התוכנית של המדינה למאבק בתאונות דרכים: לתגמל עמותה לפי מכסת דוחות

מספר ההרוגים בכבישים כתוצאה מתאונות דרכים הגיע ב־2024 לשיא של עשור, נכון לחודש יולי. מתחילת השנה נהרגו 259 בני אדם בתאונות דרכים - עלייה של 20% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.

● החקירה במשרד התחבורה: המחוזי דחה ערר שהגישה מירי רגב על תפיסת המסמכים
● בלעדי | משרד התחבורה לא עומד בלוחות הזמנים; אלה ההשלכות על המשק
● ראיון | עידן מועלם מנהל 16 מיליארד ש' בשנה ומאיים על חברות האוטובוסים: אם לא תשפרו את השירות, תפסידו

למרות הנתון העגום, משטרת ישראל כמעט ולא מבצעת פעולות אכיפה בשטח, ובמקום זאת המדינה משלמת לעמותה בהתאם למספר הדיווחים שמתנדביה מפיקים. בחודש שעבר החליטה ועדת המכרזים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לחדש את התקשורת עם עמותת "נתיב בטוח" להפעלת מיזם "שומרי הדרך", שבמסגרתו מתנדבים מתעדים עבירות תנועה הנשלחות למשטרה והיא מפיקה את הדוחות. המיזם, שמסובסד ב־5.4 מיליון שקלים בשנת 2024, קובע כי העמותה צריכה להעביר למשטרה כ־17 אלף דיווחים בשנה לגבי עבירות תאונה מסכנות חיים.

העמותה מבצעת פעילות מבורכת ונלחמת בכל שנה על תקציב מול המדינה. הפעם הוא הותנה ביעד של מספר דיווחים. היא הוקמה על ידי קבוצת צעירים שחלק ממייסדיה הם קרוביהם של הרוגים בתאונות דרכים. המתנדבים מתקינים מצלמות דרך ומעבירים את תעודי העבירות ומסייעים באכיפה גם במקרים שבהם היא סבוכה מבחינה ראייתית כמו בעקיפה אסורה. ועדיין, התקציב מותנה ביעד דיווחים על רקע מצבה העגום של אכיפת המשטרה בכבישים.

ניידת אחת בכל 100 ק"מ

במאי פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח שעסק בבטיחות בדרכים וממנו עלו שורת פערים בנושא בין ישראל למדינות ה־OECD. בין היתר, לפי המבקר, ב־OECD יש ניידת משטרת תנועה אחת בכל 10 ק"מ, בעוד שבישראל בכל 100 ק"מ. למרות שכבר ב־2005 התקבלה החלטת ממשלה כי יפעלו בכבישי ישראל כ־450 ניידות בכל משמרת, בפועל מדובר על כ־120 בלבד.

במקביל, מספר כלי הרכב שנעים על כבישי הארץ גדל מאז בשיעור של 89% והנסועה ב־59%. בנוסף, 13% מתקני המשרות באגף התנועה ו־20% מתקני שוטרי התנועה במחוזות - לא אוישו. ומה לגבי מצלמות דרך? 17 מצלמות הותקנו ביחס למיליון נפש בישראל, לעומת 67־211 בחמש המדינות שבהן מספר המצלמות הרב ביותר.

כך, בין היתר, מספר ההרוגים בישראל טיפס בין השנים 2012 ל־2022 ב־16%, בעוד שבאיחוד האירופי נרשמה ירידה ממוצעת של 22% ב־27 מדינות.

דוגמה נוספת למחדל ניתן לראות בפרק של הדו"ח שעסק בחברה הערבית: במחצית הראשונה של השנה נהרגו 88 איש - עלייה של 96% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. במסגרת התוכנית הלאומית 550 לסיוע לחברה הערבית נקבע תקציב מיוחד לתגבור הבטיחות בדרכים בערים הערביות, אך הוא לא אושר בתקציב 2023־2024.

"הקיצוץ בתוכניות החומש לחברה הערבית פוגע בפיתוח תשתיות דרכים ושירות התחבורה הציבורית ביישובים הערבים", אומר רועי ברק, רכז פרויקט התחבורה בעמותת סיכוי־אופוק לשוויון ושותפות. "את התוצאה אנחנו רואים בנתונים המזעזעים המצביעים על הכפלת מספר ההרוגים כתוצאה מתאונות דרכים. בנוסף, ההקצאות מהאוצר לרשות הלאומית לבטיחות לדרכים לא מועברות כבר שנה וחצי ועולות בחיי אדם".

אובדן של מיליארדים

תאונות דרכים עולות למשק כ־16 מיליארד שקלים בשנה. במשרדי הממשלה היו מי שהתייחסו לאירוע כמעין גזירת גורל, וטענו כי בהשוואה בינלאומית, מצבה של ישראל סביר. על פניו הם צודקים - ביחס לנסועה וביחס לגודל האוכלוסייה מצבה של ישראל יחסית טוב, אולם התמונה האמיתית מורכבת יותר: בישראל יש נסועה גבוהה יחסית לאירופה, בשל שימוש רב ברכב הפרטי. שיעור הנסיעה ברכב פרטי מוסיף לכלל הנסועה הארצית, כך שיחסית שיעור ההרוגים ביחס לנסועה נראה נמוך, אך נסיעה ברכב פרטי מסכנת הרבה יותר את הציבור בתאונות דרכים, ולכן יש בנתון זה הטיה.

בעולם הצליחו להיאבק בתאונות הדרכים באמצעות חזון "אפס הרוגים", הכולל חינוך, אכיפה ותכנון עירוני מותאם לבעיה. מנגד, בישראל לא גובשה תוכנית אסטרטגית בנושא זה 20 שנה. על כך הצביע המבקר, לצד קשיים נוספים: איסוף מידע לקוי, טיפול שגוי בחקירת תאונות, פערי הכשרת נהגים, טיפול לקוי בתשתיות ועוד.

כבר ב־2016 הוקמה ועדת מנכ"לי משרדי הממשלה שנועדה לדון בנושא, אך היא כונסה פעם אחת בלבד ומרבית הליקויים בעניין, שהועלו באותה שנה בוועדת הכלכלה בכנסת, לא טופלו עד היום. "בשנים האחרונות אימצה ישראל כמה תוכניות בתחום תאונות הדרכים והציבה יעדים לטווח הארוך ולטווח הקצר לצמצום הקטל בכבישים, אולם עולה כי עד כה היא לא עמדה בהם", נכתב בדוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת שפורסם החודש. ב־2019 פורסמה התוכנית האחרונה לבטיחות בדרכים בסך 5 מיליארד שקלים, אך היא נדחתה בעקבות חילופי השלטון. הממשלה הקודמת אמנם אימצה אותה, אך לא תקצבה אותה באופן מלא, ואילו הממשלה הנוכחית תקצבה אותה בסכום של כ־240 מיליון שקל בלבד, והיא יושמה רק כפיילוט.

"גוף נטול סמכויות"

על רקע הנתונים הקשים, חבר הכנסת בועז טופורובסקי הודיע השבוע על התפטרותו מראשות ועדת המשנה לבטיחות בדרכים של הכנסת. "255 (הנתון התעדכן מאז ל־259, א"ז) בני אדם נהרגו מתחילת השנה. כולם יודעים מה צריך לעשות אבל חוסר המעש גורם לזה שאנשים שיכולנו להציל נהרגו", אמר.

אך לא רק הוא שם את המפתחות על השולחן בשנה האחרונה: גם יו"ר הרלב"ד (הרשות הלאומית לביטחות בדרכים) אבי נאור ומנכ"ל הרשות ארז קיטה, הודיעו על התפטרותם.

לדברי יורם הלוי, יו"ר הרלב"ד הנוכחי, הגוף נטול סמכויות ושיניים ולא מסוגל לעשות הרבה כפי שמצפים ממנו: "אני לא יכול להורות למשטרה לבצע אכיפה או לשום גוף אחר". בשבוע שעבר שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, הצהירה כי תאבק על הרחבת סמכויות הרלב"ד בתקציב עבור שנת 2025 וביקשה הכנת תוכנית לשם כך. השאלה האם היא תצטרף לשלל ההצהרות, התוכניות, ההחלטות, המסמכים וההמלצות בנושא מן השנים האחרונות.