למה החברה שעומדת בפני אקזיט ענק לא נרשמה בישראל

וויז, חברת הסייבר הישראלית־אמריקאית שמנהלת בימים אלה משא ומתן מתקדם לרכישתה תמורת 23 מיליארד דולר לגוגל, הוקמה רק לפני כארבע שנים, שבועות ספורים לפני שפרצה מגפת הקורונה ברחבי העולם. אז עוד העדיפו חברות הייטק ישראליות להקים את המטה שלהן בארץ - ישראל נהנתה ממוניטין של בירת הייטק עולמית ומשקיעים רבים הרגישו בנוח עם הסביבה הרגולטורית.

● המרוויחים הגדולים מאקזיט הענק נחשפים, והם פטורים מתשלום מס מלא בישראל 
● אחד המשקיעים הראשונים בוויז נזכר בתקופת ההקמה: "המייסדים תמיד היו פנומנליים"

אלא שהחברה בראשותו של אסף רפפורט בחרה בארה"ב פעמיים: הן כמקום שבו תקום חברת האם של וויז, "וויז אינק", והן כמקום שבו יירשם כל הקניין הרוחני. מדובר בהחלטה נדירה: גם כיום, כאשר רוב חברות הסטארט־אפ הישראליות רושמות את חברת האם שלהן בדלאוור בארה"ב, הקניין הרוחני נצבר בדרך כלל בישראל - היכן שהוא מפותח לרוב.

הבחירה בארה"ב קשורה בין היתר לחקיקה שעברה בסוף שנת 2017 על ידי ממשל טראמפ. מדובר ברפורמת מס ששינתה בעקיפין את התמונה עבור סטארט־אפים ישראלים, ומטרתה למנוע מצב שבו ענקיות הטק האמריקאיות - כמו אפל, גוגל או מטא - "מחנות" את הנכסים הבלתי מוחשיים שלהן מעבר לים במדינות בעלות מס בשיעור חד־ספרתי - באירלנד למשל.

במקביל להפחתת מס החברות הפדרלי מ־35% ל־21%, הוא הושת על חברות טכנולוגיה שהחזיקו קניין רוחני במקלטי מס נוספים בשיעור גבוה יותר (מס המכונה GILTI - א"ג). הצעד חיזק בקרב קרנות אמריקאיות את המוטיבציה להשקעה בחברות שהקניין הרוחני שלהן מוחזק בארה"ב.

בפועל, למרות שמאז תחילת 2023 חלה עלייה בבחירה של חברות ישראליות להקים חברת־אם בארה"ב, חברות ישראליות המשיכו להחזיק את הקניין הרוחני היכן שהוא פותח - בחברות הבנות בישראל שפועלות בלאו הכי במודל של קוסט פלוס, כלומר נחשבות כמרכז המספק שירות לחברה ומשלמות מס מופחת בשל כך - וזאת משום שבדרך כלל הן לא האמינו שיגיעו לרווחיות כזו שתחייב אותן במס החדש.

למעשה, ייתכן כי וויז איננה חייבת במס האמריקאי המדובר גם היום, מאחר שהיא עדיין חברה הפסדית. לפי נתונים שפורסמו באתר "דה אינפורמיישן", הגם שקצב ההכנסות השנתי שלה מגיע ל־500 מיליון דולר, היא מפסידה בין 30־40 מיליון דולר ברבעון.

על פי כתבי התביעה וההגנה במשפט הפטנטים שהגישה אורקה נגד וויז בארה"ב עולה כי הקניין הרוחני של וויז כולל טכנולוגיות לניטור שימוש באפליקציות בענן, וכן היבטים מוצריים של ניטור אבטחת המידע בענן הלקוח.

דלוואר כברירת מחדל

מאז ומעולם העדיפו סטארט־אפים ישראלים לרשום את חברת האם בארה"ב בגלל שלמשקיעים האמריקאים - ברוב המקרים קרנות הון סיכון - היתה העדפה להשקיע בחברות הרשומות בדלאוור - סביבה משפטית, רגולטורית ועסקית שהם מכירים היטב. הסכמי ההשקעה הדלווארים הם ברירת מחדל נגישה ונוחה בקרנות האמריקאיות, אלא שמשנת 2014, עם התחזקות החברות בישראל, אזרו היזמים הישראלים אומץ רב יתר והקימו את החברות בישראל.

מדוע, אם כן, בחרו יזמי וויז להקים את החברה בארה"ב? ככל הנראה, ארבעת המייסדים היו יזמים סדרתיים מנוסים מאוד שכבר בשלב הראשון היו מחוזרים על ידי קרנות אמריקאיות חזקות. נזקפה להם הקמתה של חברת הסייבר אדאלום שנרכשה על ידי מיקרוסופט ב־320 מיליון דולר, ואחד מהם, אסף רפפורט, אף ניהל את כל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ואת ההתרחבות שלה בתחום הסייבר.

במידה רבה של צדק, המייסדים הכירו את השוק האמריקאי וראו את היציאה לשוק הזה כקודמת לכל. כשנה וחצי לאחר מכן, חוסר היציבות הפוליטית ולאחר מכן המלחמה חיזקה את הנטייה של חברות ישראליות להקים את חברת האם בארה"ב. בצורה הזו המשקיעים האמריקאים אמנם לא מורידים את החשיפה לישראל - המוחות הטכנולוגיים עדיין יושבים כאן, אבל עבור האמריקאים, חברות ה־Inc, יוצרת מעין הפרדה משפטית ומרחיקה אותם פורמלית מישראל.

גם היום, שמירת הקניין הרוחני באופן בלעדי בחברת האם בארה"ב עדיין איננה מקובלת, זאת כיוון שמרבית הפונקציות המהותיות יושבות בישראל. פירמות רואי החשבון הגדולות עדיין ממליצות לחברות הישראליות לשמור את הקניין הרוחני בישראל, כדי להפחית עלויות תפעוליות.

למרות שרשות המסים יכולה לדרוש מוויז לשלם את המס על יצירת הקניין הרוחני, כי הרי רובו ככולו נוצר בישראל באמצעות מרכז הפיתוח בתל אביב, הרי שההערכה של בכירים במשרד האוצר הוא כי הרשות לא תעשה דבר, וזאת כדי שלא ליצור תקדים שיגרום לחברות הישראליות להעביר גם משרות מחקר ופיתוח לארה"ב. יחד עם זאת, אומר גורם משפטי בכיר בענף ההייטק: "אינני רואה תסריט שבו רשות המסים לא מתחילה בתהליך של בירור הנושא".

"הכסף הגדול"

התקדים של וויז הוא אמנם תקדים נדיר, אך מסוכן. אם חברות ישראליות נוספות יפעלו לפיו, הרי ששיעור המס שניתן יהיה לגבות ממכירתן יהיה נמוך הרבה יותר. "הכסף הגדול נמצא פעמים רבות במיסוי הקניין הרוחני", עו"ד רו"ח רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה במשרד עמית פולק מטלון. "הרבה יותר מאשר התקבולים שמתקבלים מתשלום מס הכנסה על ידי העובדים ומתשלום מס על רווחי הון כתוצאה ממכירת מניות או אופציות.

"מדובר בשיעור מס חברות של 23% על השווי המוערך של הקניין הרוחני, אשר לעיתים קרובות במקרים של חברות הייטק שעדיין לא הספיקו למכור הרבה, מהווה את רוב הערך של החברה", היא אומרת. ככלל, ככל שלחברה הזרה הנמכרת יותר זיקות לישראל וכמו־כן פיתוח הטכנולוגיה בעל יותר מאפיינים ישראליים, לרשות המסים יש תמריץ גבוה יותר לדרוש את המס הקשור בו. לשם הכרעה האם הקניין הרוחני מצוי בישראל - אפילו אם הוא רשום כעת מחוץ לישראל - נבחנים, בין היתר, הפרמטרים הבאים: עובדת רישומו של הקניין הרוחני בישראל בשלב הראשון, האם קיים מנכ"ל ישראלי שפעיל מהארץ, האם ישנם נושאי תפקידים בכירים נוספים שפועלים מישראל, האם מחלקת המו"פ מנוהלת מישראל והאם קיים רוב ישראלי שאמון על הפיתוח.

"מאז תחילת 2023 אנחנו רואים שמרבית חברות הטכנולוגיה הישראליות מוקמות קודם כל עם חברת אם בדלאוור, כאשר קיים ביקוש הולך ועולה לרשום גם את הקניין הרוחני בארה"ב, מגמה שלא היתה קודם. אם חברות נוספות יחליטו לרשום את הקניין הרוחני בחו"ל, יהיה כאן אובדן מס פוטנציאלי עצום בהיקף של מיליארדי דולרים, לא רק ממס רווחי הון בעת מכירה, אלא גם ממיסוי עובדים בכירים כמו מנהלי פיתוח ומוצר שיעבדו מחו"ל ולא מישראל, שלא לדבר על סמנכ"לי כספים, שיווק או מכירות שברובם הם זרים המועסקים בחו"ל".

לעיתים רשות המסים מוגבלת ביכולתה לדרוש את תשלום המס על חברות שרשומות בארה"ב. גוז־לביא מספרת כי אמנות המס הבינלאומיות שעליהן חתומות ישראל וארה"ב מאפשרות לקיים מנגנון חלוקה מוסדר לחלוקת תשלום המס בין המדינות, וכי במקרים שבהם רשות המסים האמריקאית מעורבת, רשות המסים בישראל בדרך כלל עשויה להסס לפני שתגבה מס בישראל על חברה הרשומה בארה"ב. המצב מובהק יותר כאשר הקניין הרוחני יושב במקלטי מס, כמו בקפריסין, למשל, שם משולמים 2.5% מס בלבד על הרווחים.

מה בית המשפט קבע?

לא תמיד רשות המסים מצליחה להשיג את מבוקשה. ב־2019 דחה בית המשפט המחוזי מרכז את בקשתה להשית על החברה האמריקאית ברודקום מס נוסף של 150 מיליון שקל על רכישת הסטארט־אפ Dune עשור קודם לכן, וזאת כיוון שברודקום הוכיחה כי Dune הפרידה בין פעילותה העסקית לבין הקניין הרוחני שלה גם לאחר הרכישה וכי לא ניתן לקשר את הקניין הרוחני לכלל פעילותה, אלא רק לחלק קטן עליו המס כבר שולם.

במקרה אחר, כפי שאירע בשנה שעברה, לא קיבל בית המשפט את טענת ענקית הציוד הרפואי האמריקאית מדטרוניק כאילו רכישת הסטארט־אפ הישראלי ונטור לא היה כרוך ברכישת הקניין הרוחני, וקיבל את בקשת רשות המסים למסות את החברה האמריקאית בכ־900 מיליון שקל נוספים.