האם האיסור על שימוש בזמבורות בהפגנה מול בית הפצ"רית הוא חריג?

האם האיסור על זמבורות הוא יחס מיוחד לו זוכה הפצ"רית? צללנו להנחיות • המשרוקית של גלובס

שמחה רוטמן, הציונות הדתית (פוסט באיקס, 4.8.24) / צילום: יונתן בלום
שמחה רוטמן, הציונות הדתית (פוסט באיקס, 4.8.24) / צילום: יונתן בלום

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

פרשת המהומות בשדה תימן לא נרגעת, והביאה בין היתר להפגנות מול בית הפצ"רית במחאה על ההחלטה לעצור את החיילים החשודים בהתעללות בעצירים. בטרם התקיימו ההפגנות, כתב הכנסת של ערוץ 7, חזקי ברוך, פרסם את התנאים שהציבה המשטרה לקיום ההפגנה, אחד מהם הוא איסור על שימוש בזמבורות. זאת בזמן שלדבריו מפגינים שמתנגדים לממשלה השתמשו בזמבורות ובתופים בהפגנות מחוץ לביתם של נבחרי ציבור מהקואליציה.

המשרוקית | האם הרשות הפלסטינית משלמת למחבלים שכר זהה לזה של שר?
המשרוקית | החיסולים של בכירי הטרור הביאו לגל פייקים ברשתות 

מי ששיתף את הפוסט היה יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, שהוסיף: "אכיפה בררנית, קווים לדמותה". האם הפצ"רית קיבלה יחס מיוחד?

החוק למניעת נפגעים קובע כי "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". מכוחו הותקנו תקנות שונות, שקובעות את רף הרעש המותר ביום ובלילה, מגבלות על רעש המופק באמצעות מכשירים להגברת קול ועוד.

מה שמשנה לענייננו הוא נוהל מספר 221.110.19 של אגף המבצעים (אג"מ) במשטרת ישראל, שעניינו "אספות ותהלוכות", ממאי 2023. הנוהל מאפשר, בין השאר, להטיל הגבלות שימנעו את הפגיעה מהרעש במקרה של הפגנה ממושכת מול בתיהם של אנשי ציבור. בין השאר, מפרט הנוהל, ניתן לאסור על שימוש בצופרי אוויר - או "זמבורות" בלשון הדיבור.

משטרת ישראל, בהתאם למה שדיווח ברוך, אכן הטילה איסור על שימוש בזמבורות בהפגנה מול בית הפצ"רית: "מפלס הרעש לא יעבור את הרף האסור בדין בכל שעות היממה. בהתאם לזאת חל איסור על הפעלת צופרי אוויר (זמבורות), צופרים או כלים שעוצמתם חורגת מהסביר".

אז המשטרה אכן עשתה שימוש בנוהל שקיים כבר זמן מה. האם היא השתמשה בו גם בהפגנות מול בתיהם של נבחרי ציבור?

בדיקה מעלה כי ההגבלה שהופיעה בתנאי ההפגנה מול בית הפצ"רית הופיעה גם בתנאי ההפגנות מול בתיהם של אישי ציבור. כרשימה חלקית נוכל לתת את השרים אלי כהן, אופיר אקוניס, חיים כץ, גילה גמליאל ויצחק וסרלאוף. גם את יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ואת חברי הקואליציה משה גפני, יולי אדלשטיין, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, אתי עטיה, אושר שקלים ויעקב אשר. גם חברי אופוזיציה זכו להגנה הזו: ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מירב בן ארי, גלעד קריב ומיכל שיר.

חשוב לציין כי המשטרה הגיבה לדיווח של ברוך וטענה כי "במקרים שהיו בתקופה האחרונה וכללו הפרות סדר ורעש", המשטרה השתמשה בפעולות אכיפה שונות ואף הראתה זמבורות שהחרימה למפגינים. בנוסף היא מסרה למשרוקית: "משטרת ישראל פועלת למימוש חופש הביטוי והמחאה, ונערכת לכל אירוע בכוחות מותאמים תוך הצבת תנאים מתאימים על־פי חוק".

מח"כ רוטמן נמסר בתגובה: "באותו השרשור הבאתי את שני דפי ההנחיות, כדי שהציבור יוכל להתרשם מההבדלים ביניהם, לרבות ההפגנה השקטה שמוגבלת לחמישה אנשים וכן המרחקים הנדרשים, והגבתי לדוברות המשטרה שטענה לכללים דומים, כשכללים אלה לא נאכפים כלל ועיקר. בנוסף, תייגתי את חני וייזר אשר הביאה ראיות רבות בטוויטר לכך שהכללים הללו לא נאכפים כלל. יתרה מכך, ידוע לי מניסיוני האישי שמשטרת ישראל לא אוכפת את החוק מול בתים של נבחרי ציבור ולא בהקשרים אחרים. שכן, פעמים רבות נכחתי בהפגנות באזורי מגורים בהם הופרו כל ההנחיות, לרבות המרחק, השימוש בזמבורות, אמצעי הגברה והפרה של עוצמת הרעש, ומשטרת ישראל לא עשתה בעניין דבר".

בשורה התחתונה: דברי רוטמן לא נכונים. המשטרה אסרה על שימוש בזמבורות לא רק בהפגנות מול בית הפצ"רית אלא גם בהפגנות מול שורת נבחרי ציבור, כולל שרים וחברי קואליציה. 


עדכון 8.8.24: לאחר פרסום הטור, קיבלנו מספר תגובות ברשתות החברתיות המלינות על כך שלא השווינו את האכיפה בפועל של האיסור על הקמת רעש בהפגנות באזור בית הפצ"רית אל מול ההפגנות באזור בית ראש הממשלה.

לפיכך אנו מוצאים לנכון לשוב ולהדגיש: האמירה של ח"כ רוטמן נאמרה לפני קיום ההפגנות באזור בית הפצ"רית, והיא כוונה כלפי הודעת משטרת ישראל בדבר התנאים לקיום ההפגנה. משכך, הבדיקה שלנו עסקה בנושא זה בלבד: השוואת התנאים שהציבה משטרת ישראל לגבי שימוש בזמבורות בין ההפגנה באזור בית הפצ"רית לבין הפגנות מול נבחרי ציבור. הטענה שנבדקה (ושעליה ניתן הציון) שונה מטענות אחרות שהועלו בהמשך לגבי הבדלים באכיפה בפועל של האיסור - ולכן הטענות הללו לא נבדקו על־ידינו.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: שמחה רוטמן
מפלגה: הציונות הדתית
מקום פרסום: איקס
ציטוט: "[האיסור על שימוש בזמבורות מול בית הפצ''רית הוא] אכיפה בררנית"
תאריך: 4.8.24
ציון: לא נכון

לאחר האירועים האחרונים בשדה תימן, התארגנו הפגנות באזור ביתה של הפרקליטה הצבאית הראשית (פצ"רית). עוד לפני קיום ההפגנות, כתב הכנסת של ערוץ 7, חזקי ברוך, פרסם ברשת איקס את התנאים שקבעה המשטרה לקיום המחאה באזור ביתה של הפצ"רית - כשמתוכם הוא הבליט את האיסור על שימוש בזמבורות. זאת, כפי שטען בפרסום, עומד מול ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית ונגד המשך הלחימה, בהן לדבריו "מפגינים מארגוני מחאה הפעילו רעש עם זמבורות ותופים בסמוך לבתיהם של ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת".

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, שיתף את הפרסום של ברוך והוסיף כיתוב משלו: "אכיפה בררנית, קווים לדמותה". נציין כי גם בכלי תקשורת אחרים הופיעה הטענה שהאיסור שהטילה המשטרה לעשות שימוש בזמבורות בהפגנה באזור בית הפצ"רית, לא הוטל בעבר כשההפגנות כוונו נגד נבחרי ציבור (למשל במקור ראשון ובערוץ 14). בדקנו האם האיסור לעשות שימוש בזמבורות לא הופיע גם בהפגנות נגד נבחרי ציבור.

החוק למניעת נפגעים קובע כי "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". מכוח החוק הותקנו תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), שבהן נקבעו הוראות מדויקות לגבי מפלס הרעש המקסימלי המותר בשעות היום ולגבי המפלס המותר בשעות הלילה - וגם תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) שבין היתר קובעות מגבלות על "הקמת רעש באמצעות מכשירי קול".

לענייננו, מה שחשוב הוא שאופן האכיפה המשטרתית בנושא הרעש במהלך הפגנות נקבע בנוהל מספר 221.110.19 של אגף המבצעים (אג"מ) במשטרת ישראל שעניינו "אספות ותהלוכות" (פורסם ב-18 במאי 2023). באחד מתתי־הסעיפים של סעיף 14 לנוהל שכותרתו "אירוע מחאה מול בתים פרטיים של אישי ציבור", מצוין כי "ככל שמדובר בהפגנות רועשות שמתרחשות לאורך זמן, ניתן... לקבוע תנאים שיעזרו למתן את הפגיעה הצפויה מהרעש" כאשר אחת הדוגמאות המפורטות שם היא "איסור על צופרי אוויר" - שהם מה שנהוג לכנות "זמבורות".

בהתאם לכך, בתנאים שקבעה המשטרה בעניין המחאה מול בית הפצ"רית, כפי שאלה מופיעים בהודעה לציבור של משטרת ישראל בדבר "תנאים לקיום אירועי מחאה באזור ובסמוך לבית הפרקליטה הצבאית הראשית", האיסור בעניין הזמבורות מנוסח כך: "מפלס הרעש לא יעבור את הרף האסור בדין בכל שעות היממה. בהתאם לזאת חל איסור על הפעלת צופרי אוויר (זמבורות), צופרים או כלים שעוצמתם חורגת מהסביר" (ההדגשה במקור). כלומר, חל איסור על הפעלת זמבורות בכל שעות היממה.

אם כן, ראינו עד כה שהאפשרות לאסור שימוש בזמבורות במהלך מחאה מול בתים פרטיים של אישי ציבור הוכרה זה מכבר. כמו כן, ראינו שאכן בהפגנה מול בית הפצ"רית נעשה שימוש באפשרות זו, והמשטרה אסרה על הפעלת זמבורות בכל שעות היממה. אבל האם מדובר בצעד תקדימי - או לכל הפחות כזה שלא ננקט כשמושאי המחאה היו נבחרי ציבור?

הבדיקה שלנו מעלה מספר דוגמאות בהן המשטרה קבעה איסור על הפעלת זמבורות בכל שעות היום - גם כשההפגנות היו באזור בתיהם של נבחרי ציבור. נוסח איסור זהה לזה שמופיע בתנאים להפגנות באזור בית הפצ"רית - לפיו "מפלס הרעש לא יעבור את הרף האסור בדין בכל שעות היממה. בהתאם לזאת חל איסור על הפעלת צופרי אוויר (זמבורות), צופרים או כלים שעוצמתם חורגת מהסביר" - מופיע, למשל, גם בתנאים של ההפגנות באזור בתיהם של השרים אלי כהן, אופיר אקוניס, חיים כץ, גילה גמליאל ויצחק וסרלאוף. איסור כזה הופיע גם בתנאים של מחאות ליד בתיהם של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וחברי הכנסת משה גפני, יולי אדלשטיין (ראו למשל כאן, כאן וכאן), טלי גוטליב, בועז ביסמוט, אתי עטיה, אושר שקלים, יעקב אשר - וגם של מחאות ליד בתיהם של חברי אופוזיציה, ביניהם ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מירב בן ארי, גלעד קריב ומיכל שיר.

נציין גם שבתגובה לפרסום של ברוך, משטרת ישראל מסרה כי "בניגוד לנטען, במקרים שהיו בתקופה האחרונה וכללו הפרות סדר ורעש ברחוב עזה ליד בית ראש הממשלה, הם טופלו על־ידי המשטרה באמצעים שונים, לרבות פעולות אכיפה". במשטרה גם צירפו תמונות של אמצעי הרעשה וכתבו: "אלה אמצעי הרעשה שנתפסו והוחרמו על־ידי המשטרה לאחר שנעשה בהם שימוש בניגוד לחוק ובשעות מאוחרות".

מיו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, נמסר: "באותו השרשור הבאתי את שני דפי ההנחיות, כדי שהציבור יוכל להתרשם מההבדלים ביניהם, לרבות ההפגנה השקטה שמוגבלת לחמישה אנשים וכן המרחקים הנדרשים, והגבתי לדוברות המשטרה שטענה לכללים דומים, כשכללים אלה לא נאכפים כלל ועיקר. בנוסף, תייגתי את חני וייזר אשר הביאה ראיות רבות בטוויטר לכך שהכללים הללו לא נאכפים כלל. יתרה מכך, ידוע לי מניסיוני האישי שמשטרת ישראל לא אוכפת את החוק מול בתים של נבחרי ציבור ולא בהקשרים אחרים. שכן, פעמים רבות נכחתי בהפגנות באזורי מגורים בהם הופרו כל ההנחיות, לרבות המרחק, השימוש בזמבורות, אמצעי הגברה והפרה של עוצמת הרעש, ומשטרת ישראל לא עשתה בעניין דבר".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת למימוש חופש הביטוי והמחאה ונערכת לכל אירוע בכוחות מותאמים תוך הצבת תנאים מתאימים על־פי חוק".

לסיכום, התנאי של משטרת ישראל שאסר מראש הפעלת "זמבורות" במחאה בסביבת ביתה של הפצ"רית אינו תקדימי ונקבע בעבר גם לגבי הפגנות בסביבות בתיהם של נבחרי ציבור. לכן דבריו של רוטמן אינם נכונים.

עדכון 8.8.24: לאחר פרסום הטור, קיבלנו מספר תגובות ברשתות החברתיות המלינות על כך שלא השווינו את האכיפה בפועל של האיסור על הקמת רעש בהפגנות באזור בית הפצ"רית אל מול ההפגנות באזור בית ראש הממשלה.
לפיכך, אנו מוצאים לנכון לשוב ולהדגיש: האמירה של ח"כ רוטמן נאמרה לפני קיום ההפגנות באזור בית הפצ"רית - והיא כוונה כלפי הודעת משטרת ישראל בדבר התנאים לקיום ההפגנה. משכך, הבדיקה שלנו עסקה בנושא זה בלבד: השוואת התנאים שהציבה משטרת ישראל לגבי שימוש בזמבורות בין ההפגנה באזור בית הפצ"רית לבין הפגנות מול נבחרי ציבור. הטענה שנבדקה (ושעליה ניתן הציון) שונה מטענות אחרות שהועלו בהמשך לגבי הבדלים באכיפה בפועל של האיסור - ולכן הטענות הללו לא נבדקו על ידינו.

תחקיר: יובל אינהורן