המענק למפונים הופסק ביולי, ומשרד האוצר מסרב לספק הסברים

עובדים ביישובים המפונים בצפון קיבלו עד עתה מענקים בשווי אלפי שקלים, בעודם עובדים תחת איומי רקטות וכטב"מים שכבר הרגו אזרחים במהלך המלחמה. המענק הסתיים בסוף חודש יולי, בשל צורך בהארכת החקיקה; אך במשרד האוצר, האחראי על הנושא, מסרבים לענות האם ומתי המענק ימשיך ומוסרים כי "החלטות יתקבלו בקרוב".

● חודש לחימה: זה התסריט ה"אופטימי" של האוצר לצפון
● תביא להוזלה? רפורמת היבוא אושרה במלואה במליאת הכנסת

"אני עובד בגינון בקיבוץ יפתח, על גבול לבנון", מספר ערן רמתי, שגר במושב רמת צבי בגליל. "תושבי הקיבוץ מפונים ומפוזרים ברחבי הארץ, אבל הם מתכנסים בסופי השבוע בקיבוץ, ואנחנו דואגים שהוא יסביר להם פנים. כשלא מטפלים בצמחיה נוצרת הזנחה, וההבדל בין לחזור לקיבוץ מוזנח למטופח הוא הבדל של עולם ומלואו". מפרוץ המלחמה, ערן נוסע בכל יום לקיבוץ, תחת אזעקות וטילים, ומטפל בצמחיה. "באוקטובר הוציאו אותנו לחל"ת, והחזירו אותנו באפריל. עד כה, קיבלתי מענק חודשי של 3,000 שקל, אבל אחרי שירדתי מהקיבוץ, בגלל העלאת רמת הכוננות, גיליתי שהחודש כבר לא נקבל אותם, כי הממשלה לא מאריכה את החקיקה. בכנות? זו ממש תחושת זלזול. יורקים לנו בפנים".

"חודש לפני פקיעת התוקף של החקיקה, ביקשנו מהאוצר להאריך את המענקים", אומרת ח"כ אפרת רייטן (העבודה), חברת ועדת הכספים. "בהתחלה, האוצר נתנו רושם חיובי. אבל בדיון אחרי זה, הם עברו לטעון שזה לא אפקטיבי ושאין מקור תקציבי, אז דרשנו נתונים שיוכיחו את זה. עד היום, לא קיבלנו כלום".

הדיון האחרון היה ב-16 ביולי, בו סמנכ"ל משרד האוצר, יוראי מצלאוי, אמר כי "המענקים ניתנו ליישובים מפונים והם ניתנים מכוח הפינוי והארכת מודל הפינוי. לכן, אנו היינו צריכים ודאות שהממשלה מאריכה את מודל הפינוי. אנחנו ככלל, מקצועית, חושבים שיש רציונל בהארכת המענקים". אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד - כרגע, המענקים לחודש אוגוסט לא צפויים להגיע. גם ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), רכז האופוזיציה בוועדת הכספים, אומר שהאוצר הבטיחו שהם "בוחנים ועושים עבודת מטה" בנושא, אך מסרבים לענות מתי (ואם בכלל) יחזרו מענקי העבודה.

התאחדות התעשיינים: "כל יום שעובר ללא החלטה מביא לנזק גדול"

בתגובה לשאלת גלובס, במשרד האוצר אמרו כי "הנושא אינו דורש חקיקה, אך נמצא עדיין בתהליכי עבודה ובחינה. החלטות יתקבלו בקרוב". שאלות נוספות לגבי כמות האנשים שקיבלו את המענק, עלותו וסיבת ההתעכבות - נענו בסירוב מוחלט מצד האוצר. עם זאת, מסמך שהועבר לחברי הכנסת מעיד כי בחודש אפריל 2024, היו זכאים למענק 14,216 עובדים, כאשר רובם הגדול (11,951) מגיעים מאזור הצפון. רובם הגדול (82%) משתכרים פחות מ-20 אלף שקל בחודש. בכל מקרה, בינתיים, העובדים ביישובים המפונים נמצאים בחוסר־ודאות גדול.

"הקיבוץ שאני עובד בו צמוד־גדר לחלוטין. אני מכסח את הדשא, וחיזבאללה יכולים לעזור לי עם הצד השני", אומר ערן רמתי. "אני גר קצת רחוק, ומבחינתי, העבודה שלי היא גם עניין אידאולוגי כדי לשמור על הגליל, ולתת לקיבוציניקים תחושה שיש להם לאן לחזור. היום אני מדבר איתך, ומחר אולי אני לא אדבר איתך, כי הכל שם עדין ושביר". רמתי מספר כי "זה לא רק אני - מי שמגיע, מגיע גם כדי לפרנס את המשפחה שלו, וגם כדי לשמר את הכלכלה הישראלית בגליל. זה האינטרס של המדינה בסוף. אבל יורקים בפנים של מי שמגיע. אני משתכר פחות מהשכר הממוצע במשק וצריך לגדל שלושה ילדים, וה-3,000 שקל האלה משמעותיים מאוד".

גם התאחדות התעשיינים מוחים על חוסר ההחלטה באוצר: "כל יום שעובר ללא קבלת החלטה רשמית ופרסומה לעובדים ולמעסיקים, מביא לנזק גדול למקומות העבודה, שבחלקו, עלול להתקבע גם כאשר תתקבל החלטה, כאמור, המאריכה את הזכאות למענקי עידוד, מכיוון שעובדות נוצרות מידי יום ביומו בשטח", הם כותבים בנייר עמדה. לדבריהם, "יש לפעול בבהילות להארכת תוקף תשלום מענקי עידוד תעסוקה ביישובים בעוטף עזה ובקו העימות בצפון, על־מנת לקיים, לשמר ולעודד תעסוקה בגבולות מדינת ישראל, ולמעשה לשמור על גבולותיה (לא פחות) בפועל של מדינת ישראל".

מענק נוסף הוא חלף אבטלה, הניתן לתושבים המפונים שלא חזרו לעבודתם. תוקפו מגיע רק עד חודש אוגוסט - כלומר, זה החודש האחרון בו הוא יינתן, על־פי החקיקה הנוכחית. אם לא יאריכו את החקיקה, גם מי שאיבד את עבודתו בשל פינוי הצפון ולא מצא חדשה - יפסיק לקבל מענקים מהמדינה.