האם גם בריטניה תעצור את משלוחי הנשק לישראל בגלל המלחמה בעזה?

אחרי שהודיעה כי תפשיר את העברת המימון הכספי לאונר"א ותמשוך את התנגדותה להוצאת צווי מעצר למנהיגים ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, תשומת-הלב בבריטניה מתרכזת בשאלה אם הממשלה החדשה גם תודיע בקרוב על הקפאת יצוא הנשק לישראל, בגלל המלחמה בעזה. בכך תצטרף הממלכה המאוחדת לרוב מדינות אירופה שכבר נקטו צעד זה, בין אם באופן פורמלי או לא, למעט גרמניה. 

● ארדואן מאיים בפלישה לישראל: מה עומד מאחורי ההודעה החריגה ומה הכוח הצבאי של טורקיה?
● שינוי כיוון בריטי נגד ישראל: תמשוך את הערעור בנוגע לסמכות בית הדין הפלילי
● פרשנות | ניצחון הלייבור בבריטניה: הציפיות בשמיים, אבל המציאות הגלובלית מעבר לפינה

בימים האחרונים התגברו הקריאות לממשלת הלייבור החדשה, בראשות קיר סטארמר, להפסיק את יצוא הנשק לישראל באופן מיידי, בשל "חשדות להפרת זכויות אדם ומעבר על החוק הבינלאומי לכאורה" של ישראל במהלך מלחמתה בעזה. פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) לפני כעשרה ימים בנוגע לאי-חוקיות של השליטה הישראלית בשטחים מעבר לקו הירוק, הגבירה את הדרישה מהממשלה להטיל אמברגו נשק על ישראל.

קריאות אלה נשמעו גם בעבר, אך הממשלה השמרנית הקודמת דחתה אותן וגם סירבה לפרסם חוות-דעת פנימיות בתוך משרד החוץ שעוסקות בשאלה אם ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה. אם חוות-דעת כזו מוגשת רשמית וקובעת כי יש חשד כזה, הרי שהממשלה תיאלץ באופן "אוטומטי" להפסיק להעניק אישורי יצוא נשק. ראש הממשלה הקודם רישי סונאק ושר החוץ הקודם דיוויד קמרון סירבו לעשות זאת. אך כעת התחלף השלטון בבריטניה, והיחסים בין המדינות עוברים טלטלה. 

שינוי כיוון 

הלייבור בראשות סטארמר אומנם הפגינה בתחילת המלחמה עמדה התומכת בישראל, כאשר סירבה לקרוא באופן מיידי להפסקת אש, אולם בחלוף החודשים שינתה את עמדתה, וכעת היא קוראת לכך. שר החוץ החדש מטעם המפלגה, דייוויד לאמי, נחשב לביקורתי יותר כלפי ישראל מסטארמר עצמו.

הסימן הראשון לשינוי כיוון אפשרי של המלחמה ולערעור היחסים בין ישראל לבריטניה היה ההחלטה בשבוע שעבר להשיב באופן מיידי את המימון הכספי לאונר"א. המימון לאונר"א הוקפא בחודש ינואר האחרון, אחרי שישראל חשפה כי כמה מהמעורבים במעשי הזוועה ב-7 באוקטובר היו עובדים של הארגון. גם מדינות אחרות, ביניהן גרמניה, השיבו בינתיים את המימון לפעילות אונר"א.

בסוף השבוע גם נחשף כאמור כי הממשלה החדשה בבריטניה החליטה להפוך את ההחלטה של הממשלה השמרנית הקודמת, ולמשוך את הערעור שהגישה לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בנוגע לסמכותו להעמיד לדין בכירים ישראלים. בריטניה נקטה את הצעד אחרי שהתובע הכללי של ה-ICC, כרים חאן, ביקש בחודש מאי מהרכב של שלושה שופטים להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט, כמו גם לראשי חמאס.

בשל חילופי השלטון, בריטניה קיבלה מבית הדין ארכה עד יום שישי האחרון כדי להחליט אם להמשיך בהליך הערעור שבו פתחה הממשלה הקודמת. ממשלה שמרנית זו, בראשות רישי סונאק, טענה בפני בית הדין כי כלל אין לו סמכות לדון ולהעמיד לדין בכירים ישראלים, בין היתר משום שהסכמי אוסלו קובעים כי אזרחים ישראלים לא יוכלו לעמוד לדין על המתרחש בשטחים. בסוף השבוע נמסר מדאונינג 10 כי "הממשלה הבריטית לא תמשיך את הקו הקודם, העמדה שלנו היא שמדובר בשאלה משפטית שעל בית הדין להכריע בה". 

הידרדרות ביחסים

הצעדים האחרונים מסמלים הידרדרות ביחסים עם בריטניה, אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל עד כה באירופה. לצד גרמניה, בריטניה היא למעשה המדינה האירופית היחידה שלא הודיעה על הקפאת התמיכה הצבאית בישראל. איטליה, ספרד, בלגיה, הולנד ומדינות אחרות עשו זאת - בין אם באופן פורמלי, לא-פורמלי או בעקבות פסיקת בתי משפט. במקביל, ישנו חשש בתעשיות הביטחוניות הישראליות מאמברגו גם על רכישת נשק ישראלי, בשל "בעייתיות" מבחינת דעת הקהל המקומית.

הבריטים מנסים לסמן כי אין כל שינוי ביחסים. כך נמסר בהודעת השגרירות הבריטית בישראל בנוגע להחלטה למשוך את העתירה בהאג, וכך גם בדברי הסיכום של מפגש שהתקיים בפאתי טקס הפתיחה של האולימפיאדה בין הנשיא יצחק הרצוג לסטארמר. "ראש הממשלה שב והבהיר את תמיכתו בזכותה של ישראל להגנה עצמית בהתאם לחוק הבינלאומי. הוא היה ברור שאין שום שקילות מוסרית בין פעולות ישראל, מדינה דמוקרטית, לבין פעולות חמאס, ארגון טרור".

בבריטניה עצמה מתנהל קמפיין אלים לעתים נגד יצוא נשק לישראל, כאשר פעילים פרו-פלסטינים שמו על הכוונת את הפעילות בחברות-בנות של אלביט, כמו גם בחברות המספקות חלפים למטוסי ה-F-35 האמריקאים הנמצאים בשימוש חיל האוויר הישראלי. אלמונים פרצו לאחד המפעלים והשחיתו פס ייצור.

בפועל, המשמעות של הפסקת היצוא אינה גדולה. גורמים בממשלה הבריטית הדליפו בחודש שעבר לרויטרס - על רקע הביקורת הציבורית - נתונים מהם עולה כי היקף יצוא הנשק מבריטניה לישראל ירד לשפל של 13 שנה, והסתכם בכמיליון דולר בלבד מאז התקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. סכום זה, נטען לפי הדיווח ברויטרס, הוקצה רובו לציוד הגנתי בלבד.

בשנה הקודמת (2022), למשל, מכרה בריטניה נשק לישראל בשווי כ-23 מיליון דולר, כולל נשק קל, תחמושת ורכיבים למטוסי קרב. ב-2017 עמד היצוא הביטחוני בתקופה מקבילה על כ-210 מיליון דולר, כולל רכיבים לטנקים, טילי קרקע-אוויר.