פרטים חדשים נחשפים: באיזה נשק השתמש צה"ל במתקפה בתימן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בעולם מנסים להבין ככל הניתן על התקיפה הישראלית נגד החות'ים, טורקיה בוחנת הקמת בסיס צי לא רחוק מחופי ישראל, ובארה"ב לא ממש פועלים להעניש בחומרה את המתפרעים האנטי־ישראלים בקמפוסים • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

מבוכה לחיזבאללה: הסרטון שפרסם דווקא חשף הצלחה ישראלית
המדינה שמעוניינת לשתף פעולה עם ישראל בתחום הצוללות הבלתי מאוישות  

1באילו טילים השתמשה ישראל נגד החות'ים?

התקיפה הישראלית ביום שבת נגד נמל חודיידה האסטרטגי של המורדים החות'ים ממשיכה להכות גלים, כשבעולם מנסים ללמוד יותר לעומק על המתקפה האווירית במרחק כ־1,800 ק"מ מישראל. אתר The War Zone התחקה אחר התיעודים הרשמיים שפרסם צה"ל, במטרה לנסות להבין באילו טילים השתמשה ישראל בתקיפת החות'ים. לפי הערכת האתר מדובר בפצצות שהותקנו עליהן מערכות "ברד" (SPICE) מתוצרת רפאל או טילי דלילה שפיתחו תע"ש.

סדרת ברד כוללת ערכות הנחיה לטילי אוויר־קרקע, שמאפשרת באמצעות חיישנים אלקטרו־אופטיים להפוך פצצה רגילה - לחכמה שניתן להנחות אותה. בברד משולבות יכולות בינה מלאכותית אוטונומית, שמבצעת יכולות השוואת תמונה מתקדמת לאיתור המטרות. בחיל האוויר משתמשים בברד מ־2003, כשמאז הצטרפו לשימוש מדינות נוספות.

האפשרות השנייה היא, כאמור, דלילה, טיל שיוט מתוצרת תע"ש. דלילה הוא טיל שיוט יוצא דופן בשוק העולמי משם שאם מתגלה רגע לפני פגיעת הטיל כי המטרה זזה או שיש צורך בביטול התקיפה, למשל במטרה למנוע פגיעה בבלתי מעורבים, הטייס יכול ללחוץ על ביטול משימה והטיל ייצא מהיעף - וישוב לשוטט. זה מועיל הן בחיי אדם והן בבזבוז עלויות מיותרות.

מאת טיילר רוגווי, מתוך The War Zone. לקריאת הכתבה המלאה. 

2ארדואן בוחן הקמת בסיס צי בקפריסין

כחודש לאחר שטורקיה הצטרפה לטענות חיזבאללה נגד רפובליקת קפריסין, שלדבריהם מסייעת לישראל במלחמה והפכה לבסיס לוגיסטי, הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן אמר כי מדינתו מוכנה להקים בסיס צי ברפובליקה הטורקית של קפריסין - "אם תידרש לכך".

"אם יהיה צורך, אנחנו יכולים לבנות בסיס ותשתיות ימיות בצפון", אמר ארדואן במסגרת חגיגות 50 שנה לפלישה הטורקית לאי. "גם לנו יש ים". נשיא טורקיה הכין כבר אליבי לשאיפותיו לבסיס ימי בקפריסין הצפונית, וטען כי היריבה הגדולה, יוון, מעוניינת אף היא להקים בסיס ימי באי.

הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין היא מדינה דה־פקטו, שהיא למעשה ישות בובה של טורקיה. זו "מדינה" שרק טורקיה מכירה בה, וחסרת צבא - כאשר צבא טורקיה מהווה למעשה גם את הצבא שלה. יתרה מכך, סוכנות הביון הטורקית (MİT) היא למעשה גם האמונה על המודיעין בשטחה. כמו כן, מנמל התעופה הבינלאומי הצפון־קפריסאי היחיד "ארג'אן" (Ercan), הטיסות היחידות שיוצאות הן לטורקיה.

מתוך דיפנס פוסט. לקריאת הכתבה המלאה. 

3ארה"ב: מפגינים אנטי־ישראלים בקמפוסים יוצאים ללא עונש

גל ההפגנות האנטי־ישראליות בקמפוסים היוקרתיים של ארה"ב הכה גלים ברחבי העולם, וזכה לעידוד ממדינות פרו־פלסטיניות. במהלך ההתפרעויות שליוו אותן התבצעו בארה"ב יותר מ־3,100 מעצרים, רובם בגין הסגת גבול או הפרעה לשלום הציבורי, אך כעת מסתבר כי חלק בלתי מבוטל מהאישומים בוטלו. על אף כל זאת, חלק בלתי מבוטל מהסטודנטים עדיין עשויים להיות נתונים לסנקציות של עיכוב דיפלומות או הרחקה מהקמפוסים.

דליה גארזה, התובעת באזור טראוויס שהסירה אישומי הסגת גבול מיותר מ־100 מפגינים באוניברסיטת טקסס, אמרה כי אישומים שכאלו נמצאים לעתים רחוקות בסדרי העדיפויות של התובעים, משום שהם פחותים ולא אלימים. מנגד, דובר אוניברסיטת טקסט, מייק רוזן, מסר כי "מעשים שמנוגדים לחוקים ולתקנות המוסדות צריכים להביא להשלכות".

היסטוריונים שחקרו מחאות סטודנטים בארה"ב טענו כי היקף מעצרים שכזה לא נצפה מאז המחאות נגד מלחמת וייטנאם שהביאו לכ־4,000 עצורים באביב 1969. התנועה הפרו־פלסטינית היא "קטנה", אמר רוברט כהן, היסטוריון מאוניברסיטת ניו יורק, "אך מספר העצורים היה כמעט שווה ערך לאלו בהפגנות נגד וייטנאם".

מאת איזבל טאפט, אלכס למונידס, לזארו גאמיו ואנה בטס, מתוך ניו יורק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.