המומחית שטוענת: "היינו מצפים לראות מטחים של חמאס ותגובה נחרצת. אנחנו לא רואים את זה"

למרות חיסול איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, עד לרגע זה לא נשמעה אזעקה אחת באזור עוטף עזה. גם אחרי חיסול מח"ט ח'אן יונס ראפע סלאמה, וייתכן שגם רמטכ"ל חמאס מוחמד דף, לא נרשם אפילו מטח אחד לאזור המרכז. למעשה, מאותו חיסול ב-13 ביולי ועד היום נרשמו 41 אזעקות בלבד, שרבות מהן התבררו כאזעקות שווא.

● "להיערך לתרחיש של הסלמה": האלוף שמעריך איך איראן, חיזבאללה וחמאס צפויים להגיב 
● החיסולים ששינו את מאזן הכוחות במלחמת "חרבות ברזל"
● הסיקור על חיסול הנייה: "פירצה ביטחונית שמערערת את טהרן"
● עבד כנער בישראל, מקורב מאוד לארדואן: מי היה מנהיג חמאס איסמעיל הנייה?

ההתקפה הרחוקה ביותר מעזה הגיעה לדרום אשקלון בלבד, ועל שיגורים לאזור המרכז אין בכלל על מה לדבר. על פי מומחים, נראה שחמאס איבד את יכולת השיגור לטווח ארוך, ואת מרבית היכולת הרקטית המתמשכת שאפיינה את סבבי הלחימה עד כה.

"כדי לשגר מטחים גדולים ומשמעותיים, זה כבר לא אדם אחד ששם רקטה על קנה, אלא נדרשת יכולת לוגיסטית והיערכות", אומרת הילה חדד-חמלניק, מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה ושותפה בפיתוח של כיפת ברזל. "כשלא נכנסו קרקעית במצבעים קודמים, הם יכלו כל פעם להיערך מחדש, וליצור עוד ועוד מטחים. אבל כשצה"ל נכנס פיזית לרצועה, ופגע קשות במערך המנהרות שאפשר היערכות לוגיסטית ומעבר של פעילים - לחמאס כבר אין את היכולת להוציא לפועל מבצעים כאלה".

טליה לנקרי, לשעבר סגנית יו"ר המועצה לביטחון לאומי וכיום חברת מועצה בחדרה, אומרת זאת עוד יותר בפשטות: "ברור שאין להם יכולת. וגם אם יש להם יכולת מסוימת, היא קטנה מאוד. אין לחמאס יכולת פיקוד ושליטה שנדרשת כדי להוציא מבצעים ולתת פקודות. השטח רווי בצה"ל, כלומר צה"ל בשליטה מלאה מהאוויר, מהים, ובחלק מהמקומות גם בשטח ממש. רואים מייד כשאנשי חמאס יוצאים, ואפשר להפיל עליהם חימוש. אז אין לחמאס את היכולת". כלומר, מיעוט השיגורים והאזעקות בדרום לא נובע מחוסר רצון או ניהול חימושים של חמאס, אלא כנראה דווקא מחוסר יכולת.

"אי-אפשר לדעת אם אין להם רקטות"

האם זה אומר שלחמאס נגמרה לגמרי התחמושת הרקטית? בעיני חדד-חמלניק זה פחות בטוח. לדבריה, "אי-אפשר לדעת אם אין להם רקטות, למרות שברור שיש להם פחות כי שיגרו כבר המון וגם השמידו להם, אבל כן אפשר להגיד שאין את היכולת לממש אותן, בגלל ההרס הנרחב ברצועה והצורך בלוגיסטיקה שלא קיימת".

בעיה נוספת שחמאס נתקל בה הוא "מחסור באנשי המקצוע, שחוסלו. צריך ידע כדי להפעיל רקטות, בטח את הגדולות ובסנכרון מטחים. זה עניין מקצועי שדורש הכשרה. בסבבים עד היום, היינו מצפים לראות מטחים גדולים ו'תגובה נחרצת', ואנחנו לא רואים את זה", אומרת  חדד-חמלניק.

עוד היא מסייגת כי "אין דבר כזה באמת 'ניצחון מוחלט', כי תמיד תהיה איזושהי רקטה אפילו קטנה שאפשר לירות. אבל אפילו אם תתחמק איזו רקטה לתל אביב, בהחלט אפשר לומר שיש תוצאות משמעותיות מהלחימה בעזה, ונכון לעכשיו - הצלחנו להשיג נטרול של יכולת הירי של חמאס. האם אפשר לשמר את ההישג הזה לאורך זמן? אני מניחה שהצבא והדרג המדיני יודעים, אבל כצופה מבחוץ קשה לדעת. אבל הלוגיסטיקה והתחמושת גם יחד? זה כבר יותר מורכב לחדש".

שאלת ציר פילדלפי

אחת הדרכים המשמעותיות ביותר שחמאס בנה וחידש את היכולות הרקטיות שלו היא בעזרת הברחות דרך גבול עזה-מצרים המכונה "ציר פילדלפי", וחמאס דורש את יציאת צה"ל ממנו כתנאי לעסקת חטופים.

חדד-חמלניק אף מכנה אותו "ציר החיים שלהם", ומסבירה שהוא הכרחי כדי לחדש את היכולת הרקטית בהמשך: "ראינו בעזה כמויות נשק שברור שנכנסו מבחוץ, וגם לא את כל סוגי התחמושת ניתן לייצר בעזה. ואפילו אם כן, ברור שייבאו חומרי גלם צבאיים מבחוץ. לכן, אם רוצים למנוע התעצמות מחודשת של חמאס, דרושה שליטה בציר פילדלפי".

עם זאת, היא מסייגת ש"אני לא יודעת האם בהכרח נוכחות פיזית של צה"ל על הציר היא הפתרון, אבל צריך להשיג שליטה בדרך כלשהי. אי-אפשר לחזור למה שהיה טרם הלחימה בעזה".

אך למרות ההישגים המרשימים בחזית הדרום, בחזית הצפון המצב שונה. "חיזבאללה עדיין יושבים על מאגר הרקטות המוכנות-לירי הגדול ביותר במזרח התיכון", אומרת חדד-חמלניק. עם זאת, דווקא יולי לא היה החודש הגרוע ביותר מבחינת כמות האזעקות בצפון, והתואר המפוקפק הזה נשאר עדיין בחודש יוני. "כאן הסיבה היא לא שחיזבאללה לא יכולים, אלא שהם לא רוצים, ושומרים את היכולות למתקפה מתואמת", אומרת טליה לנקרי.

"חיזבאללה רוצים ללכת על סף המלחמה, ולא בהכרח להידרדר למלחמה בעצימות מלאה", אומרת חדד-חמלניק. "הם עדיין לא צריכים לנהל כלכלת חימושים, יש להם די והותר, אלא הם יותר מנהלים את גובה הלהבות. בנשק סטטיסטי כמו זה שהם משתמשים בו עלולים לקרות מקרים כמו מה שהיה במג'דל שמס (אז נהרגו 12 ילדים מפגיעת רקטת חיזבאללה מה שהוביל לחיסולים האחרונים, ע"א) ואם יורים פחות - מקרים כאלה פחות יקרו. גם חיזבאללה רואים שהלחימה בעזה מתחילה להיסגר, ולישראל יש פחות סבלנות וחסמים מלהיכנס למלחמה בצפון, שלא בטוח שחיזבאללה רוצים".

כלומר, כנראה שחמאס איבדו את עיקר היכולת הרקטית שלהם, והם כבר לא מסוגלים לבצע שיגורים ומטחים מרוכזים ורחוקים כפי שעשו בעבר. מדובר, אם כן, בהישג צבאי משמעותי מאוד שצה"ל ינסה לשמר גם בטווח הארוך. עם זאת, חזית הצפון הופכת מהחזית המשנית בלחימה לחזית הראשית. היכולות של חיזבאללה נשארו חזקות, והם עדיין מחזיקים במאגרי חימוש אדירים, שאין להמעיט בחשיבותם.