האם ההחלטה על שחרור האסירים משדה תימן באה בעקבות דיונים בבג"ץ?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: משרד ראש הממשלה
מפלגה: הליכוד
תוכנית: רשתות חברתיות
ציטוט: "ההחלטה על שחרור האסירים באה בעקבות דיונים בבג"ץ בעתירה נגד החזקת אסירים במתקן המעצר שדה תימן״
תאריך: 01.07.2024
ציון: לא נכון

בתגובה לשיח הציבורי שעורר שחרור האסירים הביטחוניים, בניהם מנהל בית-החולים שיפא, צוטטה בכלי תקשורת שונים (ראו דוגמא: ישראל היום, Ynet, I24, חדשות 14, סרוגים, 0404 מערכת חמ״ל) תגובת משרד ראש הממשלה כי: "ההחלטה על שחרור האסירים באה בעקבות דיונים בבג"ץ בעתירה נגד החזקת אסירים במתקן המעצר שדה תימן״. כלומר, הרושם העולה מהודעה זו הוא כי שחרור האסירים התבצע כתוצאה מהחלטה של בג״ץ. בדקנו אם אכן כך.

בתאריך 3 ביולי 2024 שוחררו כ-50 עצורים ביטחוניים מה שעורר תגובה ציבורית רחבה וגרר קרב האשמות בין הגורמים השונים. שב״כ טענו כי התריעו מראש על שחרורם הצפוי של העצורים בטענה למצוקת מקום בבתי-הסוהר אשר ידועה זה זמן רב, אך מאז אירועי 7 באוקטובר הצפיפות, לטענתם, הגיעה לשיא וכך הטילו את האחריות על השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. השר מצידו, ייחס את האחריות לראש השב״כ רונן בר בטענה שזהו צעד מתריס כנגד מדיניות הקשחת תנאי האסירים. שרים אחרים הטילו את האשמה בשר הביטחון יואב גלנט ואילו זה רמז על אחריותם של איתמר בן גביר וראש הממשלה נתניהו. משרד ראש הממשלה בחר להתייחס לדיונים בבג״ץ כרמז לסיבת שחרור האסירים הביטחוניים. האם לבג״ץ אכן יש צד בעניי?

ב-23 במאי 2024 האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה לבג"ץ במטרה להביא לסגירת "שדה תימן". הטיעון העיקרי לכך היה שבעוד שמתקני מעצר הפועלים מטעם חוק הלוחמים הבלתי חוקיים אמורים לפעול כדי להוות מתקני סינון ראשוני לחשודים, בפועל הכליאה שלהם נמשכת חודשים רבים ובתנאים לא נאותים, כשהם סובלים מהתעמרות מצד השומרים במחנה, ולא ברור שכולם אכן אנשי חמאס ולמרות זאת הם מוחזקים שם תקופות ארוכות.

מה באשר ליוזמה לפינוי העצורים משדה תימן? כאמור, במשרד ראש הממשלה תלו את האחריות בבג״ץ, אולם מתשובת המדינה לבג״ץ מתאריך 5 ביוני 2024 עולה כי התהליכים לפינוי מחנה הכליאה החלו עוד בטרם הדיונים בבג״ץ. כך נכתב שבטרם הגשת העתירה המדינה פתחה מתקן כליאה חדש, "עופר", אליו אמורים להיות מועברים עצירים משדה תימן. גם השהות ב"עופר" אמורה להיות זמנית וממנו העצירים אמורים להישלח לכלא קציעות. ההעברה משדה תימן לעופר הייתה אמורה להיערך במשך עשרה ימים, כשבכל יום יועברו משם 50 איש, כלומר 500 בסך הכל. לאחר ההעברה, כך המדינה, אמורים להישאר בשדה תימן כ-200 כלואים בלבד וגם אלו מיועדים לקליטה במתקני כליאה אחרים.

בנוסף, מבדיקתנו עולה כי בהחלטה שבג״ץ פרסם בתאריך 11 ביולי 2024, צוין כי בית-המשפט עודכן על-כך שהפינוי יתבצע בהנחיית ראש הממשלה שניתנה בקבינט והורתה לשב״ס וצה״ל למצוא פתרון מיידי להעברת הכלואים הוותיקים (14 יום ומעלה) ממתקן הכליאה למתקני כליאה קבועים. כלומר, ההחלטה על פינוי העצורים מהמתקן לא הייתה קביעת בג״ץ אלא החלטה ממשלתית.

בנפרד מסוגיית הגורם האחראי לפינוי הכלואים, כדאי להזכיר שסטטוס קיומו של מחנה הכליאה באופן כללי נמצא כרגע בדיונים משפטיים. בג״ץ ביקש להתייחס לכך ששדה תימן לא עומד בהתאם לחוק ״כמקום מעצר״ ובכדי שיעמוד בכך יש להבטיח תנאי כליאה ״הן לפי הדין הישראלי והן לפי הדין הבינלאומי״. מטעם הממשלה הושב כי הם מבצעים שיפוץ במקום בכדי שתנאי הכליאה בו יתאמו לחוק ובכל אופן בכוונתם לפנותו עד סוף חודש יוני מן הכלואים המוחזקים בו (נכון לאותו זמן נתון) ולהחזירו להיות מתקן זמני כפי שיועד במקור. העותרים לא התרצו מהתגובה בטענה כי בכל אופן אסור להחזיק עצורים בתנאים אלו לפי חוק ״כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים״ אפילו יום אחד. מנגד, המדינה מבססת את עמדתה בין היתר על סעיף 19 כ(א) לפקודת בתי הסוהר המתייחס למצב חירום כליאתי בו ״רשאי מנהל בית סוהר להלין אסיר בחריגה מההוראות לעניין שטח מחיה, וככל הנדרש- גם להלינו שלא על מיטה בחריגה מההוראות לעניין זכאות למיטה״.

לצורך קבלת תגובה פנינו לדוברות משרד המשפטים ואלו הפנו אותנו לדובר צה״ל.

תגובת דובר צה״ל: "מתקן הכליאה במחנה "שדה תימן" נועד להיות מתקן קליטה, חקירה ומיון ראשוני, בו עצורים ישהו לזמן קצר. כעולה מן האמור, בכוונת צה"ל כי מתקן "שדה תימן" ימשיך לשמש לייעודו המקורי בהתאם לצורכי הביטחון".

ממשרד הממשלה לא נמסרה תגובה.

לסיכום: לפי תגובות הממשלה לעתירה ולפי צו בג״ץ, הממשלה היא שהחליטה על דעת עצמה לפנות את העצורים ששהו במתקן באותה עת והדבר לא נעשה בעקבות החלטת בג״ץ. לכן הודעת משרד הממשלה לא נכונה.

״לסגור את מתקן הכליאה בבסיס שדה תימן- האגודה לזכויות האזרח בישראל״

https://www.acri.org.il/post/_1086