התיקון הנרחב לחוק תובענות ייצוגיות אושר בוועדת השרים לחקיקה

הממשלה אישרה לקדם את חוק תובענות ייצוגיות במהירות, והוא צפוי להגיע לקריאה ראשונה כבר השבוע • הצעת החוק מבקשת גם למנוע מצב של "תובעים סדרתיים", כאשר החוק יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי לחמש בשנה

שר המשפטים יריב לוין / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ועדת שרים לחקיקה אישרה היום (א') תיקון נרחב בחוק תובענות ייצוגיות. הממשלה אישרה לקדם את החוק במהירות, והוא צפוי להגיע לקריאה ראשונה השבוע. התיקון והעבודה עליו נמשכו ארבע שנים, והוא נועד למנוע את השימוש לרעה בתובענות ייצוגיות.

אחד התיקונים המרכזיים בהצעה הוא ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים. אלה מוגדרים כעסק עם עד חמישה עובדים, או עם מחזור שנתי של 2 מיליון שקל. לדברי משרד המשפטים, כיום מוגשות תובענות ייצוגיות נגד עסקים זעירים בסכומים גבוהים, אשר נאלצים להתגונן מפניהן בעלויות משמעותיות הכוללות ייצוג משפטי. 

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק לבחירת נציב השופטים על-ידי הכנסת
בית המשפט דחה בקשה שהגיש איציק תשובה לפסילת איתן אורנשטיין כבורר בסכסוך

שינוי בנוגע לחוק הספאם

שינוי נוסף הוא קביעת חובת פנייה מוקדמת בעילות מסוימות, כמו הפרה של חוק הספאם. חובת הפנייה קובעת כי ניתן להגיש תביעה רק במקרה שהעסק לא תיקן את ההפרה. לדברי משרד המשפטים, תיקון זה צפוי להוריד מהעומס על בתי המשפט, כיוון שבמקרים אלה, ככל שהפנייה המוקדמת תיענה בחיוב, והעסק יתקן את הפרת הדין מכאן ולהבא, ישולם תגמול לפונה, ולא יהיה צורך לנהל את התביעה בבית המשפט. 

עוד נקבע בהצעת החוק כי פיצוי בתובענות ייצוגיות יהיה כספי בלבד, אלא אם חברי הקבוצה יסכימו לקבל פיצוי בקופונים והנחות עתידיות. כיום בחלק גדול מהתיקים שבהם יש עילה טובה נגד הנתבעות, היא מסתיימת בפשרות שבהם הפיצוי לציבור ניתן באמצעות סעד בעין, המכונה "הסדר קופונים". סעד זה ניתן כיום גם כאשר ניתן לזהות את חברי הקבוצה ולבצע השבה ופיצוי כספי. 

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אם ניתן לאתר את הקבוצה, חבר קבוצה יקבל פיצוי שהוא אינו פיצוי כספי, רק אם בחר בכך. בנוסף, לא יהיו הסדרי קופונים במקרה שבו אין זה מעשי להעניק פיצוי אישי לחברי הקבוצה, זאת מאחר שמתן ההטבות עשוי להיות אקט שיווקי של הנתבעת או מוצר שאין בו צורך. 

מחיקת תובענות קנטרניות

בנוסף, בתי המשפט יוכלו למחוק על הסף תובענות ייצוגיות שאין בהן עילה או תובענות קנטרניות או טרדניות שהנזק בהן מזערי.

החוק החדש יגביל את שכר-הטרחה של עורכי הדין בתובענות ייצוגיות, ויאפשר הטלת הוצאות משפט גם על עורכי הדין אם בית המשפט מצא שהדבר מוצדק. הצעת החוק מבקשת גם למנוע מצב של "תובעים סדרתיים", בכך החוק יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי לחמש בשנה. 

הצעת החוק גובשה באשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) על-ידי עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי); עו"ד יערה למברגר, ראשת האשכול האזרחי (בפועל); עו"ד ליאור ששון ועו"ד לירן חשין-ברוש, מרכזות תחום תובענות ייצוגיות במחלקה, בסיוע נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים בראשות דן רשל. 

שר המשפטים יריב לוין מסר: ״התיקון לחוק הוא בשורה של ממש וישים סוף לניצול לרעה של הכלי החשוב של תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים, תוך שמירה קפדנית על זכויות אנשים עם מוגבלות. זהו חוק חברתי וכלכלי ראשון במעלה, ואני תקווה שיקודם במהרה". 

המשנה ליועמ"שית כרמית יוליס מסרה: "החוק יביא לשינוי דרמטי באופן שבו נעשה שימוש בכלי התובענות הייצוגיות - הוא יצמצם למינימום שימוש לרעה בתובענות ייצוגיות וינתב את השימוש בהן למקומות בעלי חשיבות ציבורית וחברתית. הנתונים מעידים על כך שבשנים האחרונות השימוש בכלי התובענה הייצוגית לא היה מיטבי, מה שבין היתר פגע לרעה בבעלי עסקים קטנים ואף העמיס שלא לצורך על מערכת בתי המשפט".