על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● המדינה שמנסה לתווך בין ישראל לחמאס וצוברת השפעה גוברת באזור
● נערכים למתקפה איראנית: גרמניה מתלבטת אם לסייע לישראל, צרפת ובריטניה שותקות
1רוסיה מספקת לאיראן מערכות הגנה
רוסיה החלה לספק לאיראן סוללות הגנה אווירית ומערכות רדאר, בעקבות פנייה של טהרן, בזמן שבעולם נושאים את עיניהם למתקפה המסתמנת על ישראל. כך מדווח ב"ניו יורק טיימס". הדיווח פורסם בזמן שמזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה ולשעבר שר ההגנה, סרגיי שויגו, הגיע לביקור באיראן. "זהו ביקור עבודה מתוכנן", טענו במוסקבה, אך העיתוי שבו הוא מתקיים לא מותיר מקום רב לדמיון על נושאי הדיונים.
במהלך הביקור נועד שויגו עם נשיא איראן החדש מסעוד פזשכיאן ועם מפקד משמרות המהפכה, מוחמד באקרי. "רוסיה היא בין המדינות שעמדה לצד האומה האיראנית בזמנים קשים", אמר פזשכיאן. לא פחות מסקרן מכך היא מפגשו של שויגו עם מקבילו בתפקיד, עלי אכבר אחמדיאן (62), שמונה לפני חודשים ספורים - לאחר עשור שבו עלי שמח'אני כיהן בתפקיד.
אחמדיאן צמח בשורות משמרות המהפכה מתקופת מלחמת איראן־עיראק בשנות ה־80. בשלהי שנות ה־90 הוא מונה למפקד הצי של משמרות המהפכה, ונחשב לאחד מאדריכלי הלוחמה הימית המודרנית של טהרן. בין השנים 2007-2000 נמנה על חברי המטכ"ל של משמרות המהפכה, ולאחר מכן, היה מהמעורבים ביותר בתוכניות פיתוח הטילים של משמרות המהפכה. לפני כשנה הוא אף צורף למועצה לאבטחת אינטרס המשטר, שמייעצת למנהיג העליון עלי חמינאי.
מתוך הניו יורק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
2צבא ארה"ב מותח את היכולות שלו כדי להגן על ישראל
"צבא ארה"ב התשוש מתכונן להגנה על ישראל", נכתב בכותרת כתבה שפורסמה בפורן פוליסי. "בהתחלה, משרד ההגנה של ארה"ב הפנה את קבוצת התקיפה (כוח משימה ימי המרוכז סביב נושאת מטוסים והספינות הקשורות אליה, ע"ט) של נושאת המטוסים אברהם לינקולן מהאוקיינוס השקט למזרח התיכון, והחליף את ה-USS תיאודור רוזוולט. לאחר מכן, הפנטגון שלח עוד סיירות ומשחתות בעלות יכולת הגנה מפני טילים בליסטיים לאזור. שר ההגנה לויד אוסטין הורה על שליחת טייסת קרב נוספת למזרח התיכון ועוד הגנה מפני טילים בליסטיים יבשתיים", נכתב. "למרות שממשל ביידן הזהיר במשך ימים שארה"ב לא תוכל להבטיח את ביטחונה של ישראל מפני תקיפה איראנית מחודשת, לוושינגטון הייתה מערכת הגנה, אמנם רופפת, מפני טילים. ביום שני בצהריים, גנרל מייקל קורילה, ראש פיקוד מרכז ארה"ב, היה בישראל, ועבר על תוכניות ההגנה האווירית. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוחח עם מלך ירדן עבדאללה השני, שעזר לישראל להתגונן מפני מתקפה איראנית באפריל. וסרגיי שויגו, מזכיר מועצת הביטחון של רוסיה, נפגש עם מקבילו בטהרן".
נכתב כי "צבא ארה"ב, שאמור להתמקד בפריסת חיילים בהודו-פסיפיק, מפנה כעת את משאביו בחזרה למזרח התיכון כדי להגן על ישראל. השינוי הזה מקשה עוד יותר על צוותי הספינות, טייסות הקרב וההגנה האווירית המצומצמים של צבא ארה"ב. 'אנחנו לא בונים צבא שיכול להתמודד עם שלוש מערכות בו זמנית', אמר מארק מונטגומרי מהקרן להגנת הדמוקרטיות. ארה"ב מקצה מחדש נכסים חיוניים מאזור קריטי אחד לאחר. USS אברהם לינקולן, המיועדת להודו-פסיפיק, פונה למפרץ הפרסי, בעוד USS Dwight D. Eisenhower בדיוק חזרת מפריסה מורחבת בים האדום. מצב זה מקשה על ההתמקדות של הצבא בהודו-פסיפיק. סגן אדמירל בדימוס ג'ון מילר ציין כי בעוד שארה"ב יכולה להעביר נכסים במהירות בין אזורים, פתרון זה אפשרי רק לתקופות קצרות". העברת הנכסים הצבאיים היא "מאמץ גדול, יקר, וגוזל זמן", אמר מילר.
מתוך פורן פוליסי, מאת ג'ק דץ'. לקריאת הכתבה המלאה.
3גוברים הקולות בירדן לסגת מהסכם השלום עם ישראל
"בעוד איראן ובעלות בריתה מתכוננות לנהל פעולה צבאית נגד ישראל ואולי גם נגד האינטרסים של ארה"ב בעקבות חיסולו של ראש חמאס איסמעיל הנייה בטהרן בשבוע שעבר, הציבור הירדני רותח ודורש מארצו לנתק את הקשרים עם ישראל ולשנות את הסכם השלום", נכתב בניו ערב. "ירדן מרגישה את עצמה פגיעה במיוחד, ונשבעת להגן על ריבונותה. ביום ראשון ערך שר החוץ של ירדן, איימן ספדי, ביקור נדיר באיראן במטרה להכיל את ההסלמה ולמנוע מלחמה אזורית שתפגע עוד יותר ביציבות ירדן". נכתב כי "בסבב האחרון של ההסלמה איראן-ישראל באפריל, ירדן יירטה טילים ומזל"טים איראניים שנורו לישראל, בטענה להגנה עצמית. אבל רבים האשימו את עמאן בכך שהיא ממהרת להגנת ישראל. הירדנים אז והיום חלוקים בשאלה מה המדינה שלהם צריכה לעשות".
"ירדן נמצאת בעין הסערה... טילים איראנים ייכנסו למרחב האווירי הירדני, וחלקם ייפלו מעל הממלכה, שתגן על המרחב האווירי שלה לא כדי להגן על ישראל אלא כדי להגן על אזרחיה", צוטט האלוף בדימוס ד"ר. מאמון אבו נוואר, מומחה אסטרטגי וצבאי. עוד צוין כי "היחסים בין ירדן לחמאס מתוחים מאז 1999, אז ירדן עצרה את חאלד משעל ומנהיגי חמאס נוספים, וגירשה אותם לדוחא. ירדן מודאגת גם מהקבוצות האיסלאמיסטיות בתחומה, כמו האחים המוסלמים, המקורבים לחמאס ושצברו פופולריות לקראת הבחירות ב-10 בספטמבר".
מתוך הניו ערב, מאת מוחמד ארסן. לקריאת הכתבה המלאה.
4בלבנון בטוחים: נתניהו לא יהסס לצאת למלחמה אזורית
"לאיראן ולחיזבאללה לא יהיה קל למצוא את הנוסחה המתאימה להגיב לרצח פואד שוכר ואיסמעיל הנייה, מבלי לעורר מלחמה אזורית גלויה. הפעם, ציר טהרן לא יקבל תגובה רשמית שעלולה לרמוז על חולשה או פחד, כפי שקרה באפריל האחרון", נכתב באל ג'מהורייה הלבנוני. "התגובה היא בלתי נמנעת ומטרתה להחזיר לטהרן את הכבוד. היא אינה נתונה להתנגדות של ממש, אפילו לא מארה"ב, בתנאי שהיא תישאר במסגרת פעולות תגמול מוגבלות וספציפיות. אם היא תחרוג, התגובה עלולה להוביל לפיצוץ המזרח התיכון, משום שנתניהו, לפי חלק מהמקורבים, לא יהסס להסתכן בהצתת מלחמה במספר חזיתות, אם האמריקאים יעמדו בתקיפות לצידו במלחמה הזו".
נכתב כי "בניגוד למה שרבים מאמינים, נתניהו עלול לנצל את הבלבול של ממשל ביידן כדי לכפות עליו לקבל החלטות. המאמץ העיקרי שלו בשלב זה מתמקד בערעור כל הבנה פתאומית שתושג בין וושינגטון לטהרן. הוא רוצה להקדים כל הבנה על ידי דחיפת האמריקאים למעורבות צבאית ופוליטית נוספת לצד ישראל, באמתלה שביטחונה בסכנה. ואכן, ממשל ביידן נע היום, ובאופן מעניין, בשני כיוונים סותרים. מצד אחד, הוא מתקשר עם טהרן בניסיון להגיע איתה להבנות פוליטיות. מנגד, הוא מצהיר על מחויבותו האיתנה והגוברת לתמיכה בישראל ולהבטחת ביטחונה".
עוד נכתב כי בביקורו בוושינגטון, "נתניהו הצליח להשיג את התמיכה הגדולה ביותר הן מהמפלגה הרפובליקאית והן מהמפלגה הדמוקרטית. הוא לא יאפשר להשפעותיו של ההשיג המדיני הזה להיעלם לפני שיהפוך אותו להשקעה של ממש בעימות עם איראן ובעלות בריתה המקומיות".
מתוך 'אל ג'מהורייה' הלבנוני, מאת טוני איסה. לקריאת הכתבה המלאה.
5חברות ענק נפגעות מהחרמות בגלל קשרים עם ישראל
"החרמות על מותגי מזון ומשקאות מערביים במדינות מוסלמיות פוגעות בהכנסותיהן של חברות רב לאומיות ומפעילי הזיכיון שלהן, ומחמירות את ההשפעות של האטה צרכנית עולמית", נכתב בפייננשל טיימס. "צרכנים במדינות ממצרים ועד אינדונזיה ומערב הסעודית ועד פקיסטן נמנעים ממוצרים של חברות כמו קוקה קולה, KFC, סטארבקס, מונדלז ופיצה האט כדי למחות על תמיכתם הנתפסת בישראל בסכסוך בעזה. 'האירוע הזה הוא חסר תקדים. משך הסכסוך הזה הוא חסר תקדים. העוצמה היא חסרת תקדים', אמר אמרפל סנדו, מנכ"ל Americana Restaurants, המפעילה מותגים כמו פיצה האט, KFC, ו-Krispy Kreme במזרח התיכון ובקזחסטן".
נכתב כי "החרם הנרחב, מונע על ידי מדיה חברתית ונתמך על ידי ממשלות ותנועת ה-BDS, מדגיש באיזו מהירות תנועות חברתיות יכולות להתעורר ולהשפיע על תאגידים גדולים". צוין כי "במהלך עדכוני הרווחים ברבעון השני, חברות רב-לאומיות רבות היססו להתייחס לנושא באופן ישיר, תוך התייחסות מעורפלת למתחים גיאופוליטיים, בעוד שכמה מהם ניסו לכמת ישירות את ההשפעה". עוד צוין כי "לוריאל דיווחה על השפעה של 2% על הצמיחה במחצית הראשונה של השנה עקב החרמות. בעוד שחברות רב לאומיות יכולות להתמודד עם ירידה במכירות בזכות מגוון המוצרים וההתפסות הגאוגרפית הרחבה שלהן, מפעילי הזיכיון המקומיים שלהן סובלים יותר. Americana Restaurants, בבעלות קרן העושר הריבונית הסעודית והמשקיע בדובאי מוחמד אלאבר, דיווחה על ירידה של 40% ברווחי הרבעון השני בהשוואה לשנה שעברה, גם לאחר פתיחת 81 מסעדות חדשות במחצית הראשונה של השנה".
מתוך פייננשל טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.