דיווח: בריטניה עצרה בפועל את אישורי יצוא הנשק לישראל

העיתון היהודי הנחשב "ג'ואיש כרוניקל", מדווח כי משרד הכלכלה הבריטי הפסיק בפועל להעניק אישורי יצוא של נשק וציוד ביטחוני לישראל, על רקע המלחמה בעזה ו"החשד לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראל". על מסמכים שהועברו לעיתון על ידי איש עסקים שביקש לקבל אישור לייצא ציוד ביטחוני לישראל נכתב, "האישור מושעה בכפוף לבחינת מדיניות היצוא". משרד הכלכלה ומשרד החוץ הבריטי הכחישו כי התקבלה החלטה בנושא. 

● כותרות העיתונים | ארה"ב מספקת הגנה לישראל, ומסתכנת בהפקרה של גזרה אחרת
● נערכים למתקפה איראנית: גרמניה מתלבטת אם לסייע לישראל, צרפת ובריטניה שותקות

דיווחים בנוגע לאמברגו ממשמש ובא מצד בריטניה, שבשנים האחרונות הייתה אחת מספקיות הנשק הגדולות לישראל (יצוא בשווי כ-800 מיליון דולר מאז 2008), התפרסמו בתקשורת הבריטית בשבוע האחרון. שר החוץ החדש דייוויד לאמי הודיע כי ביקש ממשרדו "חוות דעת חדשה" ביומו הראשון בתפקיד, בנוגע לשאלה אם ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה. אם חוות הדעת המשפטית תהיה חיובית, הרי שהממשלה תחויב באופן מיידי להפסיק את יצוא הנשק. הוא אמר כי תוצאות הבדיקה טרם התקבלו וכי יעדכן ברגע שהדבר יתרחש. 

חברי פרלמנט יהודים ממפלגת הלייבור התלוננו על העמדה הביקורתית כלפי ישראל שהממשלה החדשה מאמצת, כולל הפשרת כספים לאונר"א והסרת התמיכה המשפטית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC). חברי פרלמנט מוסלמים בירכו על המדיניות החדשה.

בקיעים ראשונים של המחלוקת

הלייבור בראשות קיר סטארמר אומנם הפגינה בתחילת המלחמה עמדה התומכת בישראל, כאשר סירבה לקרוא באופן מיידי להפסקת אש, אולם בחלוף החודשים שינתה את עמדתה. שר החוץ החדש מטעם המפלגה, דייוויד לאמי, נחשב לביקורתי יותר כלפי ישראל מסטארמר עצמו.

הסימן הראשון לשינוי כיוון אפשרי של המלחמה ולערעור היחסים בין ישראל לבריטניה הייתה ההחלטה להשיב באופן מיידי את המימון הכספי לאונר"א. המימון לאונר"א הוקפא בחודש ינואר האחרון, אחרי שישראל חשפה כי כמה מהמעורבים במעשי הזוועה ב-7 באוקטובר היו עובדים של הארגון. גם מדינות אחרות, ביניהן גרמניה, השיבו בינתיים את המימון לפעילות אונר"א.

לאחרונה גם נחשף כאמור כי הממשלה החדשה בבריטניה החליטה להפוך את ההחלטה של הממשלה השמרנית הקודמת, ולמשוך את הערעור שהגישה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) בנוגע לסמכותו להעמיד לדין בכירים ישראלים. בריטניה נקטה את הצעד אחרי שהתובע הכללי של ה-ICC, כרים חאן, ביקש בחודש מאי מהרכב של שלושה שופטים להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט, כמו גם לראשי חמאס.

בשל חילופי השלטון, בריטניה קיבלה מבית הדין ארכה כדי להחליט אם להמשיך בהליך הערעור שבו פתחה הממשלה הקודמת. ממשלה שמרנית זו, בראשות רישי סונאק, טענה בפני בית הדין כי כלל אין לו סמכות לדון ולהעמיד לדין בכירים ישראלים, בין היתר משום שהסכמי אוסלו קובעים כי אזרחים ישראלים לא יוכלו לעמוד לדין על המתרחש בשטחים. בסוף השבוע נמסר מדאונינג 10 כי "הממשלה הבריטית לא תמשיך את הקו הקודם, העמדה שלנו היא שמדובר בשאלה משפטית שעל בית הדין להכריע בה".

הממשלה הבריטית, כאמור, הכחישה את הדיווח ומסרה בהודעה רשמית כי: "לא היה כל שינוי בגישה שלנו לגבי הענקת רישיונות יצוא לישראל". לדברי הממשלה, "אנו ממשיכים לבחון בקשות לרישיונות יצוא על בסיס כל מקרה בנפרד". הממשלה הבריטית הוסיפה כי, "הכרחי שאנו נעמוד בהתחייבויות הפנימיות והבינלאומיות שלנו בנוגע ליצוא נשק".