14:40
בג"ץ קבע: "נוכח החשיבות הרבה שאנו מייחסים להידברות והסכמות ובשים לב למורכבות ורגישות הסוגיה נדונה, צריך לתת ניסיון להידברות". לכן הורו לשר לוין לעדכן עד ה-8 באוגוסט על התקדמות בסוגיה. השופט שטיין אמר "פשרה רעה עדיפה לעתים מפסק דין".
14:20 - השופטים יצאו להתייעצות ויחזרו בקרוב
14:15
וילנר ביקשה מעו"ד אמיר לומר עד מתי על בג"ץ להמתין עד שהתערבו? "זו שאלה חשובה. אנחנו באמת רוצים לדעת". עו"ד אמיר לא השיב על השאלה ואמר שיש פסקי דין שלוקח לשופטי העליון 7 שנים. "זה לא תגרנות בשוק. אם תקבלו את העתירות - אין הסכמות. זה מהות העניין".
השופט שטיין: "אי אפשר לקיים את המערכת בלי נשיא במינוי קבע. אין נשיא, חסרים שופטים. אדוני רוצה שהארכות מעצר תידחנה כי יש מעט שופטים?".
השופט גרוסקופף הוסיף: "המצב לא אופטימלי. חסרים שופטים". הוא פנה לעו"ד אמיר ושאל: "המצב של אי מינוי נשיא - משפר את מערכת המשפט? מביא לכך שתיקים מתנהלים מהר יותר? חשוב שיהיה נשיא נבחר. זה לא עניין אישי. לא צריכה להיות לגבי העניין מחלוקת".
על כך השיב עו"ד אמיר: "לא הכול נמדד בקצב הדיונים. למשל, הפעלת שיקול דעת לבחירת נשיא על יסוד הסכמה רחבה".
13:00 נציג היועמ"שית: התערבות בג"ץ בסכסוכים אלו היא המשמעות של דמוקרטיה
עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים, טען מטעם היועצת המשפטית לממשלה: "נשיא ביהמ״ש העליון הוא ראש השופטת הוא אחד משבעה סימני השלטון של מדינת ישראל. השאלה היא האם לא עברנו את הצורך לפעול במהירות הראויה ועברנו את הצורך הזה ממזמן".
השופטת וילנר שאלה: "האם יש לשר שיקול דעת כאשר יש צורך במינוי נשיא ושופטים?".
הלמן השיב: "צורך זה מושג רחב. כגודל הצורך וצורך זה מושג רחב. נקודת המוצא היא שהמחוקק הטיל את הסמכות למנות שופטים על הוועדה לבחירת שופטים. השר הוא יו"ר הוועדה אבל הסמכות היא של הוועדה לא של השר. מוטב שבית המשפט הזה יתערב כמה שפחות בוועדה לבחירת שופטים אבל בית המשפט הוא המנגנון הייחודי שיש במדינת ישראל לקבלת הכרעות שיש סכסוכים מסוג זה, גם אם זה מפריע למישהו זוהי המשמעות של דמוקרטיה. באיזון, השר לא פועל במהירות הראויה".
12:50 השופטת וילנר: אין לשר המשפטים זכות וטו על מינוי שופטים
עו"ד ציון אמיר טען: "מגיע האיש הכי חשוב במערכת המשפט זולת הנשיא. הוא זה שממונה על המערכת ואומר אני כמדיניות רוצה לאחד, אני לא מוכן להיכנע לא לרוחות חולפות ולא להיכנע ללחצים ולא להכפיף את הרשות המבצעת לרשות השופטת".
השופטת וילנר השיבה: "נטען שעל ידי המדיניות הזאת יש לשר המשפטים זכות וטו על מינוי נשיא לעליון, בעוד שבשיטה שלנו אין לשר המשפטים וטו על מינוי שופטים".
אמיר המשיך וטען "השופט פוגלמן שהוא חבר בוועדה לבחירת שופטים, אומר שאנחנו נמצאים במשבר לאומי צריך אחדות. אם מ"מ נשיא ביהמ״ש העליון שזו עת שצריך לשקול את השיקולים האלה אז כמובן שההחלטה של השר היא סבירה".
12:20
עו"ד אמיר טען: "מאז הרפורמה המשפטית עליה הכריז שר המשפטים, ועד היום יש מחלוקת שקורעת את החברה הישראלית. המלחמה שהגיעה ב-7 באוקטובר חידדה את המחלוקות והביאה אותם לקצה. איך אפשר לא לשקול את הדברים האלו? השר רוצה לקרב ולא להרחיק, שהנשיא שיבחר לא יהיה שנוי במחלוקת".
השופט גרוסקופף השיב: "יכול להיות שלא ימונה נשיא. איך בית המשפט אמור להתנהל? מה יקרה בינתיים? אנחנו צריכים לתת שירות לאזרחי. זה לא שיקול שהשר צריך להתחשב בו? אין אדם שעומד בראש המערכת", והזהיר "בעוד שלושה חודשים אין ממלא מקום לממלא מקום".
אמיר השיב: "נשנה את החוק", והוסיף: "ישבו ראש בראש עד שיצא עשן לבן".
12:00
לדיון הגיעה חברת הכנסת קארין אלהרר, החברה בוועדה לבחירת שופטים מטעם האופוזיציה ובא כוח לשכת עורכי הדין, שביקשה להצטרף להליך. עו"ד ציון אמיר המייצג את השר לוין באופן פרטי טען ראשון וביקש לדחות את העתירה.
השופט גרוסקופף העיר על מינוי שופטים לבית המשפט העליון: "כולנו יודעים שחסרים שופטים. אולי יש טעם להתניע את התהליך. אנחנו נמצאים היום מספר רב של חודשים אחרי".
עו"ד אמיר: "פעם ראשונה שמגישים עתירה כזו כדי לשסות רשות אחת ברעותה".
השופטת וילנר שאלה: "לפי החוק, אם השר ראה שצריך למנות שופט עליו לכנס את הוועדה - מה גדר שיקול הדעת של השר? הוא יכול להחליט שהוא לא מכנס את הוועדה מכל סיבה שהיא? נניח שיש לו שיקול דעת. מה גדר שיקול הדעת? וילנר המשיכה ושאלה - האם הטענה שלכם היא כי נוכח מצב המלחמה בארץ - ראוי שתהיה הסכמה מלאה בעת מינוי כל שופט ונשיא בישראל?".
השופט גרוסקופף שאל: "האם יכול להיות ששר המשפטים לא רואה שיש צורך למנות נשיא לבית המשפט העליון?".
אמיר השיב: "אם נקבל את המשמעות המרחיבה אנחנו מעקרים את הסמכויות שהתכוונו לתת לו. יש לו מעמד ייחודי".
גרוסקופף: "אם הוא ראה צורך עליו להודיע ברשומות ולכנס את הוועדה".
וילנר התערבה: "זו שאלה. אנחנו לא אומרים את דעתנו. יש טענה שאומרת שברגע שיש צורך, יש חובה ואין שיקול דעת".
אמיר: "לא בכדי לא כתוב שמרגע שהתפנה מקום יש למנות. יש רוב בוועדה לגורמים המקצועיים. יש רוב מובהק של 5 נגד 4".
גרוסקופף השיב: "יכלו לנסח שיש שיקול דעת. פה קבע המחוקק שאם השר ראה שיש למנות, לגבי הנשיא נראה שהצורך ברור. השאלה - האם בהינתן צורך ברור - מה מרחב שיקול הדעת".
11:30
בג"ץ דן בשידור חי בעתירה לחייב את שר המשפטים למנות נשיא לעליון ולמנות שופטים לבית המשפט העליון. הדיון, שמתקיים בפני השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, עוסק בהתנהלותו של שר המשפטים יריב לוין בניהול הוועדה. הדיון מועבר בשידור חי לבקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים.
העותרת, התנועה לאיכות השלטון, מבקשת לחייב את השר לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון, תשעה חודשים לאחר פרישתה של הנשיאה לשעבר אסתר חיות. לעמדתה התנועה המצב הנוכחי, בו בית המשפט העליון פועל ללא נשיא קבוע, הוא חסר תקדים ופוגע קשות בתפקוד הרשות השופטת ובעקרון הפרדת הרשויות. העתירה מבקשת גם למנות שני שופטים חדשים לעליון, מאחר שכעת מכהנים 13 שופטים בלבד במקום 15 מאז פרשו חיות והשופטת ענת ברון באוקטובר 2023.
● לוין נגד יועמ"ש בתי המשפט שביקר אותו: מצוי ב"ניגוד עניינים בוטה" בשל מועמדותו לשיפוט
● סיבוב הפרסה של יריב לוין: התיקון המרוכך להלכת אפרופים הפך לשינוי דרמטי
בתגובה שהגיש עו"ד ציון אמיר, המייצג באופן פרטי את לוין, מתבקש בית המשפט לדחות את העתירה. נטען כי "האיזון הוא הקביעה כי שר המשפטים הוא יו"ר הוועדה ולו נתון שיקול הדעת בדבר כינוסה והן בדבר זהות המועמדים שיעלו להצבעה והעיתוי בעניינם". עוד נכתב כי "המתנה להשגת הסכמה רחבה בין הרשויות השונות גורמת לעיכוב לעיתים של בחירת שופטים ולעומס זמני במערכת, אולם בסופו של דבר תורמת לאמון הציבורי במערכת זו. בחירת נשיא עליון בדרך של נטילת סמכות מידי השר וכינוס הוועדה באמצעות צווי בג"ץ ובהיעדר הסכמה רחבה - הינה מתכון ודאי לאובדן האמון הציבורי".
היועמ"שית: "לוין מפר את האיזון המשטרי-חוקתי"
עם מינויו לתפקיד שר המשפטים הכריז לוין על המהפכה המשפטית שהממשלה מתכוונת לבצע, להפחתת כוחו של בג"ץ, הייעוץ המשפטי ושינוי החברים בוועדה לבחירת שופטים. בשל כך נמנע לוין מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים לחלוטין במשך 10 חודשים למרות המחסור בעשרות שופטים במערכת. לוין גם הצהיר על עמדתו, לפיה יש לשנות את שינוי בחירת נשיא בית המשפט העליון, כך שלא ייבחר השופט הוותיק ביותר כפי שהיה מאז קום המדינה.
רק לאחר שהוגש בג"ץ נגדו בעניין, הודיע לוין כי יכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אך יביא להצבעה רק מינויים שהם "בהסכמה רחבה" - כלומר מוסכמים על כל חברי הוועדה. זאת למרות שלפי החוק נדרשת הסכמה של רוב רגיל למינוי שופטים לערכאות הנמוכות, ורוב של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון.
בחודשים האחרונים מונו עשרות שופטים, כולם מונו על-פי דרישתו של לוין בהסכמה של כל חברי הוועדה. העתירה הוגשה מאחר שלוין מסרב להביא להצבעה מועמדים שאינם בהסכמה רחבה למינוי נשיא למרות שהרוב הנדרש הוא רוב רגיל של חמישה מתוך תשעה, וללוין אין רוב לשנות את שיטת הסניוריטי.
עמדת היועמ"שית שהוגשה לבג"ץ היא כי הוא פועל בניגוד לחוק כאשר הוא לא מביא להצבעה בוועדה מועמדים. בעמדה שהגישהגלי בהרב ארה נכתב כי לוין "הופך את סמכות השר לכינוס הוועדה, שהיא במהותה סמכות אופרטיבית שנועדה לאפשר את עבודת הוועדה, למעין זכות 'וטו', אשר בכוחה למנוע בחירת נשיא שלא על דעתו, ובניגוד לחוק".
עוד טוענת בהרב-מיארה כי המצב כיום הוא "חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, וככלל, לאורך שנות קיום המדינה. הימנעות השר במשך תקופה ממושכת מהעלאת בחירת נשיא לבית המשפט העליון על סדר היום של הוועדה, מעניקה הלכה למעשה לרשות המבצעת שליטה בפועל בהליך מינוי נשיא בית המשפט העליון, והופכת את השר ל'שחקן וטו', ובכך מפרה את האיזון המשטרי-חוקתי ובאופן הפוגע בהפרדת רשויות".
עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, מסר: "הדיון היום הוא הזדמנות קריטית להשיב את שלטון החוק על כנו. לא ייתכן שמערכת המשפט תמשיך לפעול ללא הנהגה קבועה בגלל שיקולים פוליטיים צרים. אנו מצפים מבית המשפט להורות לשר המשפטים לקיים את חובתו החוקית ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי. זהו מבחן קריטי לדמוקרטיה הישראלית ולעקרון הפרדת הרשויות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
