מדוע זקוקה ישראל ליותר מכיפת ברזל כדי לסכל מתקפה איראנית

ישראל נערכת למתקפה מתואמת מצד איראן ובעלות בריתה, שתציב את המבחן הגדול ביותר עד כה בפני מערכת הגנה אווירית רב-שכבתית, שנאלצה להתרחב הרבה מעבר למערכת כיפת הברזל המהוללת של המדינה. 

● "מחלוקת בישראל": בלבנון עוקבים באדיקות אחרי הכטב"מים של חיזבאללה
● ניתוח | מלחמה עם ישראל עלולה לתת מכה אנושה לכלכלה הגוועת של איראן
● נערכים למתקפה איראנית: גרמניה מתלבטת אם לסייע לישראל, צרפת ובריטניה שותקות

בעשור האחרון, הפכה "כיפת ברזל", שפותחה על ידי ארה"ב וישראל, למערכת המובילה בעולם להפלת רקטות קצרות טווח, והפחיתה את האיום מנשק שנורה על ידי ארגונים שהוגדרו על ידי ארה"ב כארגוני טרור, כמו חמאס, לעבר מרכזי אוכלוסייה.

היכולות של איראן ושל ארגון חיזבאללה בלבנון הן עניין אחר.

לאיראן יש כטב"מים וטילים בליסטיים שכיפת ברזל לא תוכננה לעצור. ולחיזבאללה יש ארסנל עם עשרות אלפי מרגמות, רקטות וטילים מונחים מדויקים שעלולים להתגבר על הגנות המדינה. 

בתגובה, הרכיבו ישראל וארה"ב מערכת הגנה אווירית גדולה יותר, הנשענת על היכולות של חילות אוויר ישראליים, אמריקאים ואחרים; על מערכות מכ"ם במדינות שכנות; ואפילו על מדינות ערב - שהיו פעם אויבות מושבעות - כדי הפיל טילים איראניים. 

"זו מערכת שלמה שמסונכרנת ועובדת כמו שעון", אמר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), צוות חשיבה בתל אביב. הוא אומר כי הוא מאמין שישראל ערוכה היטב, יחסית, למתקפה רחבה. 

 סוללת כיפת ברזל / צילום: דובר צה''ל

חלק ניכר מן המערכת מתואם באמצעות פיקוד המרכז של ארה"ב (Central Command), האחראי על הפעולות הצבאיות של ארה"ב במזרח התיכון. ישראל הוכנסה לאזור הגיאוגרפי של פיקוד המרכז ב-2021, מה שמאפשר לה יכולת תיאום רבה יותר עם מדינות ערב שאין לה קשרים בין-לאומיים איתן. הפעילות הצבאית מתואמת הן באמצעות המטה של ​​פיקוד המרכז בפלורידה, והן באמצעות תחנה בקטאר. 

מערכת זו הועמדה למבחן באפריל כאשר ישראל, בעזרת מדינות כמו ארה"ב, בריטניה וצרפת, הצליחה להפיל מטח איראני של יותר מ-300 טילים לרבות כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, בשיעור יירוט של 99%, לדברי ישראל. אדם אחד בלבד נפצע קשה במתקפה הזו. איראן אמרה כי היא הצליחה להשמיד מטרות צבאיות מרכזיות של הצבא הישראלי, והוכיחה את יכולתה לפרוץ את מערכות ההגנה של ישראל.

חשש מתקיפה איראנית המסונכרנת עם בנות בריתה

הפעם, חוששים גורמים רשמיים אמריקאים שתקיפה איראנית עשויה להיות מלווה בהתקפות מסונכרנות נוספות מצד חיזבאללה ומצד בעלות בריתה האחרות של טהראן באזור, לרבות החות'ים התימנים והמיליציות בעיראק, בניסיון להתגבר על מערכות ההגנה הישראליות. 

איראן וחיזבאללה צפויות לתקוף את ישראל בתגובה לחיסול הממוקד בביירות של פואד שוכר, מפקד בכיר חיזבאללה, ולחיסול של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בטהרן, תקיפה שאיראן האשימה את ישראל בביצועה. 

"איראן, חיזבאללה ותימן יגיבו על חיסול הנייה ושוכר, ועל הפצצת אל-חודיידה", אמר שלשום חסן נסראללה, העומד בראש חיזבאללה, בהתייחסו לתקיפה האווירית של ישראל ביולי על עיר הנמל שבשליטת החות'ים בתימן. 

שר החוץ של ארה"ב, אנתוני בלינקן, אמר שהמאמצים הדיפלומטיים נמשכים, וקרא לכל הצדדים להוריד את רמות המתיחות.

"במהלך הימים האחרונים, היינו בקשר רציף עם שותפים באזור, ובשיחות הללו והרבה מעבר להן, שמענו קונצנזוס ברור שאין להסלים את הסכסוך הזה. היינו עסוקים בדיפלומטיה אינטנסיבית עם בעלות ברית ושותפים, והעברנו את המסר הזה ישירות לאיראן. העברנו את המסר הזה ישירות לישראל", אמר בלינקן ביום שלישי.

אחד הקשיים הצפויים בהתמודדות עם מטח גדול ורב חזיתי הוא הצורך לסווג במהירות את המטרות הרבות והשונות ולהחליט מה צריך להפיל. הכול בזמן אמת.

אנליסטים אומרים שמערכת ההגנה האווירית הרב-שכבתית של ישראל, שחלק גדול ממנה פותח לצד ארה"ב, בנויה לאירוע כזה - היא מורכבת מכמה חלקים שמטרתם להתמודד עם סוגים שונים של איומים, מרקטות קצרות טווח ועד טילים בליסטיים מתוחכמים יותר.

איומי הטילים לטווח בינוני עד ארוך

אחת המערכות החדשות ביותר, "קלע דוד", מכסה טילים לטווח קצר עד ארוך, כטב"מים וכלי טיס, ופותחה במשותף על ידי החברה הממשלתית הישראלית רפאל, ועל ידי חברת Raytheon של RTX בארה"ב. חץ 3, שנחשב ליהלום שבכתר של המערכת, מיירט טילים בליסטיים ארוכי טווח שעוזבים את האטמוספרה של כדור הארץ, בעוד שגרסה קודמת של החץ, המכונה חץ 2, משמשת עדיין לאיומי טילים לטווח בינוני עד ארוך. 

 מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

בחץ 3 נעשה שימוש לראשונה בנובמבר 2023, כשיירט טיל חות'י, ובקלע דוד נעשה שימוש לראשונה רגע לפני המלחמה הנוכחית במאי 2023, כדי ליירט רקטה ששוגרה מעזה, אמר הצבא הישראלי.

נקודת תורפה אחת בהגנה האווירית של ישראל היא כטב"מים, במיוחד אם הם מגיעים בנחילים, בגלל יכולתם לטוס נמוך ולהתחמק ממערכות מכ"ם. כטב"ם ששוגר ביולי על ידי החות'ים מתימן התחמק מהגנות ישראליות, פגע בתל אביב והרג אזרח. חיזבאללה הוכיח כי הוא יכול לשגר כטב"מי מעקב שממפים ערים בצפון ישראל, לרבות אתרים צבאיים רגישים. 

ישראל פיתחה מערכת חדשה בשם מגן אור (Iron Beam), המשתמשת בלייזר כדי להפיל טילים, ולדעתם של מומחי ביטחון היא יכולה להיות יעילה בהתמודדות עם כטב"מים. המערכת אינה פעילה, אך יש כמה גורמים רשמיים המאמינים כי היא עשויה להיות מוכנה כבר ב-2025.

 מערכת ''מגן אור'' / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעוד שאיראן וחיזבאללה מאיימות על ישראל בתגובה חריפה, והישראלים מתכוננים לשהייה ממושכת במקלטים ומצטיידים באספקה ​​חיונית, הוכנסה מערכת ההגנה האווירית של ישראל לכוננות גבוהה והמדינה מקווה לחזור על הצלחת היירוטים של אפריל. 

"המתקפה הראשונה שברה מחסום פסיכולוגי באיראן", אמר טל ענבר, אנליסט בכיר בברית ההגנה מפני טילים (Missile Defense Advocacy Alliance) שבסיסה בארה"ב, והוסיף כי גם ישראל וגם איראן הפיקו ממנה לקחים.

ישראל מסתמכת על מדינות אחרות כדי להשיג הגנה אווירית

אחת הסיבות לכך שישראל התמודדה בהצלחה כה רבה עם המטח של אפריל היא שהיו לה כמה שעות של אזהרה מבוססת מודיעין לפני תחילת המתקפה. "אם הם רוצים למקסם את הנזק, הם לא יאפשרו זמן אזהרה ארוך מראש", אמר ענבר בהתייחסו לאיראן.

לקח נוסף הוא, שישראל מסתמכת על מדינות אחרות כדי להשיג הגנה אווירית מיטבית.

"למדנו שהמערכת שלנו עובדת, ולמדנו שהיא עובדת טוב עם המערכת האמריקאית. ישראל לא פעלה לבדה, אלא גם ארה"ב, בעיקר, ובעלות ברית אחרות סייעו להגן על ישראל", אמר עוזי רובין, לשעבר ראש היחידה להגנה מפני טילים בישראל וממייסדי תוכניות ההגנה האווירית של המדינה. 

כאות לשיתוף פעולה הדוק בין שתי המדינות, ביקר השבוע בישראל מפקד פיקוד המרכז, גנרל מייקל אריק קורילה, ונפגש עם בכירי הביטחון הישראלים. גורמים אמריקאים פעלו גם מאחורי הקלעים כדי להימנע ממלחמה כוללת. ממשל ביידן הקפיד שלא לבקר בפומבי את המבצע של ישראל בטהרן, ולחץ על כל הצדדים לסגת מן ההסלמה.

חייל מילואים ישראלי העוסק במערכות הגנה אווירית אמר לוול סטריט ג'ורנל כי אינו זוכר "היקף כזה של מוכנות הגנתית למלחמה בצפון". בימים האחרונים הפעיל הצבא הישראלי גם מערכת התראה חדשה לציבור, להפצת הנחיות במקרה של אירוע חירום רחב היקף.

אף שמערכת ההגנה האווירית של ישראל יעילה, היא אינה זולה. קליסקי העריך את עלות יירוט מטח הטילים והכטב"מים של איראן באפריל ב-2.1 מיליארד שקלים, או יותר מ-550 מיליון דולר.