משרד התחבורה לא עומד בלוחות הזמנים; אלה ההשלכות על המשק

לגלובס נודע כי בתחזית ההוצאה המעודכנת של משרד התחבורה ל־2025, תקציב הפיתוח שוב לא יעבור את רף 20 מיליארד השקלים של השנים האחרונות • למה זה קורה ומה המשמעות למשק

שרת התחבורה מירי רגב. תקציב הפיתוח שוב לא עומד ביעדים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
שרת התחבורה מירי רגב. תקציב הפיתוח שוב לא עומד ביעדים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

משרד התחבורה לא מצליח לעמוד ביעדי התקציב ובלוחות הזמנים של פרויקטים, וההשלכות הכלכליות מצטברות. לגלובס נודע כי בתחזית ההוצאה של המשרד ל-2025, תקציב הפיתוח שוב לא יעבור את רף 20 מיליארד השקלים שעליהם התמקם המשרד בשנים האחרונות.

בלעדי | מאחורי הגב של האוצר: רגב יוזמת מהלך לביטול החלת אגרות הגודש
● החקירה תקועה: המחוזי דן בערר השרה רגב לחיסיון המסמכים שנתפסו בלשכתה

בעת בניית תקציב המדינה לשנים 2023-2024 תחזית ההוצאה ל-2024 עמדה על כ-21 מיליארד שקל, אך הוא צפוי שלא לעבור את רף 20 מיליארד השקלים, ולמרות הציפיות שבשנת 2025 הוא יצליח להבקיע את הרף הזה, תחזית ההוצאה של משרד התחבורה תעמוד שוב על כ-20 מיליארד שקל כך נודע לגלובס.

לפי גורמים בממשלה, בשל הקושי להוציא לפועל את תקציבי פיתוח התחבורה, מראש הוא נקבע לעמוד על סכומים דומים לאלו שניתנו בשנים קודמות, וזאת למרות שיותר ויותר פרויקטים נכנסים לסל התקציב. קביעת הסכומים הללו היא מעין "הנמכת ציפיות" תקציביות ביחס ליכולות הביצוע. לפי עדויות של גורמים הבקיאים בפרטים, רק לפני שנים אחדות סברו כי השנה כבר יצליחו להוציא עוד מיליארדי שקלים נוספים.

גם העיכובים בפרויקטים שכבר היו צפויים בעת בניית התקציב השפיעו על הסכום, וברור שהמסילה הרביעית באיילון לא תהיה מוכנה בשנת 2028 כמתוכנן, אלא בשנת 2032, ובהתאמה לכך יידחו התשלומים לקבלנים. כך גם הקו הירוק בגוש דן, שזז מ-2027 לסביבות 2030, והקו הירוק בבירה, שכפי שנחשף בגלובס יידחה בשנה מ-2025 ל-2026. ואלו רק דוגמאות.

הבעיה מתחילה כשכל הגופים הכלכליים ממליצים להגדיל השקעה בתשתיות, הפרויקטים יוצאים לדרך, אבל הכסף לא יוצא בפועל. העיכובים והקושי לבצע פרויקטים פוגעים בפריון של העובדים בישראל.

הכסף הדרוש קיים

כך, החל משנת 2020 משרד התחבורה לא הצליח לפרוץ את רף 20 מיליארד השקלים בהוצאות פיתוח תשתיות התחבורה, למרות שבכירים במשרד התחבורה ובאוצר מדברים על הצורך להגדיל את ההוצאה על פיתוח תשתיות התחבורה, ועל העובדה שהכסף קיים.

ניתן לייחס חלק מהעיכובים בפרויקטים למלחמה שפרצה בסוף השנה שעברה, והביאה למחסור בעובדים בענף, שנסמך רבות על עובדים פלסטינים, וכן על עזיבת חברות זרות עם פרוץ המלחמה, והקושי להחזירן.

אבל הבעיות בתחום ביצוע פרויקטי התשתית בישראל עמוקות יותר: פרויקטים שנעצרים לחודשים ארוכים, בעקבות התנגדויותיהן של רשויות מקומיות לפני הבחירות - דבר שבלט השנה בירושלים ובתל אביב, שם נדחו העבודות על קווי הרכבת הקלה; המחסור העמוק במהנדסים; הקושי בתיאומים בין חברות התשתית בישראל, כשחברת החשמל לבדה אחראית על עיכובים רבים בפרויקטי תשתית משום שהיא לא תמיד מתעדפת אותם בראש סדרי העדיפויות, וכמוה גם חברות מים ותקשורת; הליכי התכנון הארוכים והרגולטורים שמקשים, כמו גם חוק חובת מכרזים המסורבל, ועוד ועוד סיבות אקוטיות.

נטישת הדרג המקצועי

אל הבעיות ארוכות השנים ואל המלחמה נוספו בשנה האחרונה נוספות: הדרג המקצועי במשרד התחבורה ובחברות התשתית הכפופות לו נוטש, ובמרבית תפקידי הביצוע המהותיים במשרד התחבורה כבר הוחלפו אנשי מקצוע במקורביה של שרת התחבורה מירי רגב. חילופי כוח האדם הניהולי בצמרת המשרד תורמים לעיכובים, ובמיוחד שהדמויות שנכנסים בנעליהם של אנשי המקצוע לא מתאימות לביצוע פרויקטים מורכבים ויקרים שישפיעו על אזרחי המדינה והמשק הישראלי.

במשרד התחבורה צופים כי ההוצאות יטפסו בעוד כשלוש שנים אל רף 30 מיליארד השקלים, עם התקדמות פרויקט המטרו, אך הקושי בפריצת תקרת הביצוע של 20 מיליארד השקלים מהשנים האחרונות מעמידה בספק את היעדים הממשלתיים.

השפעה על המשק כולו

הדשדוש בביצוע ההשקעות בתשתיות משפיע על המשק כולו. בדוח שפרסם בנק ישראל בינואר 2023 הוסבר כי הפער בין ישראל למדינות המפותחות בפריון העובדים נעוץ בהון האנושי ובתשתיות הפיזיות, ובעיקר בתשתיות תחבורה. ישראל משקיעה כיום כ-1.5% תוצר לשנה בתשתיות התחבורה. "סגירת הפער ביחס מלאי ההון הציבורי לתוצר ובאיכות התשתיות בינינו לבין המדינות המפותחות עד 2050, למשל, דורשת השקעה כפולה, בהתחשב בפיגור ההתחלתי ובגידול האוכלוסייה המהיר אצלנו", נכתב.

ב-2019 הסבירו בדוח אחר של בנק ישראל, כי השקעה במערכת התחבורה תצמצם את הזמן שאנשים מבזבזים בגודש בדרכים, ואת העלות הכרוכה בהגעת העובדים למקומות התעסוקה. על פי מחקר של קרן המטבע, גידול של אחוז תוצר בהשקעה הציבורית בתשתיות תחבורה יוביל לגידול של 1.5% ברמת התוצר כעבור ארבע שנים, ואף גבוה מכך, בהתאם ליעילות ההשקעות.

ממשרד התחבורה נמסר כי הוא "סיכם שנה עם הישג משמעותי של חיוב הרשאות בסך 63 מיליארד שקלים, סכום אסטרונומי, עבור פרויקטי תחבורה גדולים ברחבי הארץ.

"באשר לתחזית ביצוע התקציב ל-2025, למשרדנו לא מוכרת הטענה המדוברת, שכן מינהל תשתיות במשרד עובד בימים אלה על התחזית וטרם התקבלה התוצאה הסופית".