נערכים למתקפה איראנית: גרמניה מתלבטת אם לסייע לישראל, צרפת ובריטניה שותקות

באפריל האחרון, אחרי שאיראן הבטיחה תגובה חסרת־תקדים לחיסול בכיר במשמרות המהפכה בדמשק, התגייסו מדינות אירופה המובילות כדי להזהיר את טהרן מפני חציית קו אדום. עוד לפני שחילות האוויר של ארה"ב, בריטניה, צרפת, ירדן ומדינות נוספות התגייסו בפועל כדי ליירט מל"טים וטילי שיוט שכוונו בהמוניהם ליעדים בישראל, במה שכונה "ליל הכתב"מים" ב־14 באפריל, הרטוריקה שנשמעה מכיוון אירופה היתה חריפה.

● קריאות בגרמניה לשלוח מטוסים להגן על ישראל מפני איראן
● המיירט החדש של צה"ל והמטוס האמריקאי בעלות מיליארדי דולרים: ישראל וארה"ב נערכות למתקפה האיראנית
● כותרות העיתונים בעולם | המדינה שמנסה לתווך בין ישראל לחמאס וצוברת השפעה גוברת באזור

הפעם, עם זאת, הדינמיקה שונה לגמרי. בירות אירופה שותקות בימים האחרונים בנוגע לתקיפה איראנית אפשרית נגד ישראל, ומסתפקות בקריאות כלליות לכל הצדדים "לנהוג בריסון מקסימלי", "להפסיק את מעגל האלימות" ו"להימנע מהסלמה". מאחורי הקלעים, לפי הערכות ודיווחים, ישנו לחץ בינלאומי רב על איראן למתן את תגובתה, אבל בניגוד למה שקרה בקרוב לשבועיים שבהם ישראל "המתינה" לתקיפה האיראנית הקודמת, הפעם מנהיגי אירופה הבולטים ממלאים פיהם מים.

בצרפת ובבריטניה נמנעים מתגובה

בצרפת, שחיל האוויר שלה השתתף באופן פעיל ביירוט מל"טים במהלך המתקפה האיראנית ב־14 באפריל, נמנע עד יום ראשון הנשיא עמנואל מקרון מלהתייחס למצב הנוכחי. באפריל, הקפיד מקרון לומר כי ארצו "העבירה אזהרות לאיראן נגד תקיפה של ישראל", בין היתר בפגישה שלו עם יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה שביקר בפריז. כעת, כאמור, הוא נמנע מלהתייחס ישירות לאיומים האיראנים בדבר "תגובה חריפה".

ביום ראשון שוחח מקרון עם מלך ירדן עבדאללה, ובהודעה שפירסם ארמון האליזה לאחר מכן נכתב כי יש "למנוע הסלמה צבאית במזרח התיכון בכל מחיר". לפי לשון ההודעה, "שני הצדדים קראו לכל המעורבים לשים קץ למעגל התגובה, להפעיל ריסון מקסימלי ולקחת אחריות על הבטחת שלום האוכלוסייה".

תמונת המצב בבריטניה שונה אף יותר. בעוד באפריל, לפני המתקפה האיראנית, הזהירו שר החוץ הקודם דייוויד קמרון וראש הממשלה דאז רישי סונאק את איראן באופן גלוי מפני פגיעה בישראל, הפעם ראש הממשלה החדש קיר סטארמר ושר החוץ דיוויד לאמי נמנעים מכך.

בתחילת אפריל אמר סונאק כי בריטניה "תומכת באופן מלא בזכותה של ישראל להגן על עצמה נגד איומים איראנים". הוא גם אמר כי ההצהרות של איראן בתחילת החודש ההוא בדבר מתקפה על יעדים בישראל הינן "בלתי מקובלות על הדעת" והבטיח ש"אנחנו הבריטים, כמו האמריקאים, תומכים באופן מלא בזכותה של ישראל להגן על עצמה נגד איומים אלה". חיל האוויר הבריטי בסופו של דבר הפעיל מטוסי קרב שיצאו מקפריסין ופעלו נגד המל"טים האיראניים.

 מטוס בריטי יוצא מבסיס בקפריסין לתקיפה נגד המורדים החות'ים, בפברואר / צילום: Reuters

כעת, עם זאת, נמנעת ההנהגה הבריטית מהתבטאויות בנושא. ביום ראשון פירסם שר החוץ לאמי הצהרה לקונית שבה נאמר כי שוחח עם עמיתיו בארגון המדינות המתועשות הגדולות ביותר (7G). "הסכמנו לעשות כל מה שדרוש לטובת הרגעה ואי־הסלמה אזורית", נכתב בהודעת משרד החוץ הבריטי. עוד נכתב כי "בריטניה ממשיכה לעבוד מסביב לשעון יחד עם השותפות הבינלאומיות שלה כדי להפחית את המתח במזרח התיכון". גם כאן, המלה איראן אינה מוזכרת.

בדיעבד, פרשנים העריכו כי הלחץ האירופי־אמריקאי המשותף באפריל, והאיום במלחמה כוללת מצד ישראל, הובילו את טהרן להבהיר מראש את כוונותיה, ולאפשר יירוט של מאות כלי הנשק האוויריים שכוונו על ישראל, בהצלחה יחסית מצד קואליציה בינלאומית. כתוצאה מהמתקפה נפצעה קשה ילדה מהפזורה הבדואית באזור הנגב. כעת, השאלה אם השתיקה האירופית מבטאת שחיקה של התמיכה בישראל, ואולי אפילו שחיקה של התמיכה הצבאית בישראל מצד מדינות שסייעו לה לפני ארבעה חודשים, צפויה להיבחן מחדש על רקע מתקפה קרובה.

ההתלבטות בגרמניה: האם להגן על ישראל?

החריגה האירופית מהבחינה הזו היא גרמניה, שממילא ממלאת תפקיד סמלי בעניינים ביטחוניים ולא השתתפה בהגנה על ישראל באפריל האחרון. בסוף השבוע עסקה התקשורת במדינה בעניין רב בשאלה אם גרמניה צריכה בעצם לקחת חלק בקואליציה בינלאומית שתגן על ישראל מפני איומים איראניים בימים הקרובים, ואם עליה לשלוח בפועל את מטוסי הקרב שלה כדי שיגנו על ישראל מפני מתקפה אווירית.

שר הביטחון הגרמני בוריס פיסטוריוס היה זה שגרם לדיון, כאשר שלל במסיבת עיתונאים שהתקיימה בקוריאה את האפשרות שגרמניה תציב "מגפיים בשטח" או תתערב באופן ישיר בהגנה על ישראל. "זה לא נמצא על הפרק", אמר שר ההגנה, "וגם לא קיבלנו שום בקשה מישראל". המפלגה השמרנית שבאופוזיציה (CDU) מיהרה לבקר את ההכרזה, והאחראי על יחסי החוץ בה, רודריך קיזווטר, הצהיר בראיון ל"דר שפיגל" כי על גרמניה לא להמתין לבקשה ישראלית, ולהציע באופן אקטיבי את הגנתה.

"לאור המתקפה האיראנית המתקרבת, על הממשלה הגרמנית להתעורר סוף־סוף ולהציע לישראל תמיכה צבאית כדי להגן על עצמה", אמר קיזווטר. לדבריו, על גרמניה לא להסתפק בפעילויות כמו תדלוק אווירי, אלא "להשתמש במטוסי האירופייטר שלה כדי להגן על ישראל מפני מל"טים איראנים". "אם הבטחת קיומה של מדינת ישראל היא אכן אחת מסיבות הקיום של המדינה הגרמנית, הרי שהממשלה הפדרלית והקנצלר צריכים סוף־סוף לאמץ מדיניות של ריאל־פוליטיק, במקום לטפח תקוות רומנטיות בלבד", אמר קיזווטר.

אבל קנצלר גרמניה אולף שולץ נמנע מהתייחסות לנושא. בעבר הצהיר שולץ על מחויבות גרמניה לביטחון ישראל כפי שניסחה אותה לראשונה הקנצלרית אנגלה מרקל, וחזר על עמדתה לפיה מדובר באחת מ"סיבות הקיום" של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית. גרמניה הגבירה את יצוא הנשק לישראל מאז תחילת המלחמה, ועצם העובדה שלא הטילה אמברגו נשק שקט היא חריגה באירופה. בנוסף, היא נחלצה להגן על ישראל בזירה המשפטית הבינלאומית וכן בארגונים בינלאומיים.

גם משרד החוץ הגרמני, שבאפריל האחרון פירסם ביחד עם משרד החוץ הבריטי הודעה לפיה "דרש מטהרן להימנע מתגובה נגד ישראל ולהימנע מהסלמה", לא פירסם כל הודעה בנושא מלבד תמיכה בהודעת הסיכום של ה־7G בימים האחרונים. דווקא בנושא פינוי אזרחים מלבנון, המדינות האירופיות מפגינות פעילות רבה. בריטניה הודיעה כי תשקול לשלוח ספינות לפנות אזרחים במקרה הצורך, אם תתפתח מלחמה אזורית בין ישראל לחיזבאללה וללבנון, ומדינות כמו שבדיה סגרו כליל את השגרירות ופינו את האזרחים מהמדינה.

וכך, אל מול ההבטחות של ארה"ב בנוגע ל"מחויבות ברזל" לתמוך בישראל במקרה של מלחמה, האירופיים משאירים לעצמם בימים האחרונים מרחב פעולה רחב יחסית, ונמנעים מהצהרות תמיכה חד־משמעיות בישראל, אפילו מול איומים איראניים הולכים ומסלימים.