הנדרש לגבי מיקום המצלמות ומאפייניהן, תוך הקפדה על זכותם של התושבים לפרטיות ועל עקרון השקיפות. עוד ממליץ הדוח כי על הרשויות שנבדקו לשקול להשתמש בכלים טכנולוגיים שיאפשרו להן לפקח ביתר קלות על הפעולות המתבצעות במערך המצלמות, מה שיקטין את החשש לשימוש לרעה בהן. גם מבחינת מוקדי הפעלת המצלמות, ממליץ כאמור הדוח "לפעול לקביעת הגדרת תפקיד ייעודית למוקדן במוקד הרואה ולהכשרה מתאימה לתפקיד האמור".

במקביל, ממליץ הדוח למשרד הפנים, זאת בשיתוף משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי והמשטרה, לפעול "להוצאת חוזר מנכ"ל שירכז את כלל ההנחיות לרשויות המקומיות בנושא הצבת מצלמות מעקב במרחב הציבורי בתחומן, לרבות בנושא שקיפות ויידוע הציבור ובנושא פיקוח ובקרה על השימוש במצלמות". עוד נכתב בדוח כי "נוכח הגידול הניכר בשימוש במצלמות מעקב, לצד ההתקדמות הטכנולוגית המתמדת ופוטנציאל הפגיעה בפרטיות הנובע מכך, מומלץ כי משרד המשפטים ישקול להסדיר בחקיקה את סוגיית השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי".