הגז ייגמר, הבירוקרטיה תכביד: מחקר חדש מתריע ממשבר חשמל חמור בארץ

מדינת ישראל אמנם מתקדמת בתחום ההגנה על תשתיות החשמל, אך לא דואגת מספיק לאסטרטגיה ארוכת־טווח בתחום, מה שעשוי להביא לשיבושים באספקת החשמל ולמשבר בתחום כבר בעתיד הקרוב - כך עולה ממחקר שביצעה פרופ' יעל פרג, ראשת חטיבת אנרגיה בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, שגלובס חושף את עיקריו לראשונה.

● שאלות ותשובות | בעקבות התקנות החדשות: כמה יעלה להתקין מערכת סולארית לייצור אנרגיה מתחדשת
● זינוק של אלפי אחוזים ביבוא ליו"ש ועזה: הפטנט שעוקף את החרם הטורקי  

המחקר התקיים במשך שלוש שנים במימון משרד האנרגיה והתשתיות, ומצביע על כך שיש צורך בהקמה מהירה של תשתיות באזור השרון, כולל תחנות כוח לייצור חשמל. עוד גורס המחקר כי העיכובים השונים בקבלת ההחלטות בתחום מסכנים את יכולתה של ישראל לספק את צרכי החשמל שלה כבר היום, וביתר שאת עד שנת 2050 - ולכן מאיימים על ביטחון האנרגיה. בנוסף, נטען כי תחלופת שרי האנרגיה שלא מספיקים ללמוד לעומק את התחום ולקדם מדיניות סדורה, וכן נטייה מתמשכת להפחית בחשיבות עמדתו של הדרג המקצועי, עלולים לפגוע בפיתוח תשתיות יעיל, להוביל להפסקות חשמל מרובות ולעליית המחירים.

לצד זאת, כאמור, מציין המחקר כי ישראל היא אחת המתקדמות בעולם על תשתיות חשמל ובפרוצדורות תפעול לשעת חירום. עם זאת, החשיבה האסטרטגית על הטווח הארוך בה אינה מפותחת דיה.

האיומים החמורים ביותר על המערכת

פרופ' פרג מונה במחקר, שנעשה בשיתוף ד"ר מייק רות' ודרור ברנשטיין, את האיומים החמורים ביותר על מערכת האנרגיה העתידית בישראל. אלו כוללים בין היתר הידלדלות משאב הגז לפני שתהיה לו חלופה; תהליכי תכנון ארוכים שאינם מאפשרים להקים תשתיות בקצב הנדרש; קונפליקטים בין גופים ומשרדי ממשלה; שיקולים פוליטיים שמעכבים פיתוח תשתיות; מחסור בכוח אדם מיומן התואם את צרכי המערכת המתפתחת; התנגדות ציבורית לתשתיות, ופגיעה אפשרית בשרשראות אספקה.

בה בעת, ההתחממות הגלובלית מגבירה את השימוש בחשמל, וכך גם הצמיחה הכלכלית, חשמול התחבורה והתפלת המים. כל אלו, מציינת החוקרת, דורשים הגדלה משמעותית ומהירה של כושר ייצור החשמל ופריסה של רשתות ההולכה, החלוקה והאחסון.

סוגיה בעייתית נוספת היא קצב הטמעת האנרגיות המתחדשות, שהייתה עשויה להועיל למצב. רק בשנת 2022 עמדה המדינה ביעד לשנת 2020 (10%), ובמבט צופן פני עתיד - המצב עשוי להיות חמור יותר. בעת שמדינת ישראל הציבה לעצמה יעד של 20% ייצור מאנרגיות מתחדשות ב־2025, במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי זה יעמוד בפועל רק על 14%.

העלייה באי־אספקת החשמל בישראל

המחקר פורס גם את הצרכים של ביטחון האנרגיה במשק החשמל, שמשמעותו היכולת לספק את כל הביקושים לחשמל בכל עת, היכולת להגן על תשתיות חשמל מפני פגיעות מסוגים שונים (כמו מתקפת טרור או תקלות טכניות), והיכולת להתאושש מהר במקרה של פגיעה. בראייה אסטרטגית לטווח הארוך, משמעות ביטחון אנרגיה של מדינה היא היכולת להקים מערכת אנרגיה שיכולה לספק חשמל אמין, זמין, במחיר בר־השגה, ושייצורו אינו פוגע בסביבה.

מנתוני רשות החשמל עולה כי בשנת 2023 חלה עלייה בדקות אי־אספקת החשמל ביחס לשנה שקדמה לה, בכמחצית מהנפות. בדן, חלה עלייה של 4%; באיילון ב־9%; בשפלה ב־10% ובנגב ב־11%. ככלל, ניתוח ארצי מצביע על עלייה של 0.5%.

לפי מיטב ההערכות, מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה במחסור כרוני בחשמל החל משנת 2028. תוכנית פיתוח של החברה הממשלתית נגה מדגישה את הצורך בהקמה של לפחות תחנת כוח אחת בסמוך לגוש דן עד ל־2028, ושל שבע נוספות לפחות ברחבי הארץ עד 2035. מנגד, יש שלוש תחנות כוח, הרחבת תחנת הכוח דליה (אושרה במאי 2019), וכן הקמת תחנת הכוח קסם והרחבת תחנת הכוח דוראד (אושרו במאי 2023), שהקמתן מתעכבת בשל היעדר פרסום אסדרה של רשות החשמל בנוגע לתעריף הזמינות.

תעריף הזמינות הוא רכיב קריטי להליך המימון של תחנות הכוח. זהו תעריף שמקבלת תחנת הכוח על עצם זמינותה ומוכנותה למכור חשמל למדינה. תחנות הן פרויקט יקר, ובמרבית המקרים הבנקים מממנים 80% מהעלות, ו־20% מגיעים מהיזמים.

הבנקים דורשים רשת ביטחון שמבטיחה כי גם בעוד עשור למשל המדינה תשלם לתחנת הכוח, ולא תגיד לפתע "אינני זקוקה לאנרגיה". לכן, המדינה נותנת מעין ביטוח בדמות תעריף זמינות. אולם, עד עתה לא נקבעה האסדרה.

מרשות החשמל נמסר בתגובה: "הרשות מודעת לחשיבותה ונחיצותה של האסדרה ופועלת לקידום הנושא תוך שמירת האיזונים הנדרשים ועמידה בלוחות הזמנים הרלוונטיים. לאחר בחינת החומרים ולמידת ההערות שהתקבלו בשימוע, הנושא יובא להכרעה במליאת הרשות כבר בשבועות הקרובים".

תגובת משרד האנרגיה: "המידע המוצג בכתבה אינו מתיישב עם נתונים עובדתיים. למדינת ישראל עתודות גז של עשרות שנים קדימה, ומספר השנים המדויק לגביו מומלץ לשמור את הגז הטבעי, ייקבע על־ידי ועדת היצוא שתפרסם את המלצותיה בקרוב. בוצע סבב רשיונות רביעי וצפוי סבב רישינות חמישי בתחילת 2025, על־מנת להגדיל את עתודות הגז. למשק החשמל יש מלאי תכנוני של חמש תחנות כוח נכון לעכשיו, כאשר עד סוף 2030, נדרשות שתי תחנות בלבד, כך שאנו פועלים להגדיל את ההיצע מעבר לנדרש. כמו כן, בימים אלה, מקודמים צעדים רגולטוריים לצד תהליכים בשטח שיאיצו פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, בדגש על סולארית, בכל רחבי ישראל".