אמנון שעשוע חתם על האקזיט הגדול בישראל. אז למה המזל לא לצידו?

שנת 2024 החלה ברגל שמאל עבור יזם העל הישראלי, פרופ' אמנון שעשוע, שחולש על אימפריית החברות שבנה סביב עולם הבינה המלאכותית, כשהמרכזית שבהן היא מובילאיי . הורדת תחזיות, פיטורים ומשבר תדמיתי פגעו בכמה מהחברות שלו - כשלכאורה מלבד שעשוע אין כל קשר בין החברות עצמן.

● שעשוע מאמין במובילאיי: רכש מניות ביותר מ-10 מיליון דולר
● פורטפוליו | הוא התחיל כחקלאי. היום הוא מגדל עשרות סטארט-אפים בעוטף עזה
● הישראלי לשעבר שגוגל שילמה 2.5 מיליארד דולר רק כדי "לגנוב" אותו

החדשות האחרונות הגיעו מכיוונה של אורקם (Orcam), חברת המשקפיים החכמים שהקימו שעשוע ועמיתו לשעבר ממובילאיי, זיו אבירם. בחברה פיתחו משקפי ראייה חכמים שמקריאים לבעליהם ספרים ושלטים ברחובות ומסבירים למוגבלי ראייה את המרחב שלפניהם. בעבר טענו בחברה כי מדובר בפעילות רווחית ובנו על הנפקה, אך תצוגות התכלית האחרונות של גוגל ו־OpenAI, שמבצעות רבות מהמטלות הללו מהטלפון האישי ובחינם, ייתרו את המודל העסקי של אורקם, שמכרה משקפיים במחירים שמחירן האמיר אף ל־4,000 דולר.

לפני כשבועיים, הוחלט לסגור את חטיבת המשקפיים, ולאחר מהלך פיטורים ממושך בן מספר גלים שכלל יותר מ־100 עובדים, היא נותרה עם צוות קטן יותר שעוסק כעת במוצרי שמיעה.

 זיו אבירם / צילום: איל יצהר

חניקת החדשנות

שעשוע בנה את רשת החברות שלו סביב אותו העיקרון: פיתוח של מוצר המתפקד כקופסא שחורה, מבוסס על המילה האחרונה בתחום הבינה המלאכותית, נמכר במחירים נוחים יחסית ומציע אמינות גבוהה. על בסיס אותו העיקרון נבנו החברות מובילאיי ו־AI21, שמפתחת מודלי שפה גדולים. אולם מאמצים מכיוונן של ענקיות הביג טק - בהן אנבידיה , OpenAI, קוואלקום  וגוגל  - מזעזעים את האימפריה של שעשוע.

"הוא ראה לאן הדברים הולכים זמן רב לפני שענקיות הטכנולוגיה ראו זאת. בזמן שכל ענקיות הרכב סגרו את מוצרי הבינה המלאכותית שלהן, הוא השקיע בתחום והפך לגדול ביותר", אומר לגלובס שחר כהן, מנכ"ל קרן ההשקעות לוסיד קפיטל. "הוא פרופסור מנוסה בעל פרופיל גבוה, שמאחוריו האקזיט וההנפקה הגדולים בישראל. אבל ענקיות הטכנולוגיה מטילות את עצמן למשחק כשהן מזהות פוטנציאל וההתנהגות שלהן היא דוגמא חיה לאופן שבו חברות הביג טק חונקות חדשנות"

.

מניית מובילאיי נחתכה ב־63% מאז תחילת השנה לאחר שהורידה החברה בפעם השנייה את התחזית השנתית שלה, בשל מה שהיא מדווחת כקושי לצפות את מצב השוק והלקוחות. בהסברים שמספקת מובילאיי למשקיעים היא איננה רואה את חברות הביג טק כאיום. להפך, היא תופסת את עצמה כמובילת שוק מערכות העזר האוטונומיות לנהג (ADAS), שמחזיקה בלקוחות ענק כמו זיקר הסינית ופלוקסווגן הגרמנית, וצפויה להשיק איתן דגמי כלי רכב רבים בשנים הקרובות. את הפעילות המתחרה של שתיים מענקיות השבבים האמריקאיות - אנבידיה וקוואלקום - היא מסבירה ללקוחותיה ככזו שאיננה מספקת ללקוחות את רמת האמינות הנדרשת.

יש בכך מן האמת - רכישת העבר של מובילאיי על ידי אינטל סייעה לה להוסיף לפורטפוליו המוצרים שלה גם רדארים וחיישני ליידאר ולספק ליצרניות הרכב מערכת נהיגה בטוחה. גם השבב שלה, המכונה EyeQ, הוא המותג המוכר בעולם בשוק קופסאות הרכב האוטונומי, המעניקים לכלי הרכב יכולות להתחמק ממכשולים, למנוע תאונות ולנהל חלק ממשימות הנהיגה באופן עצמאי.

התחרות באנבידיה

מאז הורידה מובילאיי את תחזית הצמיחה שלה בשבוע שעבר, מחיר המניה ירד בכ־28%, וכיום היא נסחרת בשווי של 12 מיליארד דולר, נמוך מהשווי שבו נמכרה לאינטל או שבו הונפקה באוקטובר 2022 - שהיה 16.7 מיליארד דולר. בחברה מסבירים את הירידה במכירות בעודף מלאים שצברו הלקוחות, אך ככל הנראה לא הפנימו את גודל השבר: אם ברבעון הראשון ציפו לירידה של 9% בהכנסות, הרי שכעת צופים ירידה של 13%.

מובילאיי הרחיבה את מכירותיה בסין עד כדי יצירת תלות מסוכנת במדינה - 36% ברבעון הראשון. אין פסול במכירות בסין. 18% מהכנסות אפל מגיעות מהמדינה הקומוניסטית, אלא ששוק הרכבים הוא תחרותי במיוחד, מוטה סובסידיות ממשלתיות ונתון למצב הכלכלי התזזיתי בה נמצאת סין. לכאורה, מובילאיי איננה מוכרת שבבים מתקדמים שעלולים להיכנס למעגל החרם האמריקאי, אך בימים שבהם סין מחזקת את בריתה עם ציר האנטי־אמריקאי ומאיימת בפלישה לטיוואן, מדובר בסיכון גיאופוליטי. לא פלא שחלק מהירידה במכירות מוסברת מהעלאת המכסים במערב על מכוניות חשמליות סיניות ועל עיכוב בהשקת דגם של יצרנית סינית במערב. אולם במובילאיי רואים בכל זה מגמות זמניות.

לכאורה אין סיבה שהמצב הנוכחי לא יהיה זמני. שוק הרכב הסיני נחשב כיום לחדשני בעולם, והמדינה הפכה לשוק יעד תחרותי גם לחברות שבבים אחרות, שמזנבות במובילאיי. אחת מהן היא אנבידיה שנכנסה לתחום הרכב, בין השאר בהתבסס על מרכז פיתוח ביוקנעם, והכנסותיה מהתחום הסתכמו בשנה שעברה בקרוב ל־1 מיליארד דולר, עם צבר הזמנות בהיקף של 14 מיליארד דולר עד שנת 2028.

כדי לפתות את יצרניות הרכב לעבוד עמה, אנבידיה מציעה להן שורה של מוצרים שנועדו לספק להן פתרונות מקצה לקצה: מחוות שרתים שתתמוך באימון מודלים של רכב אוטונומי, דרך מערכת נהיגה בטוחה, חיישנים ומצלמות ועד מערכת תוכנה המנהלת את כל היבטי המחשוב של הרכב. כחברה רווחית מאוד, אנבידיה מסוגלת להציע מחירים נוחים מאוד כדי לצרף לקוחות חדשים.

פעילות הרכב של אנבידיה מחזיקה כעת במספר לא קטן של לקוחות, מהן גם לקוחות של מובילאיי - כמו זיקר ופולסטאר הסיניות. מלבדן, מחזיקה אנבידיה בהסכמים גם עם מרצדס, וכן עם יגואר־לנדרובר, יונדאי־קיה ו־וולבו. הגדולות, כגון וולבו ויגואר־לנדרובר, ישיקו דגמים עם מערכות אנבידיה המשובצות בהן החל מ־2026. לפי חברת המחקר הסינית גאוגונג, על שוק רכבי היוקרה בסין אחראיות שתי חברות - אנבידיה והורייזון רובוטיקס שתופסות יחד 80% ממנו. השאר, מתחלק בין מובילאיי, טקסס אינסטרומנטס ו־וואווי.

המתחרה האמריקאית

אנבידיה היא לא חברת השבבים היחידה שנכנסת לשוק של מובילאיי. גם קוואלקום האמריקאית, שהפכה לענקית בזכות היותה ספקית שבבי הטלפונים החכמים של סמסונג, השיגה הסכם אסטרטגי עם ב.מ.וו. לפי תוצאות הרבעון השני של השנה, הכנסות קוואלקום מתחום שבבי הרכב עלו על 800 מיליון דולר לראשונה - כמעט כפול מביצועי מובילאיי. ובעוד שהכנסות מובילאיי ירדו ב־3% משנה לשנה, קוואלקום העלתה את ההכנסות מהסגמנט בכ־87%.

אנבידיה וקוואלקום נהנות ממגמה המקובלת כיום בקרב יצרניות הרכב לתפור לעצמן את מערכות החומרה והתוכנה בהתאם לדרישות שלהן, דבר שאיננו מתאים למובילאיי - המגיעה כקופסה שחורה מן המוכן. בצורה שכזו חברות רוכשות את השבבים של הענקיות, ומוסיפות עליהן אבני בניין מהמדף, או מפתחות לעצמן חלקים מהתוכנה. יצרניות רכב רבות רואות בכך יתרון: הן שולטות לחלוטין על שרשרת הערך של רכיבי התוכנה והחומרה ברכב, אך הדבר עלול להתברר כחרב פיפיות, כיוון שתכנון לקוי וקוד שאיננו במקום עשוי להוביל לתקלות ולמקרי "ריקול". ואכן חלק מהחברות חוזרות למובילאיי ודומותיה, שנחשבות למותג אמין בשוק.

ובכל זאת, קשה שלא לתהות על ההחלטה ההיסטורית של שעשוע למכור את החברה לאינטל - החלטה שאמנם העשירה מאוד את קופת המזומנים של החברה וגם של חשבון הבנק שלו ושל רבים מהעובדים, אך לא תורמת במאומה למיצוב התחרותי שלה אל מול ענקיות כמו אנבידיה או קוואלקום. אינטל איננה משחקת כיום תפקיד בתחום הבינה המלאכותית, היא חברה הפסדית (בעלת רווחיות תפעולית לא מתואמת) וקופת המזומנים שלה ריקה. למעשה, אינטל רואה במובילאיי בעיקר נכס פיננסי: מובילאיי אמנם איננה רווחית, אך היא מחזיקה בקופת מזומנים עשירה ונסחרה, לפחות עד לאחרונה, במכפיל טוב הרבה יותר מזה של אינטל. כעת, אינטל שוקלת למכור מניות נוספות במובילאיי, והיא עומדת בפני דילמה כיוון שהדבר עשוי להוריד עוד יותר את מחיר המניה.

הרפתקה שעליה ויתרו במובילאיי היא הפעלת צי מוניות אוטונומיות, ה"רובוטקסי", וכעת בחברה פועלים על מנת לספק רכבים אוטונומיים לחברות אחרות, כמו פולקסווגן. מדובר במרוץ יקר מאוד ועמוס בתחרות. לא פחות משבע חברות סיניות עורכות כעת ניסויים בהפעלת ציי רובוטקסי. יחד עם זאת, מדובר בחלום רחוק שכל השקעה בו מגדילה את הפסדי מובילאיי. בינתיים, היא שמחה לתת לאחרים - כמו וואימו או טסלה - להתחכך ברשויות המוניציפליות, הרגולטורים ובתלונות המשתמשים, ותלמד מכך להמשך הדרך.

מוביט (Moovit), שנרכשה על ידי מובילאיי זמן קצר לאחר הרכישה לאינטל, היתה אמורה להפוך לחלק ממוצר הרובוטקסי, ולעודד את משתמשי התחבורה הציבורית לבחור בפתרון של מובילאיי כשהם נעים בדרכים. כעת לאחר שהחלום נגנז - בחברה נאלצו לחשב מסלול מחדש. ניר ארז, המייסד והמנכ"ל הוותיק עזב, ובחברה ערכו לא מזמן סיבוב פיטורים שכלל 25 איש. ייתכן אף שמוביט שוב נמצאת על המדף.

בפני שעשוע עומדים שני אתגרים גדולים שהפכו ל"מחלה" של עידן הבינה המלאכותית: הצורך להשקיע הון הולך וגדל בפיתוח וייצור של שבבים חדשים. מעבדי מובילאיי עובדים כיום בטכנולוגיה של 5 ננומטר, והשקת שבב 3 ננומטר עלולה להסתכם על הנייר בעלויות של מאות מיליוני דולרים. במובילאיי סבורים שיוכלו לעשות זאת בהשקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים בלבד - זאת מאחר שהשבב מתוכנן באופן ייעודי לאלגוריתמים שלהם.

בעיה נוספת קשורה ליכולת להתמודד עם התחרות בתחום הבינה המלאכותית. מובילאיי חייבת להשתמש במידע לפחות באותה הכמות שצורכות אנבידיה וקוואלקום כדי לאמן את כלי הרכב שלה. אנבידיה תבצע אימון מורכב המבוסס יותר על סימולציות בינה מלאכותית ועל מאגרים שהיא עשויה לרכוש, בעוד שלמובילאיי עומד המידע על הנסיעות שערכה ועורכת עד כה באמצעות מיליוני רכבים.

 ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Chiang Ying-ying

ללא קשר לתחרות הגלובלית, גם וואן זירו ששעשוע הוא בין בעלי המניות שלו, נתקל בקשיים, למרות ההבטחה להפוך לבנק שעושה שימוש ייחודי בבינה מלאכותית. ברבעון הראשון חשפו בבנק הפסדים של קרוב ל־803 מיליון שקל מאז ההקמה ב־2019. בנוסף, גיוס הון גדול לחברה בוטל, ככל הנראה בשל המלחמה, והחברה נאלצה לפטר עובדים בינואר כחלק ממהלך שינוי ארגוני שמטרתו הכפפת החברה בישראל לחברת אחזקות איטלקית בשיתוף ג'נרלי.

המודל החדש

גם חברת AI21, שמפתחת מודלי שפה לצ'ט בוטים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת, חשופה לאיום מצד חברות הביג טק, כאחת שמתחרה ישירות בענקיות כמו OpenAI, גוגל ומטא. החברה התפרסמה בזכות מודל השפה הוותיק שפיתחה, Jurassic, שהתבסס על הטכנולוגיה המרכזית שבה פותחו מודלים נוספים כמו GPT. אלא שלאחרונה היא השיקה מודל חדש, המפותח בשיטה שהופכת פופולרית יותר לניתוח הקשרים הנקראת Jamba, שאמור להקטין את שיעור הטעויות במודלי שפה.

המודל החדש איננו מדורג במקומות גבוהים. בטבלת 100 מודלי הצ'ט בוט המובילים של האגינג פייס, AI21 נעדרת. ככל הנראה הדבר הזה נובע מעובדת היותה גרסת בטא לא רשמית, ובסביבת החברה בטוחים שגרסה רשמית שתושק בקרוב תעשה דרכה לטבלאות הדירוג, אך עד שהדבר יקרה, החברה מפסידה מומנטום יקר.

AI21 איננה רווחית כמו כל מתחרותיה - היא מתחרה בענקיות הטכנולוגיה באספקת מודלים לאימון מבוסס AI בחברות גדולות, בדרך כלל בנקים, חברות ביטוח או תשתיות, ולשם הפיתוח היא נזקקת לגייס כל העת הון חדש. אלא שבסיבוב האחרון שלה היא גייסה 200 מיליון דולר בלבד, זאת לעומת 650 מיליון הדולר שגייסה מיסטרל הצרפתית, או 1.3 מיליארד הדולר שגייסה אנתרופיק. החברה הישראלית תידרש לגייס עוד מאות מיליונרי דולרים רבים כדי להדביק את הקצב - ולא היא עלולה להיבלע על ידי חברה גדולה ממנה.

"אורך החיים של מודלי AI הוא כשל מוצר חלב בחודש אוגוסט", אומר שחר כהן. "חברה מוציאה מאות מיליוני דולרים לאימון מודל ואחרי ארבעה חודשים מגיע מודל יותר טוב שעושה את אותו הדבר בחצי המחיר. חברות הביג טק צפויות להיות השורדות הגדולות של התחום, בגלל הוצאות הציוד האדירות, שריון של קרקעות ומקורות חשמל, מאגר המשתמשים שמספק פידבק למודלים, מגנט לטאלנט, והחברות הבינוניות הפעילות בו - כמו למשל מיסטרל, פרפלקסיטי או AI21, יימכרו כמות שהן, או שיימכרו כצוות הנהלה, או שהמעבדים הגרפיים שלהם ימכרו בכינוס נכסים".