'קובייה הונגרית בשמיים': ישראל נאבקת להתגונן מפני כטב"מים

ביום שישי עקבה מערכת ההגנה האווירית המהוללת של ישראל אחר 65 רקטות שנורו לכיוונה מגבולה הצפוני, על-ידי ארגון חיזבאללה הלבנוני. היא יירטה את חלקן ואפשרה ליתר ליפול בשטחים פתוחים, מבלי לגרום נזק.

● שאלות ותשובות | חימוש משוטט עם ניווט מרחוק: איך פעל הכטב"מ שפגע בתל אביב
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | הדרך היצירתית של רוסיה ליירט מל"טים מתאבדים
● בגלל המחסור ברחפנים: צה"ל משתמש בכלים סיניים שנכנסו לרשימה השחורה של ארה"ב

באותו יום, החמיצה ישראל כטב"ם בודד, שלדעתה טס יותר מ-1,600 קילומטרים מתימן כדי להתפוצץ בבירתה המסחרית של ישראל, תל אביב.

לישראל יש בעיה עם כטב"מים. הם יכולים להיות קטנים וקשים לזיהוי, והם אינם נעים במסלולים צפויים או פולטים את החום האינטנסיבי של מנועי טילים, שמקל על המעקב אחר טילים ועל השמדתם. הם גם זולים ומצויים בשפע, והם משמשים את אויביה של המדינה במספרים הולכים וגדלים ובתחכום גובר.

חיזבאללה הדגים את היכולת לפגוע בישראל באמצעות כטב"מים בחילופי האש התכופים מאז המתקפה בראשות חמאס ב-7 באוקטובר, שבה לדברי הרשויות בישראל נרצחו 1,200 בני אדם וכ-250 נלקחו כבני ערובה, מה שהוביל לכניסתה של ישראל לרצועת עזה.

לעתים קרובות, הארגון שולח כמה כטב"מים בו-זמנית - אחד לפחות לצורך סיור, ואחר שמצויד בחומרי נפץ; הוא פגע באמצעותם בערי גבול ובבסיסים צבאיים, והרג ופצע אזרחים וחיילים. הארגון פגע גם בציוד צבאי רגיש - לרבות בבלון מעקב מכ"ם בשם Sky Dew במאי, ובמערכת נגד כטב"מים בשווי של מיליוני דולרים בשם Drone Dome ביוני.

 לוחם אש באחד המבנים שניזוקו במתקפת הכטב''ם של החות'ים בתל אביב / צילום: Reuters, Matteo Placucci / SOPA Images

חיזבאללה, בהתרסה נגד צה"ל, הטיס בחודשים האחרונים רחפני מעקב ברחבי צפון ישראל, אסף תמונות אוויריות של אתרים רגישים ופרסם אותן, כתזכורת לא מעודנת לפגיעותה של ישראל.

כיפת ברזל, מערכת ההגנה האווירית המפורסמת של ישראל, התקשתה להתמודד עם האתגר. האלטרנטיבה הייתה להשתמש במטוסי קרב - פתרון יקר, שעלול להיות מסוכן, המאלץ טייסים לטוס נמוך באזורים הרריים וחושף אותם למערכות הנ"מ של חיזבאללה.

אם כל האפשרויות האחרות נכשלות, חיילי צה"ל מונחים להשתמש ברובים שלהם, שחלקם צוידו בטכנולוגיה שיכולה להפוך את הירי שלהם למדויק יותר, על פי גורמי צבא וביטחון ישראליים.

"כטב"מים הפכו לאיום העיקרי מבחינת היכולת שלנו להתמודד עמו, כי אין לצבא כרגע אמצעי מניעה, מלבד שימוש במטוסי F-16", אמר אריאל פריש, סגן קצין הביטחון של קריית שמונה, עיר ישראלית ליד הגבול עם לבנון, שנפגעה על-ידי שישה כטב"מים מתאבדים לפחות, מאז ה-7 באוקטובר. "אנחנו מאוד מאוד מודאגים מזה".

חיזבאללה שיגר כ-1,000 כטב"מים לעבר ישראל מפרוץ המלחמה

הפגיעוּת של ישראל בנוגע לכלי טיס בלתי-מאוישים היא סימן לאתגרים שהיא תתמודד עמם בכל מלחמה בקנה מידה מלא עם חיזבאללה, והקושי שיהיה לה להרגיש אי-פעם ביטחון בכך שחיסלה את האיומים מצד היריבים סביב גבולותיה. זהו איום שכל הצבאות המודרניים נאבקים בו, כאשר יריביהם עושים שימוש בהתקדמות המהירה של הטכנולוגיה האזרחית, כדי לפתח נשק זול ומדויק ביותר.

הכטב"ם שפגע בתל אביב ביום שישי לפנות בוקר היה דגם גדול, שלדעת מומחי הגנה אווירית אמור להיות קל יותר להפלה. המיליציה החות'ית בתימן, הנתמכת על-ידי איראן, קיבלה אחריות על המתקפה, ואמרה שהשתמשה בכטב"ם חדש שמסוגל לחמוק ממערכות הגנה אווירית.

הכטב"ם התקרב מן הים התיכון, שנמצא ממערב לישראל, וזוהה על ידי המכ"ם הישראלי דקות לפני פגיעתו, אמר קצין בכיר בחיל האוויר הישראלי ביום ראשון. התורנים היו צריכים להחליט אם מדובר בכטב"ם ישראלי, כלי טיס של בעלות הברית, כלי טיס אזרחי או אפילו להקת ציפורים.

 מכלי נפט עולים באש בנמל חודיידה בתימן, לאחר התקיפה הישראלית ביום שבת האחרון / צילום: ap

במהלך המלחמה, התמקדה ישראל בהתקפות אוויריות מצפון, מדרום וממזרח. למעשה, באותו הזמן בערך, נכנס כטב"ם עוין ממזרח, וישראל הפילה אותו. באופן המסבך את העניינים עוד יותר, הכטב"ם מתימן טס בנתיבים המשמשים בדרך כלל מטוסים אזרחיים, אם כי בגובה נמוך בהרבה, אמר הקצין.

"כל זה, נוסף על בני האדם המעורבים בתהליך, גרם להם למרבה הצער לסווג את הכטב"ם כ'לא מהווה איום'", אמר הקצין.

קריית שמונה, המרוחקת מעט יותר מקילומטר וחצי מהגבול עם לבנון, היא היום עיירת רפאים עם מכוניות מאובקות, בתים נטושים ועלים שלא גורפו, המכסים את רחובותיה. רוב תושביה, כ-20 אלף במספרם, פונו מבתיהם מאז תחילת הלחימה. חיזבאללה פגע במטרות ברחבי צפון ישראל באמצעות רקטות, טילים נגד טנקים וכטב"מים.

חיזבאללה שיגר כ-1,000 כטב"מים לעבר ישראל מאז תחילת המלחמה, וכיוון בעיקר לערים ולבסיסים צבאיים בטווח של כחמישה קילומטרים מהגבול, לרבות קריית שמונה. השימוש בהם התרחב משמעותית השנה, והארגון הפגין יכולת לגלות ולנצל שטחים מתים בהגנות ישראליות, על-ידי מיפוי צפון ישראל באמצעות כטב"מי המעקב שלו, אמרה שרית זהבי, מייסדת ונשיאת המרכז המחקרי והחינוכי עלמא, צוות חשיבה בישראל. על-פי ההערכות של עלמא, לארגון יש ארסנל של 2,500 כטב"מים לפחות, ויכולת להרכיב נוספים מחלקים שסופקו על-ידי איראן.

"ישראל לא העריכה נכונה את גודל האיום"

כטב"מים מאלצים את יריביהם החזקים יותר של ארגוני טרור חמושים להקצות ממשאביהם המועטים והיקרים כדי להתגונן מפניהם. בעוד שהכטב"מים האיראניים מסוג אבאביל, בהם משתמש חיזבאללה, יכולים לעלות 5,000 דולר ליחידה, שעת טיסה של מטוס F-16 שיורה שני טילים עומדת על כ-45 אלף דולר, אמר יהושע קלינסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב. יירוט על-ידי כיפת ברזל הוא אפילו יקר יותר, ויכול לעלות 100 אלף דולר או יותר.

הפלת כטב"מים באמצעות מטוס קרב מחייבת את הטייסים לאתר מכשירים שקשה לזהות, ולהבדיל ביניהם לבין כטב"מים ידידותיים, מטוסי קרב אחרים וכלי טיס אזרחיים. לכטב"מים יש חתימות חום נמוכות, כך שהמטוסים צריכים להגיע מאחוריהם ולהתקרב ככל האפשר כדי שהטילים מחפשי החום ייכנסו לפעולה, אמר טייס חיל האוויר הישראלי.

השילוב של כטב"מים ומטוסים, ידידותיים או אויבים, יחד עם כלי טיס אזרחיים וציפורים, הוא כמו "קובייה הונגרית בשמיים", אמר קצין חיל האוויר המעורב בזיהוי איומים אוויריים.

סמואל בנדט, עמית בכיר נלווה ב-Center for a New American Security, החוקר לוחמת כטב"מים, אמר שישראל יכולה ללמוד מן הניסיון של אוקראינה. לאחר שנתיים וחצי של מלחמה עתירת כטב"מים עם רוסיה, המדינה פיתחה פתרונות חסכוניים יותר לאיתורם וליירוטם.

 חייל אוקראיני מכין כטב''ם פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

פתרונות אלה כוללים פיזור חיישנים אקוסטיים ברחבי המדינה כדי לקלוט את הקול של מנועי כטב"ם. אוקראינה הקימה גם יחידות הגנה ניידות, המורכבות על משאיות מיוחדות. הן חמושות במקלעים כבדים, מורכבות עליהן תאורת זרקורים ומערכות לוחמה אלקטרוניות, והן נשלחות ליירט כטב"מים שמתקרבים.

מערכת ההגנה של ישראל יודעת על איום הכטב"מים כבר שנים, אך לא פיתחה פתרונות יעילים בזמן, אמרה לירן ענתבי, חוקרת בכירה נוספת במכון למחקרי ביטחון לאומי, שמתריעה מפני האיום מאז 2013. "ישראל לא העריכה נכונה את גודל האיום, את כמויות המערכות שבידי הצד השני ואת נכונותו להפעיל אותן", אמרה.

אילן ביטון, לשעבר ראש ההגנה האווירית של ישראל בחיל האוויר ובכיר לשעבר בתעשייה האווירית, אמר שכטב"מים נתפסו במשך שנים כ"נושא שולי" - לא איום גדול מספיק כדי להסיט עבורו משאבים ממאמצים לסיכול רקטות וטילים.

הפתרונות איחרו להגיע, אך ביטון אופטימי בקשר לכך שישראל תיצור הגנה רב-שכבתית נגד כטב"מים בתוך שנה עד שלוש שנים. משרד הביטחון הישראלי הקצה כעת סכומים גדולים יותר למשימה, ועובד עם חברות ביטחוניות גדולות ועם יחידות טכנולוגיות חדשות. תוכנית עידוד חדשה לחברות סטארט-אפ ישראליות מציינת חיישנים לאיתור כלי טיס קטנים כאחד מתחומי העניין של המשרד.

מענה שתולים בו ציפיות גבוהות במיוחד הוא מערכת "קרן הברזל" (הידועה בישראל כמערכת "מגן אור"), שתירה לייזר מרוכז כדי להפיל איומים מן האוויר. גורם ביטחוני אמר שהוא יופעל במהלך שנת 2025. האנרגיה המשמשת לכל יירוט צפויה לעלות דולר או שניים למטרה - זולה משמעותית משימוש בטילי יירוט.

ובכל זאת, למערכת יש חולשות. יעילותה יורדת במזג אוויר גרוע, והיא יכולה להפיל רק איום אחד בכל פעם, כאשר האויבים צפויים לתקוף עם נחילים. גורמי ביטחון ישראליים אמרו כי יהיה צורך לשלב אותה במערכת הגנה רב-שכבתית, בדומה לזו שישראל משתמשת בה כיום, נגד רקטות וטילים.

מושיק כהן, יזם טכנולוגיה ישראלי שעבד בעבר בפיתוח טילי הגנה בתעשייה האווירית ובפיתוח כלי רכב אוטונומיים בסמסונג, עובד כעת על בניית פלטפורמה לזיהוי איומים וסיווגם, כמו רחפנים וכטב"מים, כדי שיהיה אפשר להפילם. אך הוא מודע לכך שגם הכטב"מים משתפרים במהירות. ישראל נמצאת במרוץ טכנולוגי, הוא אמר, לא מרוץ חימוש טיפוסי, ואין לה יתרון של זמן.

"זאת מלחמה מהירה, המוגדרת על-ידי תוכנה", אמר כהן. "אם משהו מתפתח, אתה צריך להתפתח ולנוע מהר יותר כדי לנצח. אחרת, אין לך סיכוי. אין לך שלוש שנים לפיתוח".