חברת הביולוגיה החישובית לפיתוח תרופות סייטריזון (CytoReason) הודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר. בגיוס השתתפו שתי משקיעות חדשות משמעותיות. האחת היא תאגיד הענק אנבידיה, אשר בשנים האחרונות סימנה את תחום שירותי המידע בעולם הבריאות לאחד ממנועי הצמיחה המובילים שלה; והשנייה היא תאגיד תרמו פישר, מוביל השוק בתחום הציוד הרפואי וכלי המידע למעבדות מחקר וחברות בתחום הבריאות.
● מנתח הלב שעשה אקזיט של יותר מ-300 מיליון דולר: "היו לנו גם אכזבות בדרך"
● אמירה אחת של טראמפ הפילה את מניית יצרנית השבבים הגדולה
משקיעים נוספים בסבב הם חברת פייזר, שכבר השקיעה והינה לקוחה של החברה. בנק הפועלים סיפק מימון מובנה באמצעות יחידת הטכנולוגיה של החטיבה העסקית שלו, והחברות Nomura ו-Locust Walk סיפקו ייעוץ פיננסי להשלמת הגיוס.
סייטריזון מפתחת מודלים ממוחשבים המסייעים בתכנון תרופות עבור תעשיית הפארמה. בתחילה בנתה החברה מודל ממוחשב המייצג את פעילות מערכת החיסון בגוף האדם, ומאז התרחבה לתחומי מחלה נוספים. את החברה הקימו פרופ' שי שן אור מהטכניון ודוד הראל המשמש כמנכ"ל החברה.
בראיון לגלובס עם הגיוס מספר הראל כי הכנסות החברה עומדות על כמה עשרות מיליוני דולרים. המודל העסקי של החברה כולל הסכמים עם חברות פארמה אשר משלמות לחברה בעבור שימוש במערכת הניבוי שלה בתהליכי פיתוח התרופות שלהן. ב-2023 חתמה החברה על הסכם עם סאנופי, וב-2022 הרחיבה הסכם קיים עם פייזר, כך שיניב לסייטריזן 110 מיליון דולר לחמש שנים.
אלה הן רק שתיים מהלקוחות של החברה, ולדברי הראל, שש מתוך עשר החברות המובילות בתחום הפארמה עושות שימוש בטכנולוגיה שלה. "ההכנסות שלנו גדלות כל הזמן, כאשר החברות מרחיבות את מספר התחומים שעבורם הן נעזרות במוצרים שלנו", אומר הראל. "נדווח גם על הסכמי פיתוח נוספים עד סוף השנה".
החברה גייסה עד היום כ-30 מיליון דולר מפיקו וונצ'רס, Astarc Ventures, אינפיניטי מדיקל, פונטיפקס ו-B Christopher Kim. מעבר לכך החברה התממנה מהכנסותיה, אך כעת היא מעוניינת להשתמש בסכום החדש שגוייס כדי להתרחב מסחרית וכדי לפתח את המודל שלה למחלות נוספות. בין היתר בכוונתה לפתוח נציגות בקיימברידג', מסצ'וסטס, במהלך השנה הקרובה. "אנחנו עדיין לא מאוזנים תפעולית, בגלל ההשקעה הגדולה שלנו בתחומים האלה", אומר הראל.
"הנפקה בהחלט על הפרק"
הראל מספר כי האתגר העיקרי בביצוע הגיוס היה הקושי של המשקיעים הפוטנציאליים להגיע לישראל לבחור את החברה מקרוב. אומנם המוצרים עצמם הם ממוחשבים לגמרי, ולכן ניתן להתרשם מהם גם מרחוק, אך מרכז הפיתוח של החברה, המעסיק 120 מתוך 130 העובדים שלה והוא לב הפעילות שלה, נמצא בתל אביב, במגדלי עזריאלי.
"למרות האתגר הזה, השחקנים הגדולים מרגישים בנוח מאוד עם ישראל", אומר הראל. "אנבידיה ותרמו פישר מכירות את המדינה היטב, דם את הטכנולוגיה והחדשנות וגם את הסכנות. ההשפעה היחידה של המלחמה הייתה היעדר הטיסות, אך כמו שפתרנו את הקורונה, פתרנו גם את זה. לאחרונה פורסם דוח של חברת 'חיסונים פיננסיים', שהראה כי מהירות ההתאוששות של המשק הישראלי מהמלחמה מקבילה לאירועים דומים בעבר. השוק הישראלי די יציב, וגם המשקיעים שלי מכירים את הדוחות האלה".
הראל מציין כי האירוע שהשפיע באופן החזק ביותר על החברה, ולטובה, היה מהפכת כניסת מודלי הבינה המלאכותית הגדולים לחיי היום-יום. "נוצר קונצנזוס עולמי לפיו בינה מלאכותית היא הדרך להתמודד עם כמויות עצומות של מידע", הוא אומר, "והיום לעולם קל הרבה יותר לקבל את הטכנולוגיה שלנו".
מה הלאה מבחינתכם? הנפקה? רכישה של חברות אחרות?
"התוכנית האסטרטגית היא קודם כל להשלים את פיתוח המודל למחלות נוספות ולשים אותו בידיים של כל השחקנים הגדולים. הנפקה בהחלט על הפרק, אבל עם קצב ההכנסות שלנו אנחנו לא זקוקים לכך בדחיפות, ולא רואים את זה קורה לפני 2026, בגלל מצב השוק. אם נרצה נזילות עבור חלק מבעלי המניות הותיקים יותר שלנו, נוכל לעשות גיוס סקונדרי (בו בעלי המניות הקיימים מוכרים את החזקתם לבעלי מניות חדשים כחלק מהסבב). לגבי רכישה של חברות אחרות, זה פחות על הפרק מאשר הנפקה, אבל זו גם אפשרות שאנחנו בוחנים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
