המיירט החדש של צה"ל והמטוס האמריקאי בעלות מיליארדי דולרים: ישראל וארה"ב נערכות למתקפה האיראנית

ניסויי הגנה אווירית, תגבור כוחות אמריקאיים במרחב ושליחת מטוסים מתקדמים - אלו הם רק חלק מצעדי ההיערכות שמבצעות ישראל וארה"ב לאחרונה, בעקבות האיומים מצד איראן ושלוחותיה למתקפת תגובה לחיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה.

● קריאות בגרמניה לשלוח מטוסים להגן על ישראל מפני איראן בימים הקרובים
● כותרות העיתונים | תוכנית העל של איראן נחשפת, מה תעשה ארה"ב?

בשבוע שעבר השלימו בהצלחה בישראל ניסוי של המיירט LRAD, ששוגר מספינה מדגם סער 6 אח"י עצמאות. במהלך הניסוי שוגרה רקטה מדויקת לעבר מטרה שדימתה "נכס אסטרטגי בים" - מה שמתייחס ככל הנראה לאסדת גז, שהרי ספינות סער 6 תוכננו באופן ייחודי להגנה על האסדות של ישראל.

LRAD הוא אחד מהמיירטים של מערכת ברק מגן (ברק MX), והוא בעל טווח בינוני של 70 ק"מ. במקרה של תקיפה אווירית על ישראל בתקופה הקרובה, עשויים להשתמש במיירט זה לראשונה. גורם מקצועי העריך בשיחה עם גלובס כי עלות יירוט של LRAD עולה על זו של קלע דוד, שמוערכת בכ־700 אלף דולר. "סוג המיירט והרכיבים הימיים גורמים לו להיות יקר יותר", הסביר הגורם.

המשמעות היא שיירוט באמצעות LRAD הוא גם יקר יותר מטילי אוויר־אוויר, שברבים מהם השתמשו מטוסי חיל האוויר כדי ליירט את הכטב"מים וטילי השיוט ששיגרו איראן ושותפותיה ב־14 באפריל. עלות טילי האוויר־אוויר שבהם השתמשו בצה"ל באותה מתקפה מוערכת בכ־400־500 אלף דולר.

את המנוע של מיירטי ברק מגן פיתחו ומייצרים בחברת תומר. LRAD הוא בעל יכולת התמודדות עם כמה איומים, בהם: מטוסים, כטב"מים, טילי שיוט, רקטות, וטילי חוף־ים. אלו מכסים את חלק הארי מהיכולות של טהרן והמיליציות שלה. בניסוי של המיירט לקחו חלק חיל הים, מפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) והתעשייה האווירית.

 ניסוי של המיירט LRAD / צילום: תע''א

הכוחות האמריקאיים במזרח התיכון

ישראל לא נערכת לבדה למתקפה אפשרית עליה, אלא גם בוושינגטון נוקטים בפעולות. "שמענו את המנהיג העליון (של איראן, דש"א) אומר בקול רם וברור כי הוא מתכוון לנקום את מותו של מנהיג חמאס בטהרן, ושהם מעוניינים לבצע מתקפה נוספת על ישראל", אמר ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי בארצות הברית. "אנחנו לא יכולים לקבל שנראה קורבנות במתקפה שכזו, ולכן אנחנו נדרשים לוודא כי יש לנו את המשאבים והיכולות הנכונים באזור".

במסגרת אותם משאבים ויכולות שעליהם מדבר קירבי, ה"ניו יורק טיימס" דיווח כי מזכיר ההגנה לויד אוסטין החליט על שליחת מטוסי F-22 למזרח התיכון. אלו מטוסים מתקדמים שוושינגטון מסרבת למכור לכל מדינה אחרת. מדובר בחמקן בעל יעילות בכל מזג אוויר, ויכולות טכנולוגיות מתקדמות - כולל מעבדים שיודעים "לקחת אחריות" על מעבדים מקבילים שנפגעו והפסיקו לתפקד. מחירו של המטוס נחשב גבוה במיוחד ומוערך בכ־350 מיליון דולר, כששעת טיסה אחת שלו מוערכת ב־68 אלף דולר.

נרחבת יותר היא הפריסה הימית של ארה"ב באזור, תוך התמקדות בתגבור עם ספינות בעלות מערכת ליירוט טילים בליסטיים. כיום, במסגרת הכוחות הימיים האמריקאיים במרחב, בולטת נוכחות קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים תיאודור רוזוולט, שנושאת כ־90 מטוסים ומסוקים.

מארג הכוחות האמריקאיים במרחב כולל גם שלוש ספינות אמפיביות (שמיועדות לסייע בהעברת כוחות מהים ליבשה); ארבע שולות מוקשים (ספינות מלחמה לסילוק מוקשים ימיים מנתיבי שיט), שש ספינות משמר חופים, ושש ספינות נוספות למשימות שונות - בהן בסיסים לוגיסטיים צפים או כאלו שמיועדות לסיוע בפעולות של כוחות מיוחדים.

סוגיה מעניינת שמבהירה עד כמה בפנטגון מפנים את מלוא תשומת הלב למתיחות הישראלית־איראנית היא המשחתות (אוניות מלחמה) הפרוסות באזור. הפעילות האמריקאית במזרח התיכון מתחלקת בין שני פיקודים של צבא ארה"ב: פיקוד אירופה (עד טורקיה מדרום) ופיקוד מרכז (ממצרים עד גבול פקיסטן־הודו). המצב הנוכחי במזרח התיכון הביא לכך ששתי משחתות של פיקוד אירופה נשלחו לאזור, ועוד ארבע משחתות של פיקוד מרכז נפרסו מהמפרץ הפרסי ועד לים הערבי.

מערך ההגנה האווירית של ישראל

כזכור, במסגרת מערך ההגנה האווירית הרב־שכבתית של ישראל, נמצאות מערכות חץ 3 וחץ 2 מתוצרת התעשייה האווירית בשכבות העליונות ועל קלע דוד וכיפת ברזל מתוצרת רפאל בשכבות הנמוכות. חץ 3 וחץ 2 מיועדים ליירוט טילים בליסטיים, כאשר ההבדל ביניהם הוא שחץ 3 מיועד ליירוט מחוץ לאטמוספירה ואילו חץ 2 לתוך האטמוספירה.

לצד כל אלו, כפי שהשתקף מהמתקפה החות'ית על תל אביב בחודש שעבר, נדרשת הגנה אווירית בים. אותה הגנה מתבטאת בחודשים האחרונים במערכת נוספת שנמצאת בספינות סער 6: כיפת מגן, כיפת ברזל הימית. כיפת מגן מבוססת על מערכת כיפת ברזל, ומיועדת להגן על המים הכלכליים של מדינת ישראל מול מגוון של איומים, בהם רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. היירוט המבצעי הראשון של המערכת התרחש באפריל מול כטב"מ.

רפאל היא המפתחת הראשית של כיפת מגן; התעשייה האווירית, באמצעות חטיבת אלתא, פיתחה את מכ"ם "אדיר" הימי; וחברת mPrest מפתח תקווה, שעוסקת בפיתוח תוכנה, פיתחה את מערכת השליטה והבקרה של כיפת מגן.